ביאור:בבלי נזיר דף י

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת נזיר: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

או כמנחת סוטה תקדוש ^[1], אי לא – לא ^[2]", קא משמע לן דמייתי מן החיטים ^[3].

משנה:

אמר "אמרה פרה זו הריני נזירה אם עומדת אני" ^[4]; "אומר הדלת הזה הריני נזירה ^[5] אם נפתח אני" – בית שמאי אומרים: נזיר ^[6], ובית הלל אומרים: אינו נזיר ^[7].

אמר רבי יהודה: אף כשאמרו בית שמאי - לא אומרים ^[8] אלא ^[9] באומר "^[10]הרי פרה זו עלי קרבן אם עומדת היא ^[11]", ^[12].

גמרא:

פרה מי קא מישתעיא [מדברת]?

אמר רמי בר חמא: הכא במאי עסקינן? כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו, ואמר: "כסבורה פרה זו ^[13] אינה עומדת - הריני נזיר מבשרה אם עמדה מאליה" - ועמדה מאליה, והלכו בית שמאי לשיטתן ובית הלל לשיטתן: בית שמאי - דאמרי "מן הגרוגרות ומן הדבילה" הוי נזיר - הכא נמי: כי אמר "מבשרה" - הוי נזיר, ובית הלל אומרים לא הוי נזיר.

והא אמרוה בית שמאי חדא זימנא ^[14]?

אמר רבא: תרתי תלת ^[15]; וכן תני רבי חייא: תרתי תלת; וכן אמר רבי אושעיא: תרתי תלת; וצריכי: דאי איתמר בהא ^[16] 'גרוגרות ודבילה' - התם הוא דאמרי בית שמאי הוי נזיר: משום דמיחלפן בענבים ^[17], אבל בשר בענבים לא מיחלף; ואי איתמר בשר ^[18] - ^[19] הכא הוא דאמרי בית שמאי הוי נזיר: בבישרא וחמרא ^[20], אבל גרוגרות ודבילה ^[21] לא ^[22] - קא משמע לן; ואי איתמר הני תרתי - הני הוא דקאמרי בית שמאי, אבל דלת אימא מודו להו לבית הלל; ואי תנא דלת - בהא קאמרי בית הלל, אבל בהך תרתי אימא מודו להו לבית שמאי - קמשמע לן דלא.

אמר רבא: מי קתני 'אם עמדה מאליה' ^[23]?

אלא אמר רבא: כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו ^[24],

ואמר "הרי עלי קרבן" ^[25].

בשלמא פרה - בת קרבן היא ^[26], אלא ^[27] דלת - בת קרבן היא ^[28]?

אלא אמר רבא: כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו ^[29].

עמוד ב

ואמר "הריני נזיר מיין^[30] אם לא עמדה" ^[31] - ועמדה מאליה [המשך ריב"ן בהערות^[32]]: ^[33] בית שמאי סברי ^[34]: תורפיה דהאי גברא ^[35] משום אוקמה בידיה הוא ^[36], והא לא אוקמה ^[37], ובית הלל סברי: משום דרביעא הוא, והא קמת!

^[38]

אי הכי - אימא סיפא ^[39]: אמר רבי יהודה ^[40]: אף כשאמרו בית שמאי ^[41] - לא אמרו אלא באומר "הרי הן ^[42] עלי קרבן" פרה מי קא מתפיס בה מידי ^[43] ? אלא כגון דאמר "הריני נזיר מבשרה אם לא עמדה", ועמדה מאליה: בית שמאי סברי: תורפיה דההוא גברא משום אוקמה בידיה הוא, והא לא אוקמה, ובית הלל סברי: תורפיה דהאי גברא משום דרביעא, והא קמת ^[44].

ובית הלל סברי אי לא קמת הוי נזיר? והאמרי ^[45] מבשרה" לא הוי נזיר ^[46]!?

לטעמייהו דבית שמאי קאמרי ^[47]: לדידן, אפילא לא קמת נמי לא הוי נזיר; לדידכו, דאמריתו 'הוי נזיר' - אודו לן מיהת דתורפיה דהדין גברא משום דרביעא, והא קמת!

ובית שמאי לאו תורפיה דהאי גברא משום אוקמה בידיה הוא, והא לא אוקמה.

הערות

^ ומייתינן לה מן השעורין
^ לא מייתינן כלל
^ ולעולם לא מצית למידק מתניתין דכי אמר "מן העדשים" לא מייתי ולא כלום
^ בגמרא מתרצינן כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו ואמר: "כמדומה לי כסבורה פרה שאינה עומדת לעולם על ידי אדם - הריני נזיר ממנה - מבשרה - אם נתקיים מחשבתה שתהא עומדת מאליה; אלא אני אלך ואעמידנה"
^ ה"א יתירה, משמע: הימנה
^ בית שמאי לשיטתן, דאמרי: כי אמר "מן הגרוגרות" הוי נזיר - הכא נמי: כי אמר "הריני נזיר" - הוי נזיר, וכי אמר "מבשרה" - לאיתשולי קאתי, ואין שאלה בנזיר
^ ובית הלל אמרי: אי אמר "מבשרה" - כ"גרוגרות" דמי, ולא הוי נזיר; ולגבי דלת - כגון שהיה דלת נעול לפניו, ואמר "כמדומה אני שסבור הדלת הזה שאין נפתח על ידי אדם - הריני נזיר מנסריו אם תתקיים מחשבתו שיפתח מאליו" - ונפתח מאליו: ובית שמאי הלכו לשיטתן: דכי אמר "הריני נזיר" - הוי נזיר, דאין אדם מוציא דבריו לבטלה; וכי אמר "מנסריו" - לאיתשולי הוא דאתי, ואין שאלה בנזיר
^ שיהא נזיר [כלל, שהן] לא דברו
^ לענין נדר
^ הריני נזיר מבשרה ו
^ מאליה
^ ועמדה מאליה - דהוי נדור הימנה, ואינו נזיר
^ היינו דקתני 'אמרה פרה': שכן מצינו מחשבה שהוציא הכתוב בלשון 'אמירה', כגון ודובר אמת בלבבו (תהלים טו ב) ויאמר עשו בלבו (בראשית כז מא) ויאמר המן בלבו (אסתר ו ו)
^ דאם אמר "הריני נזיר מן הגרוגרות" דהוי נזיר, והוא הדין נמי לכי אמר "הריני נזיר מבשרה"; למה לי למתנייה
^ קתני פרה דלת וגרוגרות, וכולהו צריכי וכו'
^ דאי אתמר
^ דפירא בפירא מיחלף, ואית להו לבית שמאי דכינויי כינויי נזירות כנזירות, כדתני בפרק קמא
^ לחודיה
^ הוה אמינא
^ דבישרא וחמרא אורחייהו דאינשי דאמרי בהדי הדדי, ואמטו להכי איכא למימר כי אמר "מבשרה" כמ"ד "מיין" דמי
^ דלאו בהדי יין נינהו אימא
^ דלא תיהוי להו שם כינוי
^ 'אם עומדת' סתם קאמר, בין מאליה בין על ידי אחרים
^ כלומר שהיתה פרה רבוצה לפניו, ואמר "כסבורה פרה זו שאינה עומדת, מתעכבת אני כאן שלא אעמוד לעולם ואפילו על ידי אדם"
^ כלומר שהזיר עצמו ממנה אם לא יעמידנה
^ בשלמא לגבי פרה מצית מוקמת לה בכגון דקאמר "הרי עלי קרבן" דהוי נזיר, דהואיל דבת קרבן היא - כלומר דקא שייכא בכלל קרבן, אף על גב דבקרבן נזיר לא שייכא - איכא למימר 'כאומר "הרי עלי קרבן נזירות" דמי' והוי נזיר, אלא לגבי דלת היכי קים להו לבית שמאי הכי? בשלמא גבי גרוגרות איכא למימר: הואיל ופירי הוא מיחלפי בענבים, ויש בלשון הזה לשון נזירות
^ לגבי
^ כי קאמר "הרי היא עלי קרבן אם לא נפתח" - מי שייך בקרבן נזירות כלל
^ ואמר "כסבורה פרה זו שאינה עומדת לעולם, לא מאליה ולא על ידי אדם"
^ Note:לפי ריב"ן הערות לרש"י: לא איצטריך למימר אלא "הריני נזיר"; אלא משום דמשני לעיל "מבשרה" - אמר הכא "מיין", לאפוקי משנויא קמייתא.
^ ומתניתין, דקתני 'אם עומדת' - הכי משמע: "היא סבורה שתהא מתעכבת שם - הריני נזיר אם תתקיים מחשבתה שתהא עומדת שם, אלא אני אעמידה!"
^ Note: המשך ריב"ן הערות לרש"י רש"י: ומתניתין ליכא לאקשויי השתא כדמקשינן לעיל: מידי 'אם עמדה מאליה' קתני? דהא רבא גופיה לא שני ליה הכא בין עמדה מאליה בין עמדה ע"י אחרים.
^ ובהא פליגי:
^ כדלקמיה מוקי לה
^ עיקר של זה לא הות אלא אדעתא
^ דאיהו לוקים לה בעל כרחה, והאי דקאמר "אם לא עמדה" - אם לא אעמידה במשמע;
^ והלכך: כיון דלא אוקמה הוי נזיר
^ ואמר לנו המורה: אף על גב דלא תני לה רבא בהדיא בהך קמייתא ב'אם לא עמדה', ועמדה מאליה - דבדין הוא דהוה ליה למיתני הכי, כדקאמר לה נמי באידך תירוצא דמתרץ לה; אלא אמורא דמסדר הש"ס - כיון דשמעיה לרבא דאמר מילתא דאית בה פירכא לא אנחית לסיומיה למילתיה, ופריך ליה כדפריך: בשלמא פרה בת קרבן היא; והדר מחליף שיטתו: דמעיקרא דמוקי לה בכגון דאמר "הרי עלי קרבן" והדר מוקים לה בכגון דאמר "הריני נזיר מיין" ומסיים למילתא.
^ וקא מהדר ליה רבי יהודה לתנא קמא:
^ לא כשאתה סבור, דבמתפיס בפרה ליהוי נזיר - כך אמרו בית שמאי, אלא
^ דמיתפס בה
^ הרי פרה זו
^ דהוי נדור ואינו נזיר; אבל בדלת לא פליג רבי יהודה, דהא לא שייכא לישנא דנדרים גבי דלת כלל
^ טעם משום דקמת לא הוי נזיר הא אם לא קמת הוי נזיר
^ לבית הלל: דכל היכא דאמר "הריני נזיר
^ דומיא דמאן דאמר "הריני נזיר מן הגרוגרות" דלא הוי נזיר
^ להו

[1] ומייתינן לה מן השעורין

[2] לא מייתינן כלל

[3] ולעולם לא מצית למידק מתניתין דכי אמר "מן העדשים" לא מייתי ולא כלום

[4] בגמרא מתרצינן כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו ואמר: "כמדומה לי כסבורה פרה שאינה עומדת לעולם על ידי אדם - הריני נזיר ממנה - מבשרה - אם נתקיים מחשבתה שתהא עומדת מאליה; אלא אני אלך ואעמידנה"

[5] ה"א יתירה, משמע: הימנה

[6] בית שמאי לשיטתן, דאמרי: כי אמר "מן הגרוגרות" הוי נזיר - הכא נמי: כי אמר "הריני נזיר" - הוי נזיר, וכי אמר "מבשרה" - לאיתשולי קאתי, ואין שאלה בנזיר

[7] ובית הלל אמרי: אי אמר "מבשרה" - כ"גרוגרות" דמי, ולא הוי נזיר; ולגבי דלת - כגון שהיה דלת נעול לפניו, ואמר "כמדומה אני שסבור הדלת הזה שאין נפתח על ידי אדם - הריני נזיר מנסריו אם תתקיים מחשבתו שיפתח מאליו" - ונפתח מאליו: ובית שמאי הלכו לשיטתן: דכי אמר "הריני נזיר" - הוי נזיר, דאין אדם מוציא דבריו לבטלה; וכי אמר "מנסריו" - לאיתשולי הוא דאתי, ואין שאלה בנזיר

[8] שיהא נזיר [כלל, שהן] לא דברו

[9] לענין נדר

[10] הריני נזיר מבשרה ו

[11] מאליה

[12] ועמדה מאליה - דהוי נדור הימנה, ואינו נזיר

[13] היינו דקתני 'אמרה פרה': שכן מצינו מחשבה שהוציא הכתוב בלשון 'אמירה', כגון ודובר אמת בלבבו (תהלים טו ב) ויאמר עשו בלבו (בראשית כז מא) ויאמר המן בלבו (אסתר ו ו)

[14] דאם אמר "הריני נזיר מן הגרוגרות" דהוי נזיר, והוא הדין נמי לכי אמר "הריני נזיר מבשרה"; למה לי למתנייה

[15] קתני פרה דלת וגרוגרות, וכולהו צריכי וכו'

[16] דאי אתמר

[17] דפירא בפירא מיחלף, ואית להו לבית שמאי דכינויי כינויי נזירות כנזירות, כדתני בפרק קמא

[18] לחודיה

[19] הוה אמינא

[20] דבישרא וחמרא אורחייהו דאינשי דאמרי בהדי הדדי, ואמטו להכי איכא למימר כי אמר "מבשרה" כמ"ד "מיין" דמי

[21] דלאו בהדי יין נינהו אימא

[22] דלא תיהוי להו שם כינוי

[23] 'אם עומדת' סתם קאמר, בין מאליה בין על ידי אחרים

[24] כלומר שהיתה פרה רבוצה לפניו, ואמר "כסבורה פרה זו שאינה עומדת, מתעכבת אני כאן שלא אעמוד לעולם ואפילו על ידי אדם"

[25] כלומר שהזיר עצמו ממנה אם לא יעמידנה

[26] בשלמא לגבי פרה מצית מוקמת לה בכגון דקאמר "הרי עלי קרבן" דהוי נזיר, דהואיל דבת קרבן היא - כלומר דקא שייכא בכלל קרבן, אף על גב דבקרבן נזיר לא שייכא - איכא למימר 'כאומר "הרי עלי קרבן נזירות" דמי' והוי נזיר, אלא לגבי דלת היכי קים להו לבית שמאי הכי? בשלמא גבי גרוגרות איכא למימר: הואיל ופירי הוא מיחלפי בענבים, ויש בלשון הזה לשון נזירות

[27] לגבי

[28] כי קאמר "הרי היא עלי קרבן אם לא נפתח" - מי שייך בקרבן נזירות כלל

[29] ואמר "כסבורה פרה זו שאינה עומדת לעולם, לא מאליה ולא על ידי אדם"

[30] Note:לפי ריב"ן הערות לרש"י: לא איצטריך למימר אלא "הריני נזיר"; אלא משום דמשני לעיל "מבשרה" - אמר הכא "מיין", לאפוקי משנויא קמייתא.

[31] ומתניתין, דקתני 'אם עומדת' - הכי משמע: "היא סבורה שתהא מתעכבת שם - הריני נזיר אם תתקיים מחשבתה שתהא עומדת שם, אלא אני אעמידה!"

[32] Note: המשך ריב"ן הערות לרש"י רש"י: ומתניתין ליכא לאקשויי השתא כדמקשינן לעיל: מידי 'אם עמדה מאליה' קתני? דהא רבא גופיה לא שני ליה הכא בין עמדה מאליה בין עמדה ע"י אחרים.

[33] ובהא פליגי:

[34] כדלקמיה מוקי לה

[35] עיקר של זה לא הות אלא אדעתא

[36] דאיהו לוקים לה בעל כרחה, והאי דקאמר "אם לא עמדה" - אם לא אעמידה במשמע;

[37] והלכך: כיון דלא אוקמה הוי נזיר

[38] ואמר לנו המורה: אף על גב דלא תני לה רבא בהדיא בהך קמייתא ב'אם לא עמדה', ועמדה מאליה - דבדין הוא דהוה ליה למיתני הכי, כדקאמר לה נמי באידך תירוצא דמתרץ לה; אלא אמורא דמסדר הש"ס - כיון דשמעיה לרבא דאמר מילתא דאית בה פירכא לא אנחית לסיומיה למילתיה, ופריך ליה כדפריך: בשלמא פרה בת קרבן היא; והדר מחליף שיטתו: דמעיקרא דמוקי לה בכגון דאמר "הרי עלי קרבן" והדר מוקים לה בכגון דאמר "הריני נזיר מיין" ומסיים למילתא.

[39] וקא מהדר ליה רבי יהודה לתנא קמא:

[40] לא כשאתה סבור, דבמתפיס בפרה ליהוי נזיר - כך אמרו בית שמאי, אלא

[41] דמיתפס בה

[42] הרי פרה זו

[43] דהוי נדור ואינו נזיר; אבל בדלת לא פליג רבי יהודה, דהא לא שייכא לישנא דנדרים גבי דלת כלל

[44] טעם משום דקמת לא הוי נזיר הא אם לא קמת הוי נזיר

[45] לבית הלל: דכל היכא דאמר "הריני נזיר

[46] דומיא דמאן דאמר "הריני נזיר מן הגרוגרות" דלא הוי נזיר

[47] להו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]