ספר הפליאה/תז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ד"ה הגבורה מדה החמישית[עריכה]

הגבורה מדה החמישית והיא מדת יצחק שהוא הפחד שבה היה מתנהג כל ימיו ומצד אותה המדה הכיר את הקב"ה וזהו דכתיב ופחד יצחק היה לי שבאותה מדה של פחד היה רואה גבורתו של הקב"ה כמו אדם הרואה פניו במראה כי גם היא היתה אספקלריא המאירה לו, ולאדם אחר אינה מאירה, והיא דבוקה בחסד. והנה נשלמו הה' ספירות הרוחניות שהם נקראים ה' עליונות והגבורה אע"פ שהוא מצד החמש ונכללת עמהם היא מדת הדין פועלת במדה ניכרת כי מדת הדין אדם משיג בה במעשיה פעליה אע"פ שאינו ניכרת לנו כי היא רוחניות ונכללת למעלה, וכולם נקראים היכל ה' ועולם השכל ועולם החיים: