ספר הפליאה/מה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ד"ה ודע שהזרועות נקראים במתי ארץ[עריכה]

ודע שהזרועות נקראים במתי ארץ והשרים עליונים אינם עולים עד הזרועות ומשם ולמעלה הוא נחלת יעקב לבדו הוא שנאמר כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו. וכתיב ירכיבהו על במתי ארץ וכל הגאולות באות מן הבינה ולמעלה שהם למעלה מבמתי ארץ, והבינה היא נפרעת לישראל מכל צריהם ואע"פ שיש קליפות חיצוניות מצד ימין שהם קשות דע כי יש קליפי ערלה קשות וחזקות מאד מצד שמאל וכולם נמשכות מצד עשו ומצד עמלק ובו נקשר הנחש הגדול ובו מתאחז ס"ם הרוכב עליו, זהו שאמרו רכב ס"ם על הנחש בצורת גמל ובא ופתה את חוה וממקום זה יצא אותו שנדבק להאבק ביעקב ולא יכול לו בכלל אלו המרכבות כי כולם היו סגורים, אך בכף ירכו שהיה פרוץ שפרץ אדה"ר נגע, ויעקב שהוא מבלי סיגים עלה עד למעלה ונאחז בכתר ע"י חכמה ובינה כי הוא הנקרא ו' והוא עולה עם כללו עד כתר עליון הנקרא אהי"ה, וו' עם כללו עולה אהי"ה, אז והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך הוא נחלה בלא מצרים לא כאברהם ויצחק שיש להם מצרים כי יעקב איש תם, וא' אהיה תתן אמת ליעקב א"כ בהיות ההקף מבורך גם השרים החיצונים מקבלים וההקף אינו מבורך אלא מצד ישראל ואלו ידעו אומות העולם מה נזק עושה להם רעות ישראל היו עושין שלום עם ישראל והיו רודפין אחר מעשיהם יותר מסנהדרי גדולה וקטנה, ואמרתי לו מה צורך בערלה ובקליפי ערלה, וא"ל פעם אחרת אגלה לך השם יזכני לשמוע הסודות הללו מפיהו הניחני והלך לו: