ספר הפליאה/שפה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ד"ה ויגרש את האדם וישכן מקדם לג"ע[עריכה]

ויגרש את האדם וישכן מקדם לג"ע את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים. נקרא המתהפכת להרמיז למה"ד שמתהפכת גם לרחמים. והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את ה'. דע באמת שקין מצד שמאל ולידתו מצד הזוהמה והטפה שהטיל בה הנחש, וא"ל למה לא נולד קין קודם שבא אדם על אשתו כי יש להשיב בזה שהזוהמה היתה במעיה דחוה ולא היה יכולת לזוהמה ללבוש גוף אדם ולצאת ולהראות באויר העולם עד שנכנס זרע אדם במעיה ואותו הזרע המציא לו מקום להתלבש בגוף אדם ולצאת וזהו שגרם לו להיות רוצח והרג כי משורש נחש יצא צפע, כי מדת הדין שופעת בנחש, והנחש בזרעו ואין הנחש אלא ס"ם שהטיל זוהמה בחוה העליונה ע"י התעוררות הנחש עם חוה למטה שנתעברה מנחש וילדה קין והיה דומה למעלה ולא למטה וזהו שאמרה קניתי איש את ה' שתרגום יונתן קניתי גברא ית מלאכא דה', והנה הכוונה שס"ם הטיל דין והוריד בעטרה ומתוך אותו הדין יצאה נשמתו של קין ובא אליו וזהו קניתי איש את ה' ואין הדבר כן כי הוא בא מצד הדין הקשה ומצד הנקבה קשה בדינים אשר משם כל מדורין דזינין בישין ורוחין בישין ושדין וחרשין משם באו והאיך יאמר קניתי איש את ה' או מלאכא דה'. והאמת כי כוונת הענין הוא כך והאדם ידע את חוה אשתו שת"ת ישראל הנקרא אדם קירב אליו את חוה ואמר אשתו כלומר האש מקשקש בה כי נתעברה מן הדין הוא זוהמת ס"ם. ותהר שנתמלאה ברחמים הוא זרע הת"ת ואחר שנתעברה מן הרחמים ותלד את קין כלומר נסתלק הדין משם ואז אמרה האשה שהיא העטרה קניתי איש את ה' כלומר קניתי, תקומה היה לי ע"י האיש הוא ת"ת זהו את ה' שהם ד"ו הפרצופים, והדין שהיה מצד ס"ם הוא מלאך הנוקם וההורג וע"כ קין דאתא מצד הדין הקשה ומזוהמת הנחש השורף יצא והרג את הבל. אם ראית ר' דבר גדול במלת והאדם ניטל ו"ה מוהנחש וניתן לאדם. וראה והבן שננקד בג' קווים וכולם קמוצים כי עלה אל הכהן וקמץ משם בג' אצבעותיו נצח והוד ויסוד והם הג' קווים ונזקף בזק"ף זוקף כפופים ורץ בשופר הולך לגרש ולהכרית זוהמת הנחש משם וזהו ותלד את קין ואמר את לומר שאת הוציאה קין משם שהוא הדין וע"כ אתנ"ח במלת אשתו את"ת ח"ן. וראה והבן ר' ו' של והאדם ננקוד בשב"א לומר לך שהוא היסוד, וכראות הה' שהיא העטרה נכנסת בין היסוד ובין הת"ת, ואם ראית מלת והאדם נחלקה לשני כוחות ומראה שני כוחות כ"ח כ"ח בגימטריא והאד"ם, אלא שקשה מהו את חוה אלא את שנעשית חוה ודנוה הת"ת ונסתלק הה' מן הוי"ה, ואם ראית ר' תימא גדול במלת קניתי נסתלק קין משם ונשארה האשה עם האיש ואמרה תקע בשופר גדול לחרותינו שכן קניתי בגימטריא תק"ע. ותוסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רועה צאן וקין עובד אדמה. ודע שאחר שנתבער הדין והזוהמה והוא קין הולידה את הבל בדרך הרחמים ואפ"ה לא נתקיים העולם ממנו אלא שנהרג ונתגלגל בשת ושת היה שלם וממנו נתקיים העולם וכל צדיקים וישרים ממנו, וכל חציפין וחייבי עלמא מקין. ועתה שמע סדרם ועניינם שעם קין נולד תאומה אחת ועם הבל שתי תאומות ואדם וחוה הרי ז' נגד ז' עליונים אמרתי עולם חסד יבנה, ואח"ז לא היה להם נשים ונשאו אחיותיהם בהיתר גמור כי בהיות סבה אחר סבה נאסרו וכאן כולם מכח עליון נוצרו. ודע ששנים עלו במטה וז' ירדו זהו דוגמת הבנין. ויהי הבל רועה צאן שהיה ממשיך בכוונתו שפע וברכה וחיים כי מן הדרך שבא אותו דרך היה תופש, אבל קין היה עובד אדמה שכל כוונתו לעשותה אדומה ממדת הדין, והכוונה כי כאשר יצא הדין מהעטרה ע"י ידיעת התפארת ניתוסף לה ברכה מדרך הנצח והתחילה העטרה להשפיע רחמים בעולם ולקיימם וזהו ותוסף ללדת את אחיו את הבל את אחיו של ת"ת שהוא אחיו ברחמים לומר לרדת להשפיע השפעת אחיו שהוא הנצח את הבל והוא מלשון הבל פיהם של תינוקת שהנצח הוא תורה מדת משה שהוא הבל, וע"כ קרא השפעת הנצח הבל ואותו השפעת הנצח היה מתפשט בעולם לקיימו. זהו ויהי הבל רועה צאן ומדת הדין שיצא קודם בוא הבל היה עובד אדמה היה הולך ומשטין בארץ, מ"מ התעוררות מן התחתונים, ודע אתה באמת שיצר טוב ויצר הרע מתפשטים בארץ וכנגדן קין והבל ואל תקשה לי על סדר לידתן שהיה מן הדין שיולד הבל תחלה כפי הדוגמא כי הרחמים קודמים למעלה שיש להשיב כי השמיטה הזו של פחד וע"כ ניתן לה הכבוד. וראה עתה והבן שהבל נאחז מנצח והוא שנתן תורה לישראל וזהו ומשה היה רועה את צאן היה כבר, ומ"מ צריכים אנו לדעת את הבל שילדה והוא השפעת הנצח ומאין הרחמים באו בנצח לכן שב ואמר ויהי הבל כלומר מהמדה הנקרא א"ל הוא חסד עולם שכן ויה"י בגי' א"ל. ויהי מקץ הימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה' דע לך שסבת הקרבן היא לקרב הכחות זו לזו וז"ש לי אבי ז"ל בעת שישראל מקריבין קרבן לאביהם שבשמים מתיחדים כל הכחות יחד, וזהו יחודו של אלהינו וקרבן כשמו הוא שמקריב כחות העליונות, ואמר בקרבן ריח ניחוח בחר לך היכן הולך הריח לאו באף והנה הריח באף שהוא אחרונה ומיד ניחוח שהוא לשון ירידה והוא שתרגום של וירד ה' ונחת, ומלת ריח רומז בכתר עליון שהוא ריח הכל ויורד בחכמה ומחכמה לבינה וכן כולם עד בואם לה' הוא ת"ת ומשם באף והנה השפעת הכתר שהוא הריח ניחוח יורד בת"ת עד שיורד בעטרה זהו ענין הקרבן. האמת יש לך לדעת מפני מה הקרבנות באות בחטאות ובאשמות בעבור שמדה"ד ניתנה להפרע מן העבירות ואמרה התורה הקריבו הקרבן כדי שירד מדה"ר להשפיע לכל ספירה וכל ספירה לחברתה ואז יבואו הרחמים באף ונמצא שהדין מתהפך לרחמים. וראה עתה והבן סודות נעלמות שקין נאצל מאמו בעודה חוה שהוא הדין והבל מאדם אחר עבור הדין מן הבית, ועתה ראה והבן מה שעשו אלו הבנים בקרבנם קין הביא מפרי האדמה דבר שאין בו רוח חיים מצד עצמו ונראה שלא שת לבו רק לזאת וזהו עובד אדמה ולא העלה הכחות למקום יניקתם ועלויים וכן עשתה גם אמו שסחטה היין מן הענבים והוציאה מן הענבים ובעבור שילדתו מזוהמת הנחש לעולם מבקש ללכת אחר שרשו וע"כ תפס דרך אמו. אבל הבל תפס דרך אביו ופייס הדינים על דעת לקרבן למקום עלויים כי הבל נולד מכח חזרת אביו בתשובה שהיה הרחמים במילוי והקריב קרבן והוא שור וקרן אחת במצחו להודיע בקרבנו יחוד השם בעולם וקרבנו קרבן תודה שהוא להתאחד ולהודות הש"י על כח הקיום שהמציא בו ועל כח הדבר שהמשילו לעליונים בדמות וצלם. שכיון שראו אדם הראשון שהוא בצלם אלהים היו סבורין שהאדם בראם לפיכך הוצרך היה להקריב קרבן להודיעם שהקב"ה אדון יחידי בעולם ואין לו שני וממנו הכל, וזהו שהיה בקרבנו קרן אחת במצחו שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס מקרן כתיב ולפי שכח הקיום הוא מכח השור לפיכך הקריב שור ולשון מנחה הניחו את רוחו שהיא מניחה הרוח על מכונתו א"כ הבל תפש את דרך אביו. ראה והבן כוונת הענין ויהי בגי' א"ל, מקץ במ"ק בגימ' סינ"י, ימים הם ו' ימי בראשית ור"ל בהיות החסד שהיא ויהי עם כ"י שהיא מקץ ונקראת כך בעבור שהוא קץ ותכלית הנפשות שמשם יוצא ס"ם ולוקח אותם והם עם ימים עליונים אמר קין שהוא הפחד אשר משם אצילות הרעות אביא מפרי שהוא הפחד פרי החסד אל האדמה שהוא מנחה לה' ואסלקנו משם זהו ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה'. וראה והבן בעבור שעשה עתה קין למטה התעוררות והורידה פרי באדמה ע"כ דרגא במלת מפרי ותביר במלת האדמה שנשברה ממנוחתה שהיתה עם הימים שאתנח במלת ימים, ומה עשתה האדמה אשר היתה מנחה לה' קרי בה מנוחה וגם נחמ"ה ממה"ד הבוטה בפנים של מנחה וראתה אף שכן פני מנחה עולה אף, ר"ל קודם המ' של מנחה ל' וקודם הנ' מ' וקודם הח' ז' וקודם הה' ד' שהם אותיות למז"ד ועולים א"ף, ואז הבל שהוא הנצח הביא גם הוא מלת הוא ת"ת מבכורות צאנו מהמדות שלמעלה מהם ומחלביהן חסד וחכמה עלאה לבא לגרש הדין מהאדמה והנה ירד ה' לה' ופנה ה' אל הבל ג"כ שהוא הנצח ואל מנחתו היא העטרה, ומלת והב"ל הוא נצח ויסוד שהוא רומז ביסוד וכמה הם מלת אל ואל שהם ס"ח אלפים שירדו עמהם בעטרה, ואל קין ואל מנחתו לא שעה ר"ל בזמן שירד הדין ונעשית העטרה מנחה לפחד הקב"ה לא שעה לא ירד ברחמיו ומצא הדין זמן של גבורות וחרה לקין מאד ונפלו פניו מן הרחמים עד שעשה הבל מנחה ועורר הרחמים אז ויאמר ה' אל קין שהוא הפחד למה חרה לך ונתחזקת בדינך ולמה נפלו פניך מן הרחמים ע"י התעוררות אני אמרתי שהכל תלוי ביד האדם למטה ולכן אתה הנקרא הלא הוא העטרה אם תיטיב בדוגמה שלך למטה שאת תתנשא ותתגדל מן הגדולה ואם לא תטיב הדוגמא למטה לפתח חטאת רובץ שאתה פתח הפרד"ס וממך יעברו כל הדינים קשים בעולם וממך ג"כ יעלו ויכנסו הצדיקים ממטה למעלה וירדו גם מלמעלה למטה הוא שנאמר פתחו לי שערי צדק, ובההוא פתח עומד מלאך המות שיפרע מן הרשעים, ואליך תשוקתו לעולם אל הדין שבך חושק וחפץ לקיים מחשבתה אשר הוא יורד ומתעה עולה ומסטין, כשהוא מתעה נקרא יצה"ר, וכשהוא עולה ומלמד חובה נקרא שטן וכשניתן לו רשות להרוג נקרא מלאך המות, הוא יצר הרע הוא השטן הוא מלאך המות וכל תאוותו הוא להשלים הפעולות שהוא מסבבן: