ספר הפליאה/רנא
ד"ה ועתה אתחיל להגיד לך ושים כוונתך[עריכה]
ועתה אתחיל להגיד לך ושים כוונתך, השם אמר למשה ראה נתתיך אלהים לפרעה י"ה מלא מלא לעפר ה' ר"ל אלהים אותיות י"ה מלא, לפרעה אותיות לעפר ה', והנה נתמלא הה' אשר הי' לעפר בי' ונעשה י"ה מלא וזהו אלהים לפרעה כי משם נמשה] הוא השם הנקרא אל שדי ר"ל משה בגי' א"ל שד"י. ור"ל מדתו של משה שהוא הנצח דרך שם השפעת האל בעטרה ואל שדי פי' המעיין הנקרא שורש האילן השם בגי' אל שדי ושם הוא שמו יהו"ה, ור"ל יהו"ה כל אחד מתרבע ורבועם עולה שמו זהו יהו"ה שמו, והשם המאיר הוא שאמר למשה ואני אקשה את לב פרעה שם המו"ת עד שישוב לבו כבד שנאמר כבד לב פרעה. ועוד אמר למשה ולאהרן כי ידבר אליכם פרעה לאמר תנו לכם מופת מפלאות מכשפים כלומר מנפלאות הכשפים אשר הם חכמה תנ"ו לכ"ם מופ"ת מרעי"ש האומו"ת, ומלת מרעיש אותיות מרשיע האות שבאמצע ע' שבעים אומות ושנות משה לשון הקדש ושנות אהרן ג' יתר מלשון הקדש. והנה אהרן גדול ממשה ג' שנים וזהו סוד שלש שנים יהיו לכם ערלים ודרשו בתינוק הכתוב מדבר ששואל ומשיב ובחמישית לומד מקרא וכבר נאמר בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו ומשה אמר ואני ערל שפתים כי כבד פה וכבד לשון אנכי ובכח לשון הקודש משולש יכול האדם לשנות את הטבעים, ר"ל שלש ערלים אינם הם לשון הקודש כי ערלים הם וג' דאברהם וג' דשנות אהרן אינם קודש אך בכח הקודש משולש שהוא אברהם אהרן ומשה שהם קדושים ובשנה הרביעית קודש משם יוכל כל האדם לשנות הטבעים ומשם תנו לכם כל המופתים בשינוי טבע שהטבעים תחלתן כח התלי בראש ובזנב, וע"כ אמר קח את מטך והשלך לפני פרעה ויהי לתנין לא אמר אלא יהי לתנין בפעולה אמר ויהי לתנין, רמז לסוד יהי אור ויהי אור, ואהרן פעל זה הפועל תחלה וסוד לפני פרעה ולפני עבדיו ר"ל לפני העפ"ר המתהפך פרעה ולפני הלבנה שהם המוקף והמקיף, ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים למחיים ולממיתים. כי המכשפים הם הממיתים והם המתים הדורש אל המתים ר"ל מכשפים בגי' מתים חרטומי מצרים פועלים ברוח הטומאה, חרטומ"י צרי"ם אותיות חרטומי מצרים חרטומ"י מצרי"ם בגי' חרטומי מי"ם מרי"ם חרטומ"י מצרי"ם בגי' ממיתים בני אדם ממיתים, בני אדם בגי' ממיתים נאבדים ובגי' מזכים, כשפנים בגי' שר"י יום ולילה הם חרטומי מצרים בלהטיהם, כאן רמז ללהט החרב המההפכת מיום ללילה ומלילה ליום ואור לחשך וחשך לאור, בלהטיהם בגי' בדמיהם כאן רמז לחותם היצירה ויהי כן אבל הם בלא הוי"ה לבד בעשיה ויעשו גם הם, ומה שאמר ויהיו לתנינם הוא הנברא ביום ה' חסר י' וסודו שמיר שכן תנינם בגי' שמיר וזהו ההוי"ה אינה על פיהם ר"ל ויהי לתנינים אינה הוי"ה שאמרו אותה הם: