ביאור:משנה נגעים פרק ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת נגעים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

מסכת נגעים עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

ראיה פיזית[עריכה]

חטיבה I: תנאי הראיה[עריכה]

(א) בַּהֶרֶת עַזָּה נִרְאֵית בַּגַּרְמְנִי  בעל עור בהיר כבני גרמניה - כֵהָה, וְהַכֵּהָה בַכּוּשִׁי - עַזָּה.

ר' ישמעאל מרמז לטענה שצבע עורו של אדם משפיע על הזהות הלאומית שלו, ולכן הגרמני והכושי אינם בכלל ישראל, וממילא אינם טמאים בנגעים, וראו לקמן ג, א.

ר' עקיבא מציע פתרון בעזרת צבע ניטראלי, ור' יהודה מיקל.

וראו יומא ג, ט, שהגורלות לשני השעירים, המסמלים את גורל בני ישראל ביום הכיפורים – היו מאשכרוע.

רְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנִי כַפָּרָתָן, הֲרֵי הֵן כְּאֶשְׁכְּרַע,

לֹא שְׁחוֹרִים, וְלֹא לְבָנִים - אֶלָּא בֵינוֹנִיִּים.

רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: יֵשׁ לַצַּיָּרִים סַמְמַנִּין, שֶׁהֵן צָרִים צוּרוֹת שְׁחוֹרוֹת, לְבָנוֹת וּבֵינוֹנִיּוֹת.

מֵבִיא סַם בֵּינוֹנִי וּמַקִּיפוֹ מִבַּחוּץ - וְתֵרָאֶה כַבֵּינוֹנִי.

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מַרְאוֹת נְגָעִים לְהָקֵל, אֲבָל לֹא לְהַחֲמִיר;

יֵרָאֶה הַגַּרְמְנִי בִבְשָׂרוֹ לְהָקֵל, [וְהַכּוּשִׁי בַבֵּינוֹנִי לְהָקֵל.]

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה וָזֶה בַּבֵּינוֹנִי.


(ב) אֵין רוֹאִין אֶת הַנְּגָעִין בַּשַׁחְרִית, וּבֵין הָעַרְבַּיִם, וְלֹא בְתוֹךְ הַבַּיִת, וְלֹא בְיוֹם מְעֻנָּן,

התאורה משפיעה גם היא על הראיה. בעניין זה מחמיר ר' יהודה יותר מר' מאיר, ודורש להתרחק מצהרי היום ומהזריחה.

לְפִי שֶׁכֵּהָה נִרְאֵית עַזָּה,
וְלֹא בַצָּהֳרַיִם, לְפִי שֶׁעַזָּה נִרְאֵית כֵּהָה.
אֵמָתַי רוֹאִין? - בְּשָׁלוֹשׁ, וּבְאַרְבַּע, וּבְחָמֵשׁ, וּבְשֶׁבַע, וּבִשְׁמוֹנֶה, וּבְתֵשַׁע, דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּאַרְבַּע, וּבְחָמֵשׁ, וּבִשְׁמוֹנֶה, וּבְתֵשַׁע.


(ג) כֹּהֵן הַסּוֹמֵא בְאַחַת מֵעֵינָיו, אוֹ שֶׁכָּהָה מְאוֹר עֵינָיו - לֹא יִרְאֶה הַנְּגָעִין,

הראיה של הכהן משלימה את התנאים לראיית הנגע: הסביבה, התאורה והראיה.

שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא יג יב) "לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן".

חטיבה II: את מה רואים?[עריכה]

המשנה מיישמת את דיני ראיית הנגע גם לנגעי בתים (ובתוספתא א, ה גם לנגעי בגדים:) פותחים את החלונות ומיישרים את הבד, כשם שבודקים את הנגוע - אבל בכל שלושת המקרים יש מקומות שאינם נבדקים, המכונים "בית הסתרים".

הַבַּיִת הֶאָפֵל – אֵין פּוֹתְחִין בּוֹ חַלּוֹנוֹת לא שוברים את הקיר לִרְאוֹת אֶת נִגְעוֹ.


(ד) כֵּיצַד רְאִיַּת הַנֶּגַע?

הגבר והאשה מתוארים כעוסקים במלאכות אופייניות, ובתנוחות אלו בודק אותם הכהן. אם הנגע אינו נראה באחת התנוחות הללו – הוא אינו מטמא, אלא נקרא "בית הסתרים", וראו ספרא נגעים פרק ד.

הָאִישׁ נִרְאֶה כְעוֹדֵר, וּכְמוֹסֵק זֵיתִים.
הָאִשָּׁה - כְעוֹרֶכֶת, וּכְמֵנִיקָה אֶת בְּנָהּ, וּכְאוֹרֶגֶת בָּעֳמָדִים עַל הַשֶּׁחִי, לְיָד הַיְמָנִית.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף כְּטוֹוָה בַפִּשְׁתָּן, עַל הַשְּׂמָאלִית.

כַּשֵּׁם שֶׁהוּא נִרְאֶה לְנִגְעוֹ - כָּךְ הוּא נִרְאֶה לְתִגְלַחְתּוֹ.


חטיבה III: למי רואים את הנגעים?[עריכה]

אינו נאמן לראות לעצמו ולהתיר לעצמו את הנגע, ויתכן שגם אינו מבחין בנגעי עצמו באופן תת-מודע. שיבוץ המשנה בהקשר של הראיה הפיזית מרמז לפירוש השני.

ראו דין דומה לקמן יב, ה.

ר' מאיר מרחיב גם לנגעי קרוביו, שאינו נאמן להעיד להם, וראו סנהדרין ג, ד. בתוספתא א, ו מוחלפת השיטה.

מאותן סיבות גם אין לאדם רשות להתיר נדרים לעצמו, ולדעת ר' יהודה גם לא לאשתו – חוץ מהנדרים שהוא מיפר לפי התורה. התרת הנדר של ר' עקיבא לחמיו (ראו כתובות סב ב) - נראית בעיתית, אבל מותרת.

ראיית הבכורות גם היא מעשה שיפוטי, ולכן אסורה, וראו בכורות ד, ג-ד.

(ה) כָּל הַנְּגָעִין אָדָן רוֹאֶה - חוּץ מִנִּגְעֵי עַצְמוֹ.

רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף לֹא נִגְעֵי קְרוֹבָיו.

וְכָל הַנְּדָרִין אָדָן מַתִּיר - חוּץ מִנִּדְרֵי עַצְמוֹ.

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף לֹא נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁבֵּינָהּ לְבֵין אֲחֵרִים.

כָּל הַבְּכוֹרוֹת אָדָן רוֹאֶה - חוּץ מִבְּכוֹרֵי עַצְמוֹ.