ספר הפליאה/מא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ד"ה וראה והבן שמשה רבנו עליו השלום היה משמיטה[עריכה]

וראה והבן שמשרע"ה היה משמטה שעברה היא שמטת החסד וכששלחו בזו השמטה אמר רבון העולמים אין אני מהשמטה הזאת אלא מהשמטה שעברה שהיתה כולה רחמים וחסד ומים זכים בלי יצר ובלי עון ולמה הבאתני אל השמטה הזאת, ואמרה הבינה אני הבאתיך לצורך העולם להוציא על ידך את ישראל ממצרים ולהביא במצרים עשר מכות ולהעביר את ישראל בתוך הים ביבשה ולהנחותם במדבר ולתת להם את המן ולהשקיע את צריהם של ישראל בים. ולרפות מי מרה ולהשקותם. ולהביאם להר סיני לקבל תורה ולתת להם על ידך בחשבון שמך ומפני זה יהיה לך כח להצילם ממדת הגבורה שהם עתידים לעשות עונות וחטאים כמורדים באדוניהם ועל עניינים רבים לבריאה הבאתיך ואני יודע כי היית במדת חסד נקי וטהור ושלם מבלי פשע ולכן כתבתי בתורתי כי מן המים משיתיהו, ואמר משה א"כ ח"ו אחר שאני בא ביצר הרע שמא אכשל ואתגלגל ואמר לי נשמתך לא תחליף ולא תמיר ולא תגלגל עוד כל ימי עולם אלא תעלה במעלה הנקרא רב זהו שאמר למשה רב לך ולא תבא עוד בגלגול כמו שבא לך מהבל ושת וע"כ כתיב ולא ידע איש את קבורתו מפני שכל המלאכים קבלוהו והעלוהו למרום. ואמר משה רע"ה מפני מה לא ניתנה תורה לישראל רק ע"י, וא"ל מפני שישראל הם ששים רבוא דוגמא עליונה, וא"ל רבונא דעלמא האיך חשבון התורה כחשבון שמי וא"ל מפני שקראוך ישראל משה רבינו. משה רבינו בגי' תרי"ג מצות, וכשתחלק השם המיוחד יהו"ה לב' שמות כמו שחלקם דהע"ה שאמר הללו"יה הללו ה"ו תצרף יהו"ה עם שמי י"ה ועם זכרי ו"ה ועולה שמי זכרי יהו"ה תרי"ג מצות שלמד משה לישראל, וא"ל למשה י"ה עם שמ"י שס"ה מצות ל"ת וזהו החקוק על לב החמה וע"כ המצות שהם ל"ת הם כחשבון ימות החמה וימות החמה ר"ת י"ה ואברי האדם ר"ת ו"ה ואם תצרף ה"ו עם זכרי תמצאהו רמ"ח הרי שניהם תרי"ג: