ספר הפליאה/עב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ד"ה מלכות עתה באנו בשער המלך[עריכה]

מלכות עתה באנו בשער המלך והשומר שומר (שלא יכנוס) הנוכל לכנוס, א"ל ר' שמעתי שזה השער לה' צדיקים יבואו בו א"ל מאן הם הצדיקים א"ל הו' ומשך הו' הם יבואו בו ומהו לה'. א"ל הבינה, וא"ל וצדיקי עוה"ז יבואו בו או לא יבואו בו, א"ל יבאו, א"ל חמר שמך, א"ל רחם שמי, א"ל היינו רחם היינו חמר ר"ל הכי הוא, א"ל אם ראוי אתה לעלות בשער המלך וקיימת מצות עשה רמ"ח. וא"ל רחם שמי ר"ל רחם מן הרחמים אני נאחז וכל רמ"ח מצות עשה קיימתי ואיך לא אעלה אל שער המלך ואכנס ואשב במחיצתי, א"ל ואתה יודע הדרך, א"ל יבואו המורים להורות לי הדרך, א"ל ר' גדול אתה מדהע"ה שאמר הודיעני דרך זו אלך ולמה ביקש מהקב"ה שיודיעו יבואו המורים ויורו לו. א"ל דהמע"ה גדול היה ולא היה צריך לבקש מהשם להורות לו ע"י מלאך אלא ע"י השם, וזהו הודיעני א"ל אם שמעת מה יעשה אדם ויכנס בשער הזה, והתחלת עניינו וסדר קיום מצותיו, א"ל ר' כל היכא שמצאתי מצוה קיימתיהו עד שמדדתי רמ"ח מ"ע שקיימתי, א"ל בני ידעתי שאין האמת אתך מי הותר לך לדבר שקר והא כתיב מדבר שקר תרחק, א"ל וכי שקר הוא הלא עסקתי בתורה לשמה וכל העוסק בתורה לשמה כאילו קיים כל מצותיו, א"ל ואתה אמרת שמדדתי ואין מדידה אלא במצות, א"ל הכי אמרתי מדדתי בשכלי שכל זמן שהייתי מוצא שעה פנויה עסקתי בתורה וגם את מלאכתי דחיתי ולא אמרתי כשאפנה אשנה וזהו שאמרתי כל היכא שמצאתי מצוה קיימתיהו. וידעתי שיעלה לי מן השם כאלו קיימתי רמ"ח מצות עשה, א"ל אבל אבי א"ל כך וכך עשה ותכנוס לשער הזה וההחיל הענין והסדר, יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים אבל אתה הרבית בדברים מבלי סדר ואיני יודע אם האמת אתך, א"ל ר' זה הסדר שסידר לך משונה הוא כי לא מצאנו תימא לא בתורה ולא בנביאים ולא בכתובים ומאחר שאמר גבור כארי שהוא מצד הגבורה הוא העז הוא הקל הוא הרץ, א"ל נראה לך שדברי אבי ז"ל הם ברבוי כדברך אשר כל המוסיף גורע. דברי אבי ז"ל דברי קשוט ואמת הוא ומאחר שהיה המסדר שמו יהודה היה צריך להזכיר תימא שם אביו ונקרא האב תימא והבן יהודה לסוד נפלא. א"ל ר' מהו הסוד זה קשה לי ואמרתי אין תימא בתורה. א"ל ואין כתוב בתורה, א"ל מבראשית ועד לעיני כל ישראל עברתי כמה פעמים ולא ראיתי תימא שמא יש תורה אחרת תורה אחת היא, א"ל ברוך שלא נתן לחמר קרניים, א"ל רחם ארחמך נאום ה' ר"ל רחם שמך הפכהו והוא חמ"ר וסתם חמר הוא רחמים שנאמר וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו, והיה מן הדין להיות לך קירון אור פנים היא הידיעה אלא ברוך שהעלים ממך הידיעה. א"ל אל תהפוך שמי כי רחם הוא כלומר רחם תרחם ותגלה לי סדר כוונת כל דבר כי אני רואה שכל דבריך טהורים וקדושים וממקום קדוש וטהור נולדו, א"ל א"כ רחם ארחמך ר"ל אתה ששמך רחם ארחמיך בסדר הזה לא אשנה לך ואם אבא בספק אעורר עלי הרחמים ואתחיל והשם יהיה בעזרי. יהודה אותיות י"ה הו"ד ומלת י"ה רמז למדת דוד היא כנסת ישראל. שהוא מלך ישראל חי וקיים ולכן מלכי ישראל מיהודה עד סוף העולם. ובעבור שאומות העולם מקבלים שפע גבורות ממדת גבורה ע"כ יהודה הוא ממדת דוד המלך הנקרא י"ה עולה דרך ההוד אל הגבורה ומקבל משם גבורות ואכזריות מבלי חמלה. להנקם מן האויבים הנה שמו מוכיח י"ה הו"ד ואמר בן תימא כי יעקב נקרא תימ"א תתן אמת ליעקב, ויהודה הוא בן יעקב והנה יוסף אמר לאחיו שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם, ר"ל אם נהיה מקובצים למטה יהיו גם השבטים מקובצים למעלה וה' עם אמת אתכם. וזהו ויבחנו דבריכם דברים שאתם דוגמתם ואם לאו אם זה הקטן איננו נפרדת החבילה ותקבלו פרנסה וחיים מפרעה זהו חי פרעה. כי מרגלים אתם ר"ל בחרתם בכוחות הטומאה ואם תביאו את אחיכם ונהיה דוגמא עליונה ונפרה ונרבה ונעלה לששים רבוא אז נהיה שלימים וראוים לצאת מן הגלות. ולקבל התורה וזהו האמת אתכם. והנה האמת הוא תימ"א בתורה. א"ל ר' ולמה אמר אתכם והוציא עצמו מן הכלל, א"ל כתיב ויאהב יעקב את יוסף מכל בניו כי נמשך אחריו זהו הו' ומשך הו' ואמת גם שניהם. ר"ל גם יוסף נקרא אמת כיון שהוא משך הו' הוא אמת כיעקב שהוא הו' ואמר האמת אתכם אני ויעקב וה' אחרון שבשם בן ד' נהיה אתכם, א"ל ר' כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך וכל המתחיל במצוה אומרים לו גמור ותשלים דבריך ולך תהיה צדקה. א"ל אתחיל: