ספר הפליאה/קצג
ד"ה התרים לעב קולך[עריכה]
התרים לעב קוליך ר"ל קולך היא העטרה לע"ב הוא החס"ד ר"ל אם תרים העטרה להחסד מים ירדו לך מן החסד והכוונה אינו רוצה לומר התרים לשון הגבהה אלא לשון יחוד. ור"ל וכאשר תייחד הנקרא קולך אל הנקרא ע"ב מים ירדו אל העטרה:
התשלח ברקים מצד הגבורה וילכו למקום שתשלחם ויאמרו לך הננו מזומנים לעשות רצונך כענין תצא אש מן השמים שאמר אליהו ז"ל. וראה והבן בני שביסוד עולם מוסרין מפתחות מים ומפתחות אש והצדיקים הם ביסוד והמפתחות מוסרין בצדיקים ובא להודיעך שאם ידע אדם חוקות שמים. איזה הוי"ה ממונה על האש. וכיוצא בזה בכל חוקת שמים אז יוכל להוריד הכח ההוא על הארץ, הוא שנאמר הידעת חוקת שמים אם תשים משטרו בארץ התרים לעב קולך ושפעת מים ר"ל רבוי מים תכסך ור"ל שתדע לייחד ולסדר ההויות התשלח ברקים וילכו. ויאמרו לך הננו הכל בידיעה אבל בלא ידיעה האיך יענו הוא שנאמר אשגבהו כי ידע שמי כי קרא שמי לא נאמר אלא כי ידע שמי לומר לך שהכל תלוי בידיעה. ומלת כי ידע שמי ר"ל ידע הוא הדעת, שמי היא העטרה, והיודע ליחד ולקרב הוא היודע לפעול, זהו שנאמר יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה ר"ל קריאה בידיעה הוא הקריאה ובלא ידיעה אינה קריאה: