ספר הפליאה/קט
ד"ה ויאמר אלהים יהי רקיע[עריכה]
ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. א"ל ר' יודע אני מאבי שהרקיע הזה הוא ת"ת ומבדיל בין המים העליונים הוא הים הגדול היא בינה ובין מים התחתונים הוא הים אשר כל הנחלים הולכים אליה הוא כנסת ישראל ותפארת מבדיל בין המים העליונים למים התחתונים. א"ל שמעת ושכחת שאלו היית נותנה בכתב לא היית שוכחה, כי המים העליונים הם מימי החסד ועתיד הקב"ה לעשות כנפים לצדיקים לעתיד לבא לשוט על פני אותן המים. ויסוד עולם הוא מקום הצדיקים ומימי מדת הדין הרפה הם מים התחתונים והם מלוחים ממדת הדין, א"ל ר' איני מבין תוכן דבריך מאין נמצאים מים התחתונים, א"ל מים התחתונים נשפעים ממים העליונים והיה מן הדין להיות מתוקים אלא בעבור שיורד הדין עליהם שבים מלוחים, ובכל יום מעשים בביתך שקדרותיך מלא מים מתוקים ואם תשים בתוכו מלח שבים כולם להיות מלוחים ולכן קראו המים העליונים זכרים והמים התחתונים נקבות שאלו משפיעים ואלו מקבלים. מ"מ כל הויות שהם הצינורות מכתר עליון יבאו. א"ל ר' שמים ורקיע בת"ת רומזים מהו רקיע ומהו שמים. א"ל בני איני יודע אמור אתה. א"ל ר' אומר ואומר ותקשיב אזניך כי כל דברי סיני ואין להרהר עליהם ושמים נקרא כל שמקבל מאש ומים הלא תראה שהוא השקיט המחלוקת. א"ל מנלך שמים אימא מלשון אש ומים וא"כ אין הכוונה כאשר אמרת הלא תראה שהש' רומז בבינה ומה לך לאש. א"ל ר' אע"פ שלא נכתב האש בפירוש מ"מ נרמז בא' דא"כ היכן יניח פתח הש' אלא ודאי כך הוא שא מים, א"ל א"כ פתח המ' היכן ינוח בא' א"כ ש"א מ"א י"ם הוא, א"ל אפ"ה אש ומים הוא, א"ל שיטה הכי הוא א"ש א"ם י"ם ור"ל א"ש הוא פחד, ים הוא חסד, א"כ שניהם מן האם היא הבינה ושניהם לתפארת הוא הרקיע. א"ל ר' ולמה בא הא' אחר הש' והא' אחר המ' ירמוז אותם כסדר. א"ל אי בעית אימא כשם שאין מוקדם ומאוחר בתורה בפסוקים כן באותיות שא"ת המוקדם מוקדם ומאוחר מאוחר אין הדין הזה בסבות העליונות והתיבות והאותיות רומזים עליהם וכשם שאלו אין מוקדם ומאוחר כך אלו אין לקבוע להם מקום רק ניידי ומסבבי כל אחד לחבירו. סוף סוף מהו רקיע א"ל קרום, א"ל מהו קרום לא שמעתי כי אם בגוף האדם, א"ל ר' הוא למעלה כמו גוף האדם שעומד קרום ונקרא טרפשא ומקבל הליחות והכח המזין ואחר ינקו כל שלמטה ממנו כן ת"ת עומד באמצע ומפסיק ביני ביני ומקבל כל השפע היורד מן הראש ואחר ינקו מה שלמטה ממנו. א"ל ר' אי הכי הואיל ואדם הוא דוגמא עליונה הרי ראוי להיות לו חמש קרומים כנגד חמש רקיעים עליונים א"ל הכי הוא. האי טרפשא דקא אמרת ג' קרומות יש לו זה ע"ג זה הסמוך לכרס רמז לרקיע כ"י תחתון והסמוך לריאה רומז ת"ת, והאמצעי רמז ליסוד, זהו כי כל בשמים ובארץ ר"ל כ"ל הוא היסוד ועומד בין השמים ובין הארץ שהוא ת"ת וכ"י, ועוד ב' קרומות בשוקיים ימין ושמאל מקום שהחלב והכרס ובני מעיים שוכבים ואותן הב' קרומות עומדות כדופני הסוכה, אבל אלו הג' שהם בטרפשא מפסיקות באמצעות כסדר תפארת ויסוד וכנסת ישראל, וגם בזו הפסקא יש ה' פעמים מים הם חמש ספירות אחרונות. ויאמר אלהים מאמר הבינה: