ספר הפליאה/רפו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ד"ה וראה והבן מה עשה הי' שהוליד אב"י[עריכה]

וראה והבן מה עשה הי' שהוליד אב"י אלף בית יוד, אלף אל רם במ"ג, בית יוד הוא חכמת אלהים ודו פרצופים ששם יורד השפעתו. בא בני וראה ושמע דברים גדולים ונוראים מקנה אשר קנה סודות אלהים, א"ל רבי תחלה אמור לי רבוע אבי, א"ל ב' מתרבע ד', י' מתרבע ק', חברם הוא ד"ק ד' פעמים יהוה נגד רגלי המרכבה, חלק ק"ד לשני חלקים והם נ"ב, נ"ב צרף עמהם הא' הוא גן גן, גן העליון וגן התחתון, גן העליון היא הבינה גן התחתון היא העטרה, וצרפם והוא ק"ו שהגן העליון צריך להקו להשפיע אליו והגן התחתון צריך להקו לקבל ממנו. א"ל קרי ביה ג"ן וקרי ליה ג"ל, א"ל בני צרפם והוא אלהים זהו אב"י שהוליד הי' והה' שהוליד גו"ה. א"ל בני דע לך שגם הה' שהיא אם מעיד על הג"ן ואוהבו לשכון עליו ולטייל בתוכו, א"ל ר' ואיך, א"ל בני רבע ואמור ג' פעמים ג' הרי כאן ט' ו' פעמים ו' הרי ל"ו ה' פעמים ה' הרי כאן כ"ה עולים הכל ע', מלא עי"ן ועולה סינ"י הוא הג"ן הוא סיני הוא העטרה הוא שאוהבים כל העליונים לטייל בגן הזה ואין צריך לומר התחתונים כמה אוהבים לכנוס בו. והו' שהוליד בד"ו הוא דורש בגן העליון ובגן התחתון, ואתה יודע בני שאב"י האציל הקו ויונק מהגן ומניק לגן א"כ חלקוהו למעלה ולמטה ואמור בד"ו, רבע הב' הוא ד' הד' הוא י"ו, רבע הו' הוא ל"ו, צרפם כולם ועולה נ"ו, מלא נו"ן כזה חלקהו הרי ג"ן ג"ן הרי יונק ומניק. גו"ה יגיד עליו רעו, הראית בני שסוד יהו"ה הוא ע'. א"ל ר' כ"ו ולא יותר, א"ל בני ע' היא שבעים ובו אדם משפיע לכל הנשפע, א"ל ר' ואיך, א"ל יהו"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א הרי כאן ע' והוא שבעים, א"ל ר' ועד עתה לא ידענו שהע' הוא שבעים, א"ל בני שבעים עולה כת"ב, והוא שאמר כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק, ראה והבן שהעטרה מחה ע' הם שבעים אומות אשר שרשם עמלק ראשית גוים עמלק. א"ל וע' לבדו ימחה, א"ל עם סינ"י, א"ל מנלך א"ל עי"ן שעולה סינ"י הוא סל"ם שראה יעקב אע"ה, א"ל הואיל והשם זכינו ופגענו בשם העצם הוא שם יהו"ה תן לי רשות לשאול ואל ירע בעינך, א"ל בני תשאל ואומר אני לך קודם שתשאל פעם אחת הייתי מהלך בשווקי ירושלים ופתאום בא אלי קול מבשר ואומר צא משוקי ירושלים ויצאתי והלכתי בחוץ ומ"מ עדיין אני בגבולים ופתאום בא אלי אדם אחד ואמרתי לו בחימה ובכעס מי את ואמר לי הסר כעס מלבך, והכרתי מדבריו שהעולם היה בדין ואמרתי לו אל תתכסה ממני אמור לי מי אתה, א"ל אדם כמוך ומבטן אשה יצאתי ובאתי לשאול לך שאלה אחת ואמרתי לו אמור, ואמר לי מפני מה בחר הקב"ה את הד' אותיות האלה שהם יהו"ה, א"ל ר' יוצא אני מדעתי קרוב אני לחברת המשוגעים מה זה הדבר כל דברי וכל קושייתי אשר שמתי בדעתי לשאול קדמת ואמרת מפי אחרים ולא הנחתני לשאול אני, אמר לו נתחייבת מדבריך והלוואי שימחול לך השם ואם אותו אדם היה ראוי וחשוב לפני השם ורצה לזכותו בשאלתו ואתה מה לך, א"ל ר' א"כ ברוך שזכהו אמור לי מה אמרת לו, א"ל עני הדעת אמרתי לו או אמור לי על שזכהו השם, א"ל ילוד אשה היה או מלאך היה, א"ל בני אמר מבטן אשה יצאתי ואיני יודע, א"ל וסוף מה אמר לך א"ל בני כל אחד מאלו הד' אותיות כל אחד אינו צריך לחבירו, ואיך, דע כי משתתחיל לומר א ב ג ד ה עולה י"ה כי הה' כללו י"ה: