ספר הפליאה/קי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ד"ה יהי רקיע בתוך המים[עריכה]

ספר הפליאה

יהי רקיע בתוך המים יה"י תמלאהו יו"ד ה"ה יו"ד הם חמשים שערי בינה ור"ל אמרה הבינה חמשים שערי בינה עם הרקיע זהו יהי רקיע, אמר לו והרקיע הזה מה צורך ומה טיבו ומה עניינו אמר לו לשום שלום בין מים ואש הם חסד ופחד. א"ל מי הוא הגוזר ברקיע הזה ובמים ובאש, א"ל כתר חכמה האצילו המים והאש והרקיע הזה הוא ת"ת עם כל הצורך לו. א"ל ר' תמחול לי ואפתח פי ואדבר עד בלי די, א"ל אמור ושאל עד שיצא כל הענין לפועל אם אוכל, א"ל ר' ידעתי שהעולם מחודש ומי שלא יודה בזה אינו בכלל ישראל מ"מ אשאל כי תורה היא וללמוד אני צריך. דע לך ר' שהעולם לא ימלט מב' דרכים או שיש חומר קדמון שנברא העולם ומלואה ממנו. או לא היה שם אלא עלת העלת לבדו ועתה ע"כ הוא לומר אחד משניהם, וא"ת שהיה חומר לשם הרי האמינו שיש דבר קדמון והוא החומר זולת השם לבדו ואם תאמר זה אין כפירה כמוהו בתורה. וא"ת שלא היה שם אלא הקב"ה הוא עלת העלת ברא את העולם כולה א"כ ע"כ הוא לומר שנתגשם עצמותו. א"ל בני רואה אני מדברך שלא ידעת ולא שמעת ספר איוב על דרך אמת ואיוב שאל השאלות האלו אמר לו הקב"ה הגד אם ידעת בינה ר"ל בכח החכמה ובכח הבינה נמצא העולם ואין לנו עסק בנסתרות בעלת העלת. ומעתה אדבר גם אני ואראה אם ידעת דבר העולם הזה יש לו שיעור וקב"ה הוא מבלי שיעור איך יצא כח שיעור מבלתי שיעור בדרך חיוב ואחר שיצא שיעור למה יצא כזה השיעור לא פחות ולא יותר. א"ל באלו השאלות השיב הקב"ה מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו, א"ל עלת העלות יצא מן הכח אל הפועל או לא. אם תאמר יצא א"כ מה הכח שהי' שם. אי לא יצא א"כ מי ירה אבן פנתה יסוד ופנה ליסודו של עולם, א"ל וגם בזה השיב כי מי הוא כח הבינה הוא ירה אבן מכח החכמה וכ"ע אל פנתה, והאבן הזאת ציירה המצייר כל היצורים. ועל גבול העולם אמר מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכון וכל בשליש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים. ר"ל משעול הכרמים נתיב, שנתיב ופנה ודרך ומדה אחת והיא לפועל יתברך. "עשה "שמים "לבדו ר"ת שע"ל. ושמים בזרת תכן ר"ל הזמינו והאצילו במדתו. וכל בשליש עפר הארץ שליש הוא מדה של תפארת שהוא אות שלישית מיהו"ה הוא הו' ובעבור שהעיגול ר"ל קו הסובב הוא יותר מן הקוטר, ובעבור זה אמר וכל בשליש עפר הארץ כי מלת וכל הוא מדה ר"ל מדד, ואם תעיין בדברי רבותינו ז"ל במסכת עירובין בים של שלמה אמרו שם כל אמתא וכו' שנאמר ועשר אמות משפתו אל שפתו וקו שלישית באמה יסוב אותו עפר הארץ ר"ל כל המרכבות והנמצאות הם למטה מן הארץ והם נקראים עפר הארץ. פלס ומאזנים הא כענין שקל"ן צרפ"ן המיר"ן. שקלן ר"ל שוקל האותיות זה בזה. המירן ר"ל אות שהיה בראש יחזור בסוף כגון אל"ף שהיה בתחלה יחזור בסוף להיות עבד. צרפן הוא צירוף שם בן ד' עם כל אות שהם ך"ב אותיות. אמר לו רבי הפעם תדקדק ותעיין בדברי מה שם רקיע זה א"ל הוא קו האמצעי ולו שמות הרבה הכל לפי פעולותיו. ויש לו כסא ומושל עליו והוא מלך בשש קצוות. ונקרא רם ונשא שנאמר כה אמר ה' רם ונשא וכל שמותיו גם בכסא הוא שנאמר ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא. ושמו ת"ת ונקרא צדק אני ה' דובר צדק. וגם כסאו נקרא צדק הוא שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך. הרקיע הזה שהוא ת"ת נקרא אמת שנאמר וה' אלהים אמת. וגם כסאו נקרא אמת הוא שנאמר והוכן בחסד כסאו וישב עליו באמת. הרקיע הזה נקרא כבוד שנאמר ויבא מלך הכבוד. וגם כסאו נקרא כבוד שנאמר כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו. ויבא מלך הכבוד וישב על כסא הכבוד. הרקיע הזה נקרא קדוש שנאמר ק' ק' ק' ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו. וגם כסאו נקרא קדוש שנאמר אלהים ישב על כסא קדשו. ויבא מלך הקדוש וישב על כסא הקדוש בהיכל הקדוש בסוד קדושים רבה שנאמר אל נערץ בסוד קדושים רבה. א"ל ר' כמה כסאות יש לו להקב"ה א"ל יש לו כסא נכון שנאמר נכון כסאך מאז. יש לו כסא צדק ומשפט שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך. יש לו כסא חסד שנאמר והוכן בחסד כסאך. יש לו כסא י"ה הנאמר כי יד על כס י"ה. יש לו כסא הכבוד שנאמר כסא הכבוד מרום מראשון מקום מקדשינו. יש לו כסא אמת שנאמר וישב עליו באמת. יש לו כסא קדוש שנאמר אלהים ישב על כסא קדשו. יש לו כסא עולם שנאמר כסאך אלהים עולם ועד. יש לו כסא רחמים שנאמר לד' אלהינו הרחמים והסליחות. יש לו כסא מלוכה שנאמר והיתה לד' המלוכה. יש לו כסא רם ונשא שנאמר ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא יתברך ויתעלה על כל ברכה ותהלה ויתעלה הודו והדרו על כל הוד והדר: