ספר הפליאה/נד
ד"ה פרט וכלל פרט הבנים כלל הוסיף[עריכה]
פרט וכלל פרט הבנים כלל הוסיף על הפרט אף האבות וזה נעשה כלל מוסיף על הפרט וכהאי גוונא עבדינן פרט וכלל, א"ל כלל ל"ל א"ל שלא תמעט מפרט דבר מעולה ותתן פחיתות לכן בא הכלל והוסיף מעלה ונעשה מוסיף, א"ל ר' כלל ופרט המרוחקים דנין או אין דנין. א"ל איכא דדנין ואיכא דלא דנין דדנין אומרים פעמים הכלל רחוק מן הפרט והפרט רחוק מן הכלל כפי המקבלים והכל אחד הם, ודלא דנין אומרים ממה נפשך המרוחקים אע"פ שאחד הם מ"מ אין דינם שוה שיצאה ככלל מן הפרט ושב הפרט דין ולכן אין דנין ע"כ אמר לי אבי ז"ל. ועוד יש להם מקום א"ל החסד נקרא מנורה והכתר מאיר על כולם, א"ל הואיל והיא התחלת הבנין ויש לו ו' קצוות והם ו קני מנורה הג' הימינים הם גדולה נצח יסוד והנה האמצעי הוא הת"ת העומד באמצע והג' שמאליים הם גבורה הוד מלכות וכולם פונים באמצעי וכולם מדליקן הכהן הוא החסד ע"כ נקרא (קני) מנורה, ושמא תאמר אין לו דין אחר שהוא מאיר לז' נרות וממנו מדליקין לכן מנרה בא"ת ב"ש יטג"ץ העולה יהו"ה אלהי"ם, ומלת מנרה עולה נר אדם זהו נר אלהים נשמת אדם שאדם הוא התפארת וכללו ו' קצוות, ולמה נקרא החסד גדולה כי השרים הגדולים הם ע"ב כחשבון החסד וכולם נאצלו מכאן ע"כ נקרא גדולה, וראה והבן והגדולה בגי' כטל והוא אהי"ה כטל לישראל ס"ת לל"ה והוא שם המפורש, ואהיה כטל ר"ת א"ך אך טוב לישראל אלהים אך במ"ג הוא אש"ר שכתר עליון מקבל ממנו, ואך בגי' אהי"ה תרבע והוא קנ"א כי ה' אלהיך אל קנא, ולמה נק' אברהם, א"ל אברהם התחתון במדת החסד נהג עצמו וזהו המדה נקראת חסד וע"כ אברהם זכה למדה זו. וראה שארז"ל האבות הם המרכבה ובעבור שחסד הוא תורה שבכתב והוא רחמים ואברהם נאחז משם. ע"כ עולה אברהם רמ"ח מצות עשה של חסד, א"ל ר' מלת אברהם בה' אותיות מה מורים ומה עניינו, א"ל איני יודע מי יאמר בזה הסוד אם לא בדור המדבר, א"ל ומה מעלתן של דור המדבר א"ל כולם היו דור דעה, א"ל א"כ אם בזה לא נשיג שהוא ענין התורה ורגל המרכבה א"כ במה נשיג, א"ל אתה שאתה מרבה בדברים אפשר שידעת דבר, א"ל אחד הוא אלהינו שלא שמעתי רק השאלה והתשובה תלויה בך אם תרצה לשאול א"ל למי אשאל. א"ל אתה יודע א"ל אגיד לך דבר גדול בזה ושים דעתך עליו. כי הייתי ישן בלילה. ובחצי לילה קמתי ממטתי ורחצתי פני וידי וישבתי ללמוד מוישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו ובא אדם אחד יפה עינים ועמד עלי וחלקתי לו כבוד ובא וישב לפני, וא"ל אדוני מהו אברהם ואמר לי לא תימא אברהם אלא אב"ר מ"ה א"ל היינו הך א"ל המתן ותשמע:
אברהם אבר מה אברהם יהוה:
יצחק ישחק יצחק אדני:
יעקב יעקוב יעקב ייאי אהיה:
עתה יש לך לדעת א' אברהם י' יצחק י' יעקב הרי כאן אהי"ה ב' מאברהם צ' מיצחק ע' מיעקב הרי כאן בצ"ע בקר צהרים ערבית שתקנו ג' תפלות להוריד שפע מאהיה ועל שאינם מכוונים בתפלתם רחק אותם השם והוא ר' מאברהם ח' מיצחק ק' מיעקב, באו ס"ת למפרע ב' יעקב ק' יצחק מ' מאברהם זהו בקם למשפט אלהים להושיע ה' מאברהם הוא ה' אחרון שבשם בן ד', וראה והבן שאותיותיהם הם י"ג הוא היחוד הגמור המורה אחד. ראה והבן יעקב עולה קפ"ב ויצחק ר"ח ואברהם רמ"ח, ודע והבן שיצחק הוא בצד"י ושי"ן והם ש"ץ עולה יצחק יעקב. ולכן בהיותו נכתב בש' מורה על יצחק יעקב ר"ל שהוא רחמים וכשיקרא ישחק בשי"ן להיותו עם יעקב מיד יקום הה', ועוד אברהם יצחק יעקב עולה תרל"ח ה"פ תרל"ח תמה זכות אבות. וראה והבן אברהם במ"ג הוא חת"ת זהו ויהי חתת אלהים על כל הערים ולא רדפו אחרי בני יעקב. ישחק בשי"ן עולה חי"ת בזמן שיקרא ישחק בש' ישלים עם יעקב ויתקיים וחית השדה השלמה לך. ויעקוב בו' עולה פק"ח שבזמן שיעקב שלם מלא בו' יאיר לאהי"ה פקח עינך וראה ואז יגאלו ישראל: