ספר הפליאה/מז
ד"ה וראה והבן שיהו"ה מתגלגל[עריכה]
וראה והבן שיהו"ה מתגלגל בצרופים ע"ב, ואם תחליפהו בא"ת ב"ש עולה מצפ"ץ שעולה ש' הרי כאן שע"ב וזהו "שנים "עשר "בתים, ומתגלגל הויות י"ב ואותיות מ"ח שי"ב פעמים הוי"ה עולה מ"ח אותיות אלו מ"ח אותיות של שם המפורש. וע"ז אמרה תורה ויספתי ליסרה אתכם שב"ע על חטאתיכם והיא באר שבע וע"ז אמר באר היטב שמלת היטב עולה כ"ו ומלת באר היא ה' האחרון שבשם בן ד' שכן במ"ק עולה באר ה' והה' שהיא כ"י הנקראת מערב. ומערב מתהפך מרבע וזהו שהמערב שהיא השכינה מבררת תורה שבכתב שהיא יהו"ה. א"ל הוי' ד' אותיות הם ומתגלגלים י"ב הויות ומ"ח אותיות, אהיה ד' אותיות הם וכשם שהוי' שני ההי"ן כן יש לו לאהי'ה שני ההי"ן א"כ כמה תיבות יתגלגל וכמה אותיות יתרבע, א"ל זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור ר"ל זה עולה י"ב ואהי'ה מתגלגל י"ב ונכנס הו' בין זה וזה לומר לך שהו' שהוא עם כללו אהי"ה מתגלגל ז"ה כהויות. אדני מתגלגל כ"ד צרופים והם מקום לי"ב צירופי הוי"ה ולי"ב צרופי אהי"ה:
אהיה--היהא--יהאה--האהי:
אההי--היאה--יההא--ההיא:
איהה--האיה--יאהה--ההאי:
ראה והבן אותיות מ"ח ותיבות ז"ה וכתיב ביעקב ויעבור את מעבר יב"ק שכיון ביהו"ה אלהים שהם כ"ו פ"ו, שהפ"ו נעלם הך"ף וו', וכו' הנגלים עולים עשרים וששה ור"ל הן כתר תורה שעולה במ"ק כ"ו ע"ה, והיודע והמכוין עניינם וסודם לחברם כאשר הם מחוברים תבא עליו שפע וברכה, וראה והבן ג' כתרים הם כתר כהונה כתר מלכות וכתר תורה וכתר שם טוב עולה על גביהן, כתר כהונה לקחו אהרן שכן אהרן במ"ק עולה כהן ע"ה כי לו משפט הבכורה ר"ל כלל הפרד"ס הכת"ר הוא הכהן ובכור היא החכמה, והמשפט היא הבינה, ר"ל כהן לו הוא הבכר והמשפט. ולכן פדיון הבכורים הוא לכהן וכשתוציא הראש והחיך והלשון אז ישאר הק"ף (ס"א הגוף) הכהן הוא החסד ולוי הוא הפח"ד וישראל הוא תפארת וכתר מלכות דוד נטלה הבא מיהודה שכן דויד עולה יהדה במ"ק וכתר תורה עומד ומונח כל הרוצה ליטול יבא ויטול ולזה אמר יעקב איש תם יושב אהלים שהשתדל בתורה, א"ל ר' ד' כתרים הם ואתה אומר ג'. א"ל כתר שם טוב עולה על גביהן הוא ר"ל שם טוב הוא יהו"ה שכן עולה במ"ק טו"ב. על גביהן קרי בי' גב שלהן ר"ל שהשם הזה היא עקר ושורש ויסוד לכל השמות והוא ראש והתחלה של שדרה. וג' כתרים הם ממנו יונקים וחיים וע"כ א' על גביהן שהיודע על עניינו הוא עקר ושורש הידיעה. א"ל ושם אהי"ה מהו, א"ל בני יהו"ה יש לו ו' משא"כ לשם אהי"ה ושם אהי"ה יש לו א' משא"כ לשם יהו"ה, תחליף וראה והבן שיהו"ה שב אהי"ה ואהי"ה שב יהו"ה, א"ל אדוני חן חן לך בזה באת להעמידני פשוטה היא היא אבל אמור לי אהי"ה מתרבע ומצטרף י"ב תיבות ומ"ח אותיות מה סודו ומה עניינו, א"ל בזה הענין מי יוכל להעלות גירתו עליו, א"ל המעלה גרה הוא טהור ואמת אמרת שהמעלה גרה הוא יגיד, א"ל בני מי הוא המעלה גרה, א"ל מעלה גרה הוא נביא עם המלה במ"ק, א"ל נביא אין הדור ראוי שיצאו נביאים מביניהם. מ"מ בת קול שהוא למטה מן הנבואה ראויין הם, א"ל א"כ נשאל ובת קול תגיד, א"ל בני אין השעה ראויה, א"ל א"כ צריכים אנו לבעלי תריסין להגיד לנו. א"ל בני אוי לו למי שיפול בידם כי לא ירצו לגלות לנו אף אם אמת אתם. אבל שמעוני ונצא השדה הוא המקום הראוי לדעת ענינים אלו, א"ל ר' בא ונצא ואפשר שלא יעלימוהו הקב"ה ממנו, ויהי הם הולכים (ועולים) והנה אדם א' עומד בשדה והתחיל לבוא כנגדם ונתעוררו ואמרו מה טיבך בשדה ואמר לנו לשמוע סוד אהי"ה המצטרף י"ב פי' אהי"ה ומתרבע אותיות מ"ח מה סודו ומה עניינו, א"ל ומה שמעת, א"ל עדיין לא שמעתי דבר ואני נבוך בענין. א"ל אדונינו בא ונלך שלשתינו באותו השדה שהיית עומד ועכ"פ לא נצא ריקם. הלכו שלשתם ועמדו בשדה וא"ל הקשיבו והקשיבו ושמעו אהי"ה מתגלגל י"ב פעמים ואהי"ה הוא עולה א"ך הרי י"ב פעמים א"ך והך' עולה ת"ק י"ב פעמים ת"ק הם ששה אלפים שנה תן לכל ספירה ת"ק ונשלמו בסוף חכמה והתחלת הבינה והעולם שובת, ולא תאמר שכל ספירה מושלת ת"ק שנה מבלי ממשלת הא' לכן בא א' קודם הך' הוא א"ך ולומר לך שהא' עם כל ספירה וספירה בממשלתה, א"ל ר' חייך היה קשה לי ממשלת כל הת"ק האיך יתכן זה ועתה נתיישבה דעתי ועוד הקשיבו ושמעו י"ב פעמים אהי"ה הוא קה"ל והקהל הם הספירות ור"ל הוא הקהל, א"ל ר' אל תלך עד שנשמע מה יצא לנו ממלת קהל, א"ל דבר גדול הוא זה א"ל לא נצא ריקם מלפניך א"ל א"כ נקשיב הקשיבו ושמעו קה"ל גלגל הנבואה בגימ', ור"ל שורש הנבואה ויסודו מאהי"ה, א"ל וריבוע אותיות הם מ"ח מה זה הסוד והענין, א"ל מ"ח אותיותיו הללו הם מ"ח המתפשט על כולם ומי שהוא קדוש וטהור ורוצה להזכיר את השם הזה יאמר תחלה רבש"ע אל עליון אהי"ה אשר אהי"ה בכח צירופך שהוא. ככתוב לעיל הצירופים ויזכרהו ויצליח בכל אשר יזכיר ובכל אשר ישאל. א"ל ר' ולמה נקראת הבינה ה', א"ל כל הספירות כלולות בשם בן ד' קוץ הי' לכתר י' בחכמה עלאה וכו', א"ל ר' ולמה אמר בעשרה מאמרות נברא העולם ולא אמר בעשרה דברים נברא העולם, א"ל עשרה דברים מורה נפרדים זה מזה וחלילה וחלילה לכן אמר מאמרות לכלול גם הי' שהיא עשירית ורמז לחכמה, ובאות ה' נברא העולם וה' הראשון רמז לבינה וכמו שארז"ל בה' בראם ובעבור שהחכמה שהיא הי' והיא עשירית נעלמה בבינה והיא המלך לכן אמר באות ה' נברא העולם וזהו בה' בראם ור"ל הי' רומז בחכמה עלאה חכמ"ת אלהי"ם והיא נסתר בד' הרומז בבינה ובראה בינה העולם העליון בכח הי', גם הי' הרומז בחכמה תתאה נעלם בה' ראשון שהיא הד' ונעשת ה' וברא העולם בכח הבינה, א"ל הה' יש לו ג' נעלמים ומה מורים, א"ל כשהיא נעלם א' כזה ה"א מורה ך"ו כי ה' בריבוע ך"ה וא' שאינו מתרבע הרי כאן ד"ו, וכשהוא בי' כזה ה"י תמלאם והוא ה"א יו"ד הרי כאן כ"ו וכשהוא בה' כזה ה"ה הוא יו"ד והיו"ד הוא כ"ף והכ"ף הוא ק' וק' לבדו הוא יהו"ה שהוא כ"ו ר"ל כיון שהה' נעשה יו"ד תחבר האותיות מא' ועד יו"ד אב גד הו זח טי ה' זוגות הם ותמצא י"ה בהם רק ג' פעמים ולעולם לא תמצא משתי אותיות ג"פ כי אם י"ה והם י"ה ט"ו ח"ז ולא יותר צרפם ג' פעמים י"ה והם מ"ה, ועוד כיון שנעלם ה"ה נעשה י' א"כ תחבר מא' ועד י' א"י ב"ט ג"ח ד"ז ה"ו והנה כולם נעשים ו"ה, ר"ל חמשה זוגות והם ה' פעמים ו"ה עולים נ"ה ומ"ה שעולה מג' פעמים י"ה הרי כאן ק' הנה יהו"ה עולים ק' לבדו, וראה והבן שג' נעלמיו של ה' כ"א עולה ך"ו והג' נעלמיו הם הי"א א"כ היא שעמדה לאבותינו שכל א' עולה כ"ו, א"ל ר' מאחר שנקרא לבדו הוא יהו"ה א"כ היכן מצינו הודאה בק' לבדו א"ל מודים אנחנו לך עולה ק', ור"ל מודים אנחנו לך בק' הוא שם יהו"ה וזה צריך אדם לכוין במלת מודים כשכורע במודים:
והעשרה מאמרות הן:
- ויאמר אלהים יהי אור.
- ויאמר אלהים יהי רקיע.
- ויאמר אלהים יקוו המים.
- ויאמר אלהים תדשא הארץ.
- ויאמר אלהים יהי מארת.
- ויאמר אלהים ישרצו המים.
- ויאמר אלהים תוצא הארץ.
- ויאמר אלהים נעשה אדם.
- ויאמר אלהים פרו ורבו.
- ויאמר אלהים הנה נתתי.
ובמקומם יתבארו בעזר השם יתברך: