ספר הפליאה/מד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ד"ה וראה והבן שעשו נאחז ביצחק[עריכה]

וראה והבן שעשו נאחז ביצחק ושרי האומות בעשו. וראה והבן שעשו יותר גבוה מכל שרי האומות השמאליים. ועליו נאמר זדון לבך השיאך שוכני בחגוי הסלע מרום שבתו, ובעבור שמצרים מצד ימין נאחז מישמעאל וישמעאל מאברהם והוא גבוה מעשו. ע"כ הוצרך השם להנקם ממנו ע"י הבינה, ולכן עתיד השם להנקם בעצמו מעשו הרשע ע"ז כתיב מי זה בא מאדום ר"ל המדה הנקראת מ"י היא תקח הנקמה מאדום וע"כ אמר אם תגביה כנשר ואם בין ככבים שים קנך משם אורידך. וראה והבן שעמלק יצא מעשו הרשע הוא ראשית גוים עמלק שמגיע עד הזרוע השמאלי ולמטה יורד עד תהום רבה זהו ואחריתו עדי אובד. וזה תדע שביום שינקום מעשו ימלוך על כל הגוים שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו. וא"ל אם שבעים שרים הם כולם, או ע' מימין וע' משמאל, וא"ל כולם הם שבעים ומקיפים מבחוץ לפרוכת להשליך להם פרנסה, ולצד הימין ל"ה נאחזים מאברהם ע"י ישמעאל, ול"ה נאחזים מיצחק ע"י עשו: