ספר הפליאה/רסו
ד"ה דל"ת הד' רומז בחסד[עריכה]
דל"ת. הד' רומז בחסד ויש לו שני שמשים ל"ת וננקד בקו ונקודה הנקרא קמ"ץ. והל' בג' נקודות והד' בדגש והת' ברפה לומר לך ל"ת תפארת ופחד כי במי ישתמש הזקן אם לא בבנו הוא פחד ובן בנו הוא התפארת, ושם הל' שהוא בן בנו והוא יעקב וכן בנו יצחק מרוב אהבתו בו ואינו מניח הל' שהוא התפארת את הת' שהוא הגבורה להביט באברהם שהוא איש חסד וזהו ותכהן עיניו מראות החסד. וננקד הד' בקו ונקודה אחת הוא הנקרא קמ"ץ וקמץ הכהן מלא קומצו, וקמ"ץ ראשי תיבותיו "קו "מליץ "צדקה ועם כל זה צריכה להיות בדגש שאינו כשלג עליון שהוא שלג חיוור לגמרי. והל' בג' נקודות לומר לך שהל' הוא התפארת דינו לנקוד בסגו"ל שהוא נכנס בין ד' ות' כצורת הסגו"ל. השנים חסד ופחד. והתפארת באמצע. והת' ברפה לומר לך שהתפארת מרפה כל כחו מכח החסד ואינו נעלם שום אחד מהם ששלשתם מעשיהם נגלים גם הת' בלא ניקוד כי הפרידו מכחו מצד החסד:
ה"י רומז בגבורה שה' אחרון שבשם בן ד' אותיות רומז במדת הדין הרפה הנמשכת ממדת הדין הקשה ע"כ נקראת גם היא ה' ששורשה מן הבינה, וננקד הה' בציר"י ושמשו י' לומר לך כי הי' הרומז בעטרה והיא אש רפה, וה' רומז בפחד אש קשה ואש הרפה מקבלה. ונעלם הי' ואינו נהגה שלא לעורר עליו את הדין יותר, וננקד הה' בציר"י לומר לך יש זמן שגם הה' שהוא הפחד בזמן שיורד בי' שהוא העטרה ומוצא קרבן כדינו הוא צר"י לנקרבים ולמקריבים:
ו"ו רומז בתפארת ומשתמשת בו' ונפתח בקו ונקודה הנקרא קמ"ץ בעבור שסומך בחסד ונוטה אליו ע"כ נקודו כנקודת החסד ומשתמש בו' שדרך שם הולך השפע שלו בעטרה:
זי"ן רומז בנצח ויש לו שני שמשים י"ן ונקוד בקו אחד והי' בנקודה אחת לומר לך שהוא אות המרחם וצריך להיות פתוח בהכרח כי הוא שביל החסד, והי' במלכות והן' הפשוט בתפארת, ונקוד הי' בנקודה אחת לומר לך שהיא חוגרת כלי זיין מן ההוד לנקום מן הרשעים עד שלקחה הנ' שהוא התפארת וחובקה ומפייסה ולכן הי' נהגה והוא באמצע והוא כצורת מטה והוא מטה משה: