ספר הפליאה/שמז
ד"ה ונקראים תורה שבכתב ותורה[עריכה]
ונקראים תורה שבכתב ותורה שבע"פ. א"ל ר' דע לך כי בן ח' שנים הייתי כשלקחני אבי מן היד והעלני בהר א' והלך וסיבב ההר ומצא מערה אחת והכניסני בפנים ואמרתי לו אבא מה טיבו של מערה זו, וא"ל בני שתוק, וא"ל שים ידך השמאלית על לבך והיד הימין על השמאל ועמוד והתפלל עמי ומיד התחיל בקול נעים ואני אחריו זה השער לה' צדיקים יבואו בו אודך כי עניתני ותהי לי לישועה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. מאת ה' היתה זאת היא נפלאות בעינינו זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא. ולא הספיק לומר ברוך הבא והנה אדם אחד בא ונכנס במערה ושם שתי ידיו על כתפי אבי ז"ל ואבי ז"ל לא הפסיק תפלתו רק השלים ההלל ואח"כ אמר כי על רחמיך רבים ה' שמעה ה' סלחה ה' הקשיבה ועשה אל תאחר למענך ה' כי שמך נקרא על עירך ועל עמך ואמר יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי ועשה ג' פסיעות ואני לא זזתי ממקומי רק עמדתי ברעדה וברתת, ומיד פתח פיו ואמר לאותו שתופס אותו בכתפיו אין שלום לעירך ומיד מנה לו אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום. וא"ל אבי ז"ל מאין באת ואמר לו תורה שבעל פה שלחני אליך לראות מה טיבך במקום הזה ואמר לי לך ואמור ליה אם רצונו להניח הנער הזה בזו המערה ואני אלך לי וכאשר שמעתי הדברים האלה נרתעתי והרימותי קולי לא אשאר יחידי במערה הזאת ומיד לקחני אותו אדם והוציאני מן המערה והכה ברגלו את ההר ונזדעזע ההר ומיד נרתעתי ונמסרתי בידו והתחיל לעלות ברום השמים ואני אחוז ממנו ומיד שמעתי קול אומר ילוד אשה מה טיבו במרום ומיד שמעתי קול אחר הניחוהו לעלות כי בן קנה משרתי הוא וזקנו במערה מקומו ומיד עמד שם המלאך ונטל רשות להעלותי עמו ובעמידתי שם שמעתי קול אומר קק"ק ה' צבאות ומיד נתחזקתי ואמרתי למלאך אל תעלני יותר והרגשתי באותה שעה שנתפרקו כל אברי ואמר לי המלאך לא תירא ולא תחת ומיד ראיתי מלאך אחר שבא ולקחני עם המלאך ההוא והעלני עוד מעט, עד ששמעתי אומרים הנה ילוד אשה בא אלינו באו ונרמסנו ונשליכנו ומיד שמעתי קול אחר הניחוהו כי בן קנה עבדי הוא וזקנו מקומו במערה ומיד ראיתי אור גדול שירד אלי וקירון אור פני גדול מאוד ומיד אמרו לי המלאכים בואו ונחזור למערה וירדנו ומצאנו את אבי ז"ל עומד בתפלה עטוף בטליתו ותפילין בראשו ובזרועו וכשראה אותי בקירון אור פני לקחני ונשקני ואמר ראה ריח בני כריח השדה אשר ברכו ה' והמלאכים הלכו להם. וישבנו שם במערה מ' יום ולא נחשבו כל הימים ההם כ"א כיום א' ועל אותן הימים שמחתי שמחה גדולה כי שאלוני הקב"ה ע"י מלאך והשיבותי לו, וזקני אביך נרתע ממני עד שאמר ראה קירון בן בני כקירון פני משה והנה מה ששאלוני תורה צוה לנו מה הוא תורה, א"ל תורה שבע"פ ומיד אמרתי תורה הרי כאן תרי"א מצות ואנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו וכולם נקראים תורה שבכתב ומתבארים מהמדה הנקראת פ"ה, לא שהמדה ההוא השיגה בהם אלא ע"י מתבארים כ"א וא' כי משיגים לה מלמעלה והיא משגת לכולא מתיבתא, והנה התורה יש לה חול"ם ופת"ח ורגליהם פת"ח וצר"י והנה נכתרו ה' אלהים שני כתרים ה' תורה שבכתב, אלהים תורה שבעל פה, שכן פת"ח חל"ם צר"י פת"ח עולים כתר כתר ה' אלהים, ותרצה לדעת מהו לבושו בינה חכמה עלאה הנקרא תורה קדומה, ומהו לבושו של תורה שבע"פ תורה שבכתב שכן תורה מתגלגל בעיגול אלפא ביתא באותיות לב"ש זהו הבינה לבש חכמה עלאה וחכמה תתאה לבש ת"ת. ועוד כתיב עקב אשר שמע אברהם בקולי ומהו עקב תורה ושמע אברהם לקיים התורה שכן תורה בא"ש ב"ר גק דץ הף וע זס חנ עמ יל כ"ת עולה חלופו עק"ב. ועוד תרצה לדעת קצו של עולם הוא התורה שבע"פ שכן תורה בא"ל ב"ת אל בת גש דר הק וץ זף חע טס ינ כמ עולה קצ"ו וזהו ויקוצו מפני בני ישראל קצו בחייהם שהוא חייהם של ישראל, והנה קצו של עולם, פ"ה מהו, הוא פה של ה' שכן פ"ה מצטייר יו"ד ה"א ו"ו ה"א, שפ' מצטייר כ"י וה' מצטייר י"ד. וראה והבן איך פ"ה ה"י עולים י"ד אלהים, לומר לך תורה שבע"פ הוא יד הפחד ונקרא אש לבנה ואש שחורה, אם ראית מימיך שחורה בתוך לבנה, א"ל בני לבנה נכללת בחשבון שחורה, א"ל כל כך אוהב האור שהוא לבן שהלך שחורה ונסתרה בתוך לבנה ונתלבנה (וברוב בשבת) הלא תראה שנסתר לבנה היא שחורה למ"ד בי"ת נו"ן ה"י וא' יתר לומר לך כששחורה נטמנה בתוך לבנה שניהם אחד, ולא ידענו מהו השחורה וצועקת מתוך הלבנה אנכי אדני שכן אותיות שניות של לבנה הוא אדנ"י וא' לומר לך אנכי אדני, ושמעת ר' מהו שחורה אני ונאוה מאחר שהיא שחורה איך הוא נאוה אלא הכי הוא בזמן שהיא נסתרת בלבנה היא נאוה, וזהו שחורה בת לבנה שכן אש בא"ת ב"ש בת: