ספר הפליאה/תח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ד"ה התפארת מדה הששית נותנת כח[עריכה]

התפארת מדה הששית נותנת כח ופאר לספירות וכולם מתפארים בו תכשיט לכולם והוא השוואת הכל ויש בה השלמת עשר מאורות האחד נקרא אור צח לפי שנותן ציחצוח לצחצח כל הספירות בכחו. הב' נקרא אור מצוחצח לפי שנותן ציחצוח לעצמו ומעצמו לעצם האחרות. הג' נקרא אור צח ומצוחצח לפי שנותן שפע ציחצוח בפנימיות לכל הספירות מבית ומבחוץ. הד' נקרא אור בהיר לפי שהאור הזה עומד במקום אחד ואין לו נענוע כלל שנאמר ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים. הה' נקרא אור מזהיר מפני שמתגלגל הזוהר בתוכו ונעשה דבר אחד דבוק במקומו ואינו מתאצל לשום צד כלל וזוהרו מתעלה ומתרבה באמצעית שלם ע"כ נקרא אור מזהיר. הו' נקרא אור היקר מפני שמשיב להם מיקר הכח צד מתעלה ומתרבה מכל צדדיו. הז' נקרא אור מתנוצץ מפני שמתנוצצים ממנו כמה כוחות וכמה עניינים וכולם קשורים זה בזה כענפי האילן הנשרשים בעצם האילן ומתרבין ומתעלין ממנו כמה ענפים עד אין סוף. הח' נקרא אור מעיין מפני שהוא ממתין ומתחזק מרבוי לעילויו ומעלויו להשלמת קיום הכח עד תכליתו. הט' נקרא אור מושכל מפני שממנו מתאצל השכל בעליונים ובתחתונים עד אין סוף. העשירי נקרא אור קדמון מפני שהוא המפעל הקדמון ואין אדם יכול לידע עקר זה המפעל כלל וזה המפעל מא"ב שהם נקראים בזו המדה. המפעל הא' מורה תכונת קדמות ותכונת שלימות ותכונת מציאת הבורא יתברך שמו. המפעל הב' מורה כח שכל וכח קיום וכח ההרגשה. המפעל הג' מורה הפאר והכבוד והגדולה. המפעל הד' מורה תשלום וזיו וזוהר וממשלה. המפעל הה' מורה עצם וממשלה גדולה. המפעל הו' מורה ממשות האש הרוחני. המפעל הז' מורה מהו זקוקי אש וזקוקי להב למעלה למעלה. המפעל הח' מורה על ענין אותיות השם ומהותו. המפעל הט' על זכרו מהו. המפעל העשירי וכולו עד מ"ב. ושמע בני כוונת אלו המפעלות המפעל הראשון נקרא כן מפני שמורה על זיקוק הגולם והתכונה והקדמות שהיה בקב"ה ועל זה נקרא התחלת המציאות כי הקדמות הזה המציאה כל נעלם וגילוי ועל זה נקרא המצוי הא' יתברך שמו. המפעל הב' נקרא כן מפני שמורה על עצם הכתר העליון איך הוא מתגלגל להוציא כל הדברים האלה הג' כוחות, שיש כח שכל שהוא דבר הנמנע ואינו מושג כי אם במחצב המחשבה, כח הקיום הוא הרצון המתפשט בנפש כדאיתא אם יש את נפשכם ומתרגם אי אית רעוא, כח ההרגשה הוא הרצון המתפשט בכל ר"ל בכל הדברים כולם ונקראים חפץ. המפעל הג' מורה על כל ענין פאר אשר הוא מוכן לחניות דגלי מעלה וגם מורה על ענין הכבוד הנקרא בקרא לשון הבדלה כמו זוהר הפנים באדם מכח הנשמה וזהו דכתיב וכבוד ה' נראה בענן הוא הכבוד העומד לנצח עדי עד וגם מורה על ענין הגדולה מתחלת ממטה למעלה עד שהיא מקויימת בכתר עצמו וע"כ נקרא גדולה וכן תמצא רמז בפסוק לך ה' הגדולה זהו הכתר העליון. והגבורה זה כח החכמה. והמתנשא לכל לראש זה כח הבינה. והעושר והכבוד זהו החסד והגבורה שהוא כבוד עליונה ואח"כ תפארת כמה שכתב ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה זו מדת החסד שהיא מתגלגלת כמו הידים בגילגול וזהו אמרתי עולם חסד יבנה. ואלו הם השמים העליונים וכתיב ידיו גלילי זהב ובענין הנתיבות נקרא כן כח החסד אופן הגדולה נקרא חזזית הוא מקום מוצא חזיון החוזים. המפעל הד' מורה על תשלום זיו ר"ל השלמת הזיו הטהור שהוא מכוון אל הכתר כדי לצחצח זוהר הכתר ומורה על זוהר שבאמצע הכתר ומורה על הממשלה שיש לכתר על שאר הספירות. המפעל החמישי מורה על עצם הקב"ה יתברך וענין עצם הוא ענין שיש בו השגה וענין ממשות לא מצד טבע ולא מצד הרגש זה ענין שהוא כך בטבע או שתשמע שמלאכיו ומדבריו מצד ההרגש כמו שתאמר בעצם היום הזה שיש בו מהות ואין בו ממשות כלל. זהו עצ"ם ומורה על הממשלה שהוא מושל בכל והכל צריכין לו והוא אין צריך להם. ומורה על גדולה שכולם מתגדלים ממנו והוא עצם הגדולה, והגדולה צריכה לו והוא אין צריך לגדולה כי נאצל ממנו הכל בדרך אצילות. המפעל הה' הוא ממשות האש הרוחני אינו כמו אש האחוז בידינו שהוא בין הכתר והחכמה כמין חמימות גדול ומאותו חמימות יוצא ממנו זוהר גדול בצחצוח אודם ובאותו ציחצוח נעשה בו צורות ודמות דחיות הקודש שיוצאים מפיהם הגחלים ומבעירות ובאותן הגחלים מתפשטים שלהבת וזהו שאמר למעלה חיות אש ממללות והוא האש הרוחני דומיא דאויר הרוחני שלא יחזיקנו דבר ואינו נתפס כלל וע"ז אמרו בעלי המרכבה גחלי אש ועמודי אש ושלהביות של אש הכל הם ענפי החשמ"ל. המפעל הז' מורה על זקוקי אש המתפשטים והמתרבים ממנו בציחצוח דביקות הבערתו והשלהבות הם להבי אש וזקוקי אש עומדים זה כנגד זה וזה בצד זה למעלה בסתר החכמה כלפי התפארת. המפעל הח' מורה על אותיות השם. המפעל הט' מורה על זכרו מהו, ר"ל מתוך שמכיר אדם ידיעתו של הקב"ה ומכיר עיקר פעליו ונותן כוונתו ומחשבתו בכח שרוצה לפעול בו דרך קדושה או הפך זה או לברך האדם או לקללו נותן עיניו במהות הכח ההוא ויודע להנהיג מחשבתו בהנהגת השם שבו נקרא כח ההוא שרוצה לפעול בו י' ספירות בלימה פי' נתן הקב"ה כח השוה בכולן כדי להיותם שוים להשפיע ברכה או זולתה כיצד כשישראל עושין רצונו של מקום אפילו השמאל נעשה ימין. המפעל הי' מהו עצם הבורא יתברך שמו מורה שהוא עצם חי דומה כמראה דמות נשמה וצורתה שהיא דוגמת האדם אלא שהוא רוחפת כמו הרוח או האויר שהוא צורה ולא גולם, והקב"ה כך ודומה ואינו דומה וחס ושלום וחלילה וחלילה שאין לו לא דמות ולא צורה אלא דמות שכלו עומד כנשמה המצויירת בבנין הגוף כך מצויר בספירות ואם תרצה להבין תחשוב הדקות והמהות ולא הממשות, והקב"ה משפיע בכל הספירות וכל הספירות מכחו ונראה באמצעותו ומתרומם עליהם ומתעלה עד אין סוף לרוממותו וזהו כמראה אדם מלמעלה ולא אדם ממש והבורא מתגאה על כל גיאות והגיאות דבק בו ונתאצל ממנו והוא כלי שלו להשפיע לו כל בעלי כוחות הגיאות. המפעל הי"א מורה נתיבות השכל מה הם ועתה שמע ענין הנתיבות דע כי נתיבות הם כ"ו כנגד חשבון השם: