ספר הפליאה/רמו
ד"ה ועתה אספר לך בני בעניין המאורעות[עריכה]
ועתה אספר לך בני בעניין המאורעות והמקראות ודע והבן ולא תצטערני, דע בני כי פעם אחת נפלתי בים ושם מצאתי את ג"ד בן יעקב הוא הדג שבלע את יונה ושאלתי על דג הזה אנשים אחרים שמצאתי שם ואמרו לי כי הוא היוצר אור ובורא חשך ר"ל אביו של ג"ד הוא יעקב היוצר אור והדג הוא המוליד את החושך והוא בלע את היונה שעלה שבעים ואחד יותר שעתיד האחד לבלוע את הע', והוא בורא חשך וכלי חרש פעמים נשברים ופעמים עומדים בשמירה פעמים מתחלפים מכלי אל כלי אמרתי זה בורא והיוצר מי יצר ואמרו לי כלים זכים וטהורים ונקיים אין ערך להם ואין דמיון לזכותם ואמרתי מי נתלה במי ואמרו לי קטן בגדול ומיד אמרתי ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא את הכל ובההוא שעתא נתמלא כל הים אורה ומיד אמרתי רצון יראיו יעשה, יצאתי מן הים ומצאתי שם מיני אנשים רבים שהם חכמים גדולים וכולם היו שמם ישראל ובשם ישראל יכונה, האמת בני מהם היו בקיאים בראשי פרקים מדרך אמונתינו ומהם לא שמעו ממנו דבר בעולם ומהם שמעוהו וגינוהו, יש מי שגנה אותה מרוב מעלתה ומיעוט שכלו ויש מי שגנה אותה מפני שלא האמין בה וחושב שאינו אמת בשום פנים. וכל אלו שלא שמו שכלם לרדוף אחר אמונתינו ולהוציא את שכלו בה מכח אל הפועל השם מכניעם ומשפילם ומעלה עול קשה על שכמם בעוה"ז עושים הרבה ויש להם מעט והרב בממון ישפיל כי מאריך אפיה וגבי דיליה ואין צריך לומר בעוה"ב, וי לכם עמי הארצות שאין לכם עינים לראות ואזנים לשמוע ועל מי בטחונכם אך מי שהוציא בה שכלו מכח אל הפועל הנבואיי אי אפשר לו להכחיש מאמונתינו בשום פנים בעולם כשם שא"א לו להכחיש היות אדם מזרע זכר ונקבה אע"פ שזה מורגש וזה מקובל ר"ל היותו האדם הוא מורגש אך חכמה האמיתית הוא מקובלת הואיל ושב מושכל אצלו לא יוכל להכחיש כי הוא א' כי הוא רואה שצריך לגלגל בה כל התורה כולה שהוא שמותיו של הקב"ה וצריך לחדש בכל אות ואות ובכל תיבה ותיבה נפלאות מחודשות מעת לעת, וצריך לעיין תיבה אחת ולקשרה באחרת ולהניח שניה ולבקש שלישית לקושרה עמה ועוד באחרות פעם בחציים ופעם בראשיהם ופעם בסופיהם פעם במספרם ופעם בתמורתם עד שיצא מכל מחשבותיו הראשונות ויתחדש בשניות אחרות חזקות ומעולות מהן תמיד זו אחר זו, ועם כל זה שיעשה כל אלו כל זמן ששם הקדוש חתום בתוך דמו לא ינענע ולא ירגיש בו שהתנועה במקורו ובמקומו ולא ברח מפניו דמו מדת הפח"ד עם מדת השמחה ר"ל יו"ד ה"א ו"ו ה"א עולים ד"ם ופניו הם העטרה וכאשר לא ישיג בזה עדיין לא עלה בידו דבר מכל ההשגות הנבואה אבל כשיתחיל השם שסודו ד"ם ודי"ו ר"ל ד"ם בגי' הוי"ה במלואו ודי"ו בגי' יהו"ה להתנועע בתוכו וירגישנו כמו שמכיר מקום באבן אז ידע שידיעת השם פועלת בו והתחיל להוציאה מכח אל הפועל. ומכאן ואילך יהיה נידון במדת כלם אחת אל אחת וצריך שיעמוד חזק במלחמתם כי הם שלוחי העליון בוחנים ומנסים כחו שנאמר כי מנסה ה' אתכם ויזהר שלא להרהר בעה"ז ואם לאו הוא נאבד מהעוה"ז ומעוה"ב ויתפלל ויתחנן תמיד לשם הנכבד להצילו מבחינות המדות עד שיצא זכאי מב"ד העליון ויזכה בב"ד התחתון ויאריך ימים בעוה"ז ויזכה לחיי עולם הבא ונוחל שני עולמות עוה"ז ועוה"ב הוא שנאמר כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד, ונאמר את מספר ימיך אמלא ואחר ששמעת מפי כל אלו הדברים איך תוכל לכתוב כל פי' השורש ולהבינו ממה שרמזתי לך בענין השגת גשמיות אשר כוחותיהם הם שלימים וחלושים ותשים כי תוכל להבין מדעתך ענין השגת הדמיונים והשכליות ולא תצטרך יותר צער ולימוד מ"מ אומר לך קבלות אשר לא תוכל להשיגם זולתי כי אני צרי למכתך, א"ל ר' א"כ ברוך רופא חולים, א"ל א"כ היינו וקרא זה אל זה וקרא ראשי תיבות אח"ת רכ"ה ואח"ת קש"ה ואמר ראשי תיבות אש מים רוח ולמפרע ראש מילין אמר כענין הזה כל סודות התורה. וגם לקחת צורה באותיות בשיתופם ובצרופם ובצירופי צרופיהם:
וראה והבן שקריאתם שוה באורך וברוחב וכן סוד כל שלש מכות של פרעה והוא סוד ר' יהודה היה נותן בהם סימנים ג' מכות של פרעה נקראים סימני ר' יהודה מכל צד (ואלו הם צורתם):
א מ ת ד צ כ ח ש כ:
מ א ר צ ע ד ש ש ח נ:
ת צ מ ח ב א ח ב כ נ ם: