ספר הפליאה/שעט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ד"ה ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו. הם[עריכה]

ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו. הם תפארת והעטרה. כתנות עור וילבישם כלומר תחת עור הציפורן שהיה רחמים הלבישם עור סתם המורה עור של ציפורן ועור בשר. ויאמר ה' אלהים הנה נתקיימה המחשבה והאדם ואשתו כאחד ממנו שיש לו שפע דין ורחמים וזהו לדעת טוב ורע. ועתה ג"כ דע לך המדה הנקרא פן ישלח ידו כלומר יקח ידו עמו שהעטרה נקראת ידו ולקח גם מעץ החיים כלומר יתגלגל ויעלה בכתר עליון שהוא עץ החיים ואכל וחי לעולם כלומר ישיג ויחיה לעולם הוא יובל אחר השמיטה שלו שלא יקבל השפעה כסדר הזה אבל בזו השמטה שמיטה קשה בעלת הנסיון המנסה את העולם הוציאו השם מגן עדן לעבוד את האדמה לעשות דין ואדומה תחת אשר היתה גן עדן, ר"ל גן של רחמים אשר לוקח משם כלומר אש"ר הוא הכתר גזר לבינה והאציל התפארת בזה הסדר לתקן וליישר העולם. ודע כי כמו שהיה הדבר למעלה כן היה הדבר למטה אלא שלא היה נעשה למעלה אלולי התעוררות שלמטה וכאשר היה הציווי למעלה כן צוו הד"ו פרצופים את האדם ואשתו למטה שלא לעשות שום כח מכוחות כח בפני עצמו כי כל הכוחות הם אילן אחד ויש שורש לאילן המחייהו, ואם תקחו שום כח לעצמו יפרד הכח ההוא מן האילן וינתן תחתיו כח אחר כי בכם הדבר תלוי ואם תעשו ככה שיפרד חיות הכח ההוא מסיבתכם יפרד כח חיותכם מדה כנגד מדה, וס"ם בשמעו הציווי שלח הנחש הוא אצילתו לבלבל הציווי והלך לאשה ופתה אותה ועשתה כח בפני עצמו ומיד נתגלגל הדבר למעלה וכל מה שנעשה למטה נעשה כן למעלה, אלא שלמטה יוכל הדברים לבא בדרך שיוכל האדם להבין וע"כ קשים לשומעם, ואדם וחוה הניח הקב"ה אותם בג"ע הגשמי דוגמא העליונה וצוה להם וידוע לו יתברך שהיצר יפתה את אדם וחוה לעבור את הציווי ואין לומר ימנע היצר דלכן האצילו לפתות שאין הבחינה רק בזה ואדם וחוה להבחן באו והנה לא עמדו בציווי, וע"כ ניתנו בחליפין ממלך למלך עד מלך המשיח והנה נתקיים עולם השמיטה. והרבה פעמים קבלתי מאבי ז"ל שהעולם העליון והחיצון וחיצון של חיצון ועולם הגשמי כולם הם שלשלת א' ואין לך אדם שאין כנגדו צל ואין לך דבר שאין כנגדו צל והוא כחו ומלך אחד על כולם. והראיה והדמיון האדם הגשמי הולך בדרך וכנגדו צל ואיזה תנועה שיעשה עושה גם צילו ע"כ דברי בענין הזה, אלא שצריך אני לחזור ולבדוק אחר הבדיקה יפה ולרדת בחדרים בחורים ובסדקים ונר אלהים שהוא חופש כל חדרי בטן בידי ואומר אל תפסיקני בשום דבר כי אין לי כח ורשות לומר מלבי שום דבר כאשר תשמע בסדר הקציצה. ודע ר' שמלת והנחש הוא דבר גדול ו"ה חצי השם הוי'ה מה לו עם הנחש אלא זהו כי יד על כס י"ה והו"ה עם הנחש הוא"ו של יעקב שנתן לעשו וה' אחרון שנתחבר עם השפעת הנחש וכל זה כי אדם גורש מג"ע, ובזמן הגאולה ישאר נחש כי יתחבר ו"ה עם י"ה וכשישאר רק נחש יתפשטו כל חיילותיו וע"כ פשטא על נחש אלא שאין לו הנאה כי הי"ה לפניו להתחבר עם ו"ה והי"ה תוקע בשופר הולך לפניו למהר ממהר ומבשר הקץ פדות בא העת הגיע היום ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים, וע"כ מלת הי"ה בשופר הולך ומלת י"ה שהוא במלת היה הוא ערום מכל חית השדה אשר עשה ה' אלהים: