ספר הפליאה/סג
ד"ה סדר נזיקין עשה מסכת אחת וחילקה[עריכה]
סדר נזיקין עשה מסכת אחת וחלקה לג' חלקים וכולה מסכת אחת והג' חלקים הם בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא. והתחיל מבבא קמא כי אחרי שהנזקין מצד האשה א"כ ראוי להתחיל מהנזקין הקשים הרומזים אליה כענין שור כי אע"פ ששם האשה נשר החליפו שמה בשור יען שעיקר יניקתה מן השור. הוא פחד יצחק ודין בור האשה היא בור שיש לו סוף, ודין מבעיר כענין ותצא אש מלפני ה' ולא אמר מהשם רק מלפני וכיוצא באלו, ואח"כ אמר בבא מציעא שהם דינים התלוים באשה שמבארת אותם כי היא התורה שבע"פ. והם פקדונות שכירות ושואל וכיוצא באלו, ואח"כ סידר ופירש בבא בתרא והם חלוקי קרקעות שכינות ושותפות וביטול מקח וממכר כפי המום הנמצא וכפי המקחים והקניינים והירושות וזה החלק כולה קבלה כי אינו מבואר מן התורה כמו חלקים הקודמים. א"ל ולמה סנהדרין אחרי הבבות, א"ל בני הגדול שבסנהדרין הוא הנשר ופעמים נקרא נשר שור והוא דן עם שבעים שרים אם כן האיך יתכן בזה להיות מרוחקים, ויש אומרים שמסכת מכות נכללת עם סנהדרין ואינו כן האמת כי ישארו ס' מסכתות ואדרבא ס"א בעינן כדי שלא יהא חילוק ביניהם כי הא' עליהם, ולכן המכות אחר סנהדרין כי משם ר"ל מסנהדרין באים המכות וכל העונשין. א"ל ולמה שבועות אחר מכות, א"ל ואינך יודע ששבועה חסר ו' ונשארים שבעה היא באר שבע, לומר לך מי הוא השבועה הוא באר שבע. א"כ בעלת המכות היא בעלת השבועות. א"ל א"כ אין לכוף את אדם שישבע אלא השופט, וי ליה לנשבע על שקר ואינו נזהר וע"ז נאמר כי לא ינקה ה', וסידר עדיות אחר סנהדרין ומכות ושבועות בעבור שהב"ה לא העלה את מעלת העד אלא לחייב שבועה שאין בידו לא להרוג ולא להוציא ממון שהממון וגזירת ההריגה היא מן הפח"ד והעד הוא למטה אך השבועה שהוא למטה מן העד מחייב, א"ל ר' א"כ ילקה ע"פ עד א' שהמלקות הוא למטה מן העד, א"ל המלקות היא מרצועות השור. והשור שולט ברצועותיו ולא אחר. א"ל השבועה עצמה היא של שור א"כ השור שולט ולא אחר, א"ל ברוך השם ששמע תפלתך שהתפללת ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך וכבר פתח שפתותיך, א"ל ברוך הוא וברוך שמו, אמור לי למה העד מחייב שבועה, א"ל דע לך כשהוא מכה הוא של שור, ולכן אינו נלקה האדם בעד אחד כי אין בידו, וכשמחייב שבועה היא של עד, ששבועה כלולה ברחמים מה לשור במים אם יבוא יטבע, סוף דבר בני בעבור שאין מעלת העד רק לחייב שבועה ולכן עדיות אחר שבועות: