ספר הפליאה/ג
ד"ה נפנה לפן אחר בראשית עם אי"ק[עריכה]
נפנה לפן אחר בראשית עם אי"ק בחשבון לומר שהאצילות כולה אחד והוא ניצוצי הגחלת ויזהר האדם שלא יקח ניצוץ לעצמו כי הניצוץ שורף וממית, וראה והבן שכולם מאירות מן הגחלת ומשם נאחזות ואם באת להרהר אחר מדותיו של הקב"ה יהרהר אחר מדותיך להמיתך כי המדות נקראות מדות יען שפועלות מדה כנגד מדה וגם ילוד אשה לא יוכל להשיג במדות האלו כי לא אפשר דא"כ אחר שיש השגה בדבר הגבלת מקום לאלהות ואפי' המדות אינם משיגים למה שלמעלה מהם ר"ל הנאצל אינו מכיר כח המאציל. אך הוא מבקש לתת לו כח וחיות כי גבוה מעל גבוה שומר כ"ש המקיימם והמחיה את כולם לא יוכלו להשיגו אפי' עליונים ואצ"ל מין האנושי שלא יוכל להשיג במדותיו יתברך שמו. כ"ש לבעל המדות והמדות האלו מצד האור היורד עליהם הם יודעים ומכירים שאין ערך לו ואין זולתו כמו שנאמר ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין ר"ל זה היין רומז בחכמה עלאה ואומרת כ"י שהיא אצילות האחרון של פרד"ס לת"ת ישראל מן האור היורד ממך אלי אשר הוא בא אליך מן היין אשר הוא רוח אלהים והוא חכמה אני מכיר ויודע חלק ממעלתך, ומאחר שכן הוא יזהר האדם מלרדוף אחר השגה הזאת כי יפול הנופל ומי יקימנו רק ידע הנסתרות הם לה' אלהינו והוא צורך גבוה וצורך האדם והנגלות לנו לקחת סדר מוסר מהם פן יבא להחטיא את בשרו ולעולם האחד אינו נחלק לשנים אבל השנים שוים לאחד במספר קטן. גם ב' בראשית פנה לאחוריו. וראה ג' הביט למעלה וראה א' נתחבר עמהם ונולד ו' והמליכוהו בו' קצוות שהכל צריכים בו ר"ל מאחר שיצא מחבור אב"ג שהם כח"ב ראוי הוא להשלים ולהשקיט כל המחלוקת שהוא בעליונים כעין חסד ופחד שהוא מים ואש. ובא הו' שהוא התפארת ונכנס ביניהם ומקבל שפע שניהם דין ורחמים כי בשפע המים נתבטל היצר ואין קיום ובשפע הדין שהוא האש יתבטל העולם כי תרד בכחה ויכלה הכל וזהו המחלוקת ובא הו' וחיבר שפע הדין ורחמים ועשה שלום. וע"כ נקרא שמים שהוא אש ומים. ויש לשאול למה לא נקרא שמו אש ומים ויש להשיב בעבור שרובו רחמים לקיום העולם ואל תאמר אחר שהוא מלך בששה קצוות אקחנו ומה לי בה' מדות שלמעלה ממנו לכן מלאו הוא"ו בא"ו לומר לך שכל העשר מדות אחד הם. וע"כ הא' בין שני ווי"ן שעם הא' הם אחד ואין לחלק מחצה על מחצה ואין להפריד הא' מהם כי המלך יש מלך עליו ומלך על כל מלך שהוא הא' והוא המלך על כולם וע"כ בא כל"מ להביט המלך אל הא' שהוא מלך עליו ואין להרהר בזה יותר כי הוא חייך ואורך ימיך, גם ר' בראשית פנה כה וכה וראה ק' וש' ונתחבר עמהם ונעשה רק"ש העולים באי"ק ו' [שהם אב"ג שהם ו'] ועוד שכללו של אב"ג הם ג"כ ו', שבו לו' הוא משך הו' והוא יסוד עולם. וכיון שעלה במעלת אי"ק ראוי הוא להיות משלים ומשקיט בין הנצח וההוד. שנצח רחמים והוד דין ומקבל משניהם ועושה שלום ובעבור שהוא קרוב לעולם הגשמי יותר מן ת"ת לכן הוא נוטה אל הדין יותר ממה שנוטה אל הרחמים. שנאמר לפניו ילך דבר ועל שלא היה נעלם כדאי להשתמש עם יסוד עולם. גנזו לצדיקים ונתן לו בת זוגו אח כ"י ובמקומו יתבאר בעז"ה. גם א' בראשית פנה אל הב' שהא' האצילו ואמר הב' שהוא החכמה בא האב אב לחכמה אב לבינה אב לאברהם ליצחק וליעקב אב למשה ולאהרן אב ליוסף ולרחל אמו הנה מאב אחד נאצלו כל הבנים ומבקשים מהאב להשקותם כי עייפים הם ומים קרים על נפש עיפה וזהו העניים והאביונים מבקשים מים ואין ר"ל מבקשים גם המדה הנקראת אי"ן. ור"ל העניים ואביונים אלו שש קצוות שבזמן הגלות מבקשים מן הא' הנקרא אין, אך כת"ר חכמ"ה ובינ"ה אינם עניים, לכן השמר לך עלות בהר הם כח"ב ונגוע בקצהו כל הנוגע בהר מות יומת שני מיתות יש כאן בענין ואם אין מתה אנכי מותא תניינא, גם שי"ן בראשית לקח ציורו והם ג' יודין וכ' יי"י כ' והעלה אותם לנו"ן פשוט חמשים שערי בינה כי האם נותנת ירושה ושררה לבניה שהיא נ' פשוט חמשים שערי בינ"ה והאב שהוא החכמה נותן לבן ל"ב נתיבות החכמה וע"כ נקרא ת"ת לולב לו לב וג"כ נקרא לב ון' פשוט. גם בא י' בראשית ונתחבר עם שני פאותיו והוא טי"כ ועולים ט"ל הוא הט"ל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים הוא הטל שהחזיר נפשותיהם של ישראל במתן תורה גם נתחבר עם קצותיו ושב לז' לומר שהיה מברך הז' שהוא ההקף מטל העליון והיה קטן מכל האותיות לומר שהוא דבר נעלם ולא ישיגוהו לא בפה ולא במחשבה. גם ת' בראשית נתחבר עם א' בא"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"ץ ו"פ ז"ע ח"ס ט"נ י"ם כ"ל להורות שבסוף כל השמטות יחזרו כולם בגחלת כאשר היו בכח. בא וראה איך נאצלים זה מזה ונאחזים זה בזה ומתפרנסים זה מזה כשלשלת שאין פירוד ביניהם הסוף נעוץ בתחלתו השמר לך ושמור נפשך מאד כי יש מושל עליהם והוא הגוזר לא יוכל האדם להשיג גזירותיו רק זה יעיד האדם עליו שנעוץ סופו בתחלתו ותחלת המחשבה הוא סוף המעשה, ועל עשרה מאמרות שבהם נברא העולם בעל המאמרות הוא יודע, אך ילוד אשה יזהר וישמר כי השמטה קשה והיצר לוחם. ולא יוכל להשיג ושמא יהרוס איזה הריסה שיש הירוס גדול ויש הירוס קטן ותועבת השם גם שניהם, גם יזהר האדם שלא יזיק שום נזק מצד עונותיו ועבירות הכתובים בתורה וביטול המצות כי כל אלו מגיעים למעלה ומונעים השפע והברכה מלרדת כאשר אבאר בעז"ה: