ספר הפליאה/לה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ד"ה וראה והבן שהא' הוא הכתר והשר[עריכה]

וראה והבן שהא' הוא הכתר והשר הוא החכמה שהוא השר המשתרר על כולם וע"כ אמרו שהחכמה זאת היא נסתרת מכל האומות והיא נגלית לישראל לבד והיא הבאה לאדם מכח ידיעת השמות הנכתבים בתורת משה רבינו ע"ה, וכן המצות שנתן לנו והם הנמצאות בידינו היום ע"פ הקבלה כמו שקבלו איש מפי איש עד היום הזה, ובעונותינו מעט מן המעט נמצאים בידינו היום מהקבלות הרבות שקבלו אבותינו כי דע לך בני שהגדולים באומתינו הסתירום מפני פחיתות הדורות הקמים אחריהם אשר שמו דעתם וכוונתם בהבלי עוה"ז מהם חומסים מהם גוזלים מהם רודפי הזנות מהם עובדי ע"ז מהם אוכלים בטומאה מהם מכלים נפש תנועה בעד נפש תנועה מהם שותים יין נסך ישתו יין נסיכם מהם בעלי לשון הרע דור כל עקש ופתלתול ביניהם ואם באים לקיים מצות הוא בגאוה ובוז ואינם משגיחים באמת השגחה הראויה להשגיח במצות, וזהו שהוכיח הנביא שמעו דבר ה' בני ישראל כי ריב לה' עם יושבי הארץ כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ ר"ל ישראל הגורמים שיניק הארץ מכחות הטומאה וכתיב וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת ולא כהן מורה להם ולא תורה והנה עזבו את השם ואת תורתו. ואין מי שידרוש אלהים בארץ ולכן עמדו והסתירום ואם ימצא אחד מעיר ושנים ממשפחה לדעת מסתרי החכמה ילעיגו בו ולא יקשיבו לקולו והם אינם יודעים כי הוא שלם בלא בלבול דעת ובלא ספק כלל והוא החכם שאמרו רבותינו ז"ל בכל דבריהם והוא האהוב למעלה ולמטה. והוא הש"ר שר החכמה המשתרר על כל החכמות. וזהו אש"ר: