ספר הפליאה/קצח
ד"ה וראה והבן שהשחקים הם ז' רקיעים[עריכה]
וראה והבן שהשחקים הם ז' רקיעים מי הוא שיכול ליתן בהם מספר בהשיבך אותם אל הכתר ונבלי שמים מי ישכיב. דע והבן שכל מה שיתרחק מן הסבה הראשונה שהוא הכתר עליון הוא מתעבה עד העטרה שהיא ראש בעולם השפל. ולכן היא בתכלית העובי כלפי מה שלמעלה ממנה ולפי שהת"ת והעטרה שניהם נאצלו ממקום אחד וזכה הת"ת להסתכל בשכינה העליונה היא הבינה ואלו העטרה כביכול נתרחקה ולפיכך הארץ היתה תהו ובהו ומייללת ומבקשת לשוב לקדמותה לפיכך אמר ונבלי שמים מי ישכיב ר"ל מי ישקיט כענין ושכבתם ואין מחריד. בצקת עפר למוצק ר"ל כאשר יסדר את העפר להיות ניתק מגשמי השמים ולהתלבש בצורת עפר הוא עטרה ואמצעי ת"ת ורגבים ידובקו ר"ל העולם מאמצעי נברא כי כאשר נמצאת הת"ת והעטרה מיד הצדדין שהם גדולה גבורה נצח והוד ויסוד נדבקו בה. ובא וראה מה שנתעוררו חז"ל בפרק ע"ע במס' סוטה נמצא ראשו של ההרוג במקום אחד וגופו במקום אחר אחד אומר מוליכין הגוף אצל הראש כי עקר ברייתו מן הראש היא העטרה הנתנה לראש פינה. ואחד אומר מוליכין הראש אצל הגוף שהלב בגוף עיקר ועקר ברייתו מן הלב היא הת"ת, והכוונה מאן דאמר מן הלב עיקר ברייתו והלב הוא הגוזר ומה לעבד לפני רבו, ומאן דאמר עקר ברייתו מן הראש הוא אומר ממה נפשך אחרי שהוא הפועל בעולם השפל והוא הרואה הטוב והרע כי גם הרע אליה הוא מן הפחד צריך לחלוק לה כבוד: