ספר הפליאה/רעא
ד"ה פ"ה רומז במלכות[עריכה]
פ"ה רומז במלכות ויש לה שמש ה' נעלם. והפ' דגושה ויש לה ג' נקודות לומר לך שהעטרה והבינה חוזרות אליה הוא ה' הנעלם היא הבינה, והפ' בדגש שלא להתיש מדה"ד הרפה:
צד"י בבינה ויש לה ב' שמשים ד"י ונפתח בקו והד' בשני נקודות זה בצד זה ונקרא ציר"י, והיא ברפה צדי בבינה ד' במלכות י' בחכמה עלאה והבינה מקבלת מחכמה ולכן נפתח בפתח ומשפעת בד' היא המלכות כל הנחלים הולכים אל הים וננקד בציר"י כי אז הוא צרי בעולם, והי' נעלם אינו משיגו המלכות ורפה כי כשהוא צרי בעולם היא רפוייה:
קו"ף בבינה ויש לה ב' שמשים ו"ף וננקד בחולם ור"ל ו' תפארת, ף' פחד והו' הוא בנו של ף', והבינה גזרה לף' שלא לתת ברכתו וכחו לעשו רק לו' ליעקב, ואע"פ שהפ' אוהבת את עשו כי הוא כמדתו אפ"ה הסמיך את יעקב עמו לברכו והנה הו' הכניסו באמצע ונעלם בקריאתו כי נתברך בחשאי ובשעת הברכה אין ערעור. והק' בחול"ם כי בא אל הבינה מחול"ם העליון שאין להניח הברכה לצאת לחוץ, ובעבור שהשמטה שומטת הף' והאצילות והשתלשלות החיצון ממנו ע"כ אהב לברך את עשו להיות לו קיום, והגבוה הוא הכתר אמר הברכות שלי הם תנם ליעקב כי אין לתת מברכתי אלא למי שהוא בהיכלי: