משנה נגעים י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


נגעים פרק י: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק עשירי ("הנתקים מיטמאין") · >>

פרקי מסכת נגעים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

הנתקים מטמאין בשני שבועות, ובשני סימנים: בשער צהוב דק ובפשיון.

בשער צהוב דק, לקוי קצר, דברי רבי עקיבא.

רבי יוחנן בן נורי אומר, אפילו ארוך.

אמר רבי יוחנן בן נורי, מה הלשון אומרים, דק מקל זה, דק קנה זה, דק לקוי קצר, או דק לקוי ארוך.

אמר לו רבי עקיבא, עד שאנו למדים מן הקנה, נלמד מן השער.

דק שערו של פלוני, דק לקוי קצר, לא דק לקוי ארוך.

משנה ב[עריכה]

שער צהוב דק מטמא מכונס, ומפוזר, מבוצר, ושלא מבוצר, הפוך, ושלא הפוך, דברי רבי יהודה.

רבי שמעון אומר, אינו מטמא אלא הפוך.

אמר רבי שמעון, ודין הוא, מה אם שער לבן שאין שער אחר מציל מידו, אינו מטמא אלא הפוך.

שער צהוב דק ששער אחר מציל מידו, אינו דין שלא יטמא אלא הפוך.

רבי יהודה אומר, כל מקום שצריך לומר הפוך, אמר הפוך.

אבל הנתק שנאמר בו (ויקרא יג) "לא היה בו שער צהוב", מטמא הפוך ושלא הפוך.

משנה ג[עריכה]

הצומח מציל מיד השער צהוב ומיד הפשיון, מכונס, ומפוזר, מבוצר, ושלא מבוצר.

והמשואר מציל מיד שער צהוב ומיד הפשיון, מכונס, ומפוזר, ומבוצר.

ואינו מציל מן הצד, עד שיהא רחוק מן הקמה מקום שתי שערות.

אחת צהובה ואחת שחורה, אחת צהובה ואחת לבנה, אינן מצילות.

משנה ד[עריכה]

שער צהוב שקדם את הנתק, טהור.

רבי יהודה מטמא.

רבי אליעזר בן יעקב אומר, לא מטמא, ולא מציל.

רבי שמעון אומר, כל שאינו סימן טומאה בנתק, הרי הוא סימן טהרה בנתק.

משנה ה[עריכה]

כיצד מגלחין את הנתק, מגלח חוצה לו ומניח שתי שערות סמוך לו, כדי שיהא ניכר אם פשה.

החליטו בשער צהוב, הלך שער צהוב וחזר שער צהוב, וכן בפשיון, בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, הרי הוא כמות שהיה.

החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר הפשיון.

וכן בשער צהוב, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, הרי הוא כמו שהיה.

משנה ו[עריכה]

שני נתקים זה בצד זה ושטה של שער מפסקת ביניהם, נפרץ ממקום אחד, טמא.

משני מקומות, טהור.

כמה תהא הפרצה, מקום שתי שערות.

נפרץ ממקום אחד כגריס, טמא.

משנה ז[עריכה]

שני נתקין זה לפנים מזה, ושטה של שער מפסקת ביניהם, נפרץ ממקום אחד, טמא.

משני מקומות, טהור.

כמה תהא הפרצה, מקום שתי שערות.

נפרץ ממקום אחד כגריס, טהור.

משנה ח[עריכה]

מי שהיה בו נתק ובו שער צהוב, טמא.

נולד לו שער שחור, טהור.

אף על פי שהלך לו שער שחור, טהור.

רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון, כל נתק שטהר שעה אחת, אין לו טומאה לעולם.

רבי שמעון אומר, כל שער צהוב שטהר שעה אחת, אין לו טומאה לעולם.

משנה ט[עריכה]

מי שהיה בו נתק כגריס, ונתק כל ראשו, טהור.

הראש והזקן אין מעכבין זה את זה, דברי רבי יהודה.

רבי שמעון אומר, מעכבין זה את זה.

אמר רבי שמעון, ודין הוא, מה אם עור הפנים ועור הבשר שיש דבר אחר מפסיק ביניהם, מעכבין זה את זה.

הראש והזקן שאין דבר אחר מפסיק ביניהם, אינו דין שיעכבו זה את זה.

הראש והזקן אין מצטרפין זה עם זה, ואין פושין מזה לזה.

איזה הוא זקן, מן הפרק של לחי עד פיקה של גרגרת.

משנה י[עריכה]

הקרחת והגבחת מטמאות בשני שבועות, בשני סימנים: במחיה ובפשיון.

איזו היא קרחת, אכל נשם, סך נשם, מכה שאינה ראויה לגדל שער.

איזו היא קרחת, מן הקדקד השופע לאחוריו עד פיקה של צואר.

איזו היא גבחת, מן הקדקד השופע לפניו עד כנגד שער מלמעלן.

הקרחת והגבחת אינן מצטרפות זו עם זו, ואינן פושות מזו לזו.

רבי יהודה אומר, אם יש שער ביניהן, אינן מצטרפות.

ואם לאו, הרי אלו מצטרפות.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה נגעים י ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) הנתקים מיטמאין בשני שבועות בשני סימנין בשיער צהוב דק ובפסיון בשיער צהוב דק לקוי קצר דברי רבי עקיבה רבי יוחנן בן נורי אומר אפילו ארוך אמר רבי יוחנן בן נורי מה הלשון אומר דק מקל זה דק קנה זה דק לקוי קצר או דק לקוי ארוך אמר לו רבי עקיבה עד שאנו למדין מן הקנה נלמוד מן השיער דק שיערו של פלוני דק לקוי קצר ולא דק לקוי ארוך.

(ב) שיער צהוב דק מטמא מכונס ומפוזר מבוצר ושלא מבוצר הפוך ושלא הפוך דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר אינו מטמא אלא הפוך אמר רבי שמעון ודין הוא מה אם שיער לבן שאין שיער אחר מציל מידו אינו מטמא אלא הפוך שיער צהוב דק שיש שיער אחר מציל מידו אינו דין שלא יטמא אלא הפוך אמר רבי יהודה כל מקום שצריך לומר הפוך אמר הפוך אבל הנתק שנאמר בו ולא היה בו שיער צהוב (ויקרא יג לב) מטמא הפוך ושלא הפוך.

(ג) הצומח מציל מיד שיער צהוב ומיד הפסיון מכונס ומפוזר מבוצר ושלא מבוצר המשואר מציל מיד שיער צהוב ומיד הפסיון מכונס ומפוזר ומבוצר ואינו מציל מן הצד עד שיהא רחוק מן הקמה מקום שתי שערות שתי שערות אחת צהובה ואחת שחורה אחת צהובה ואחת לבנה אינן מצילות.

(ד) שיער צהוב שקדם את הנתק טהור רבי יהודה מטמא רבי אליעזר בן יעקוב אומר לא מטמא ולא מציל רבי שמעון אומר כל שאינו סימן טומאה בנתק הרי הוא סימן טהרה בנתק.

(ה) כיצד מגלחין את הנתק מגלח חוצה לו ומניח שתי שערות סמוך לו כדי שיהא ניכר אם פסה החליטו בשיער צהוב והלך שיער צהוב וחזר שיער צהוב וכן בפסיון בתחילה בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור הרי הוא כמות שהיה החליטו בפסיון והלך הפסיון וחזר הפסיון וכן בשיער צהוב בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור הרי הוא כמות שהיה.

(ו) שני נתקים זה בצד זה ושיטה של שיער מפסקת בינתיים נפרץ ממקום אחד טמא משני מקומות טהור וכמה תהא הפרצה מקום שתי שערות נפרץ ממקום אחד כגריס טמא.

(ז) שני נתקים זה לפנים מזה ושיטה של שיער מפסקת ביניהן נפרץ ממקום אחד טמא משני מקומות טהור וכמה תהא הפרצה מקום שתי שערות נפרץ ממקום אחד כגריס טהור.

(ח) מי שהיה בו נתק ובו שיער צהוב טמא נולד לו שיער שחור טהור אף על פי שהלך לו שיער שחור טהור רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון כל נתק שטהר שעה אחת אין לו טומאה לעולם רבי שמעון אומר כל שיער צהוב שטהר שעה אחת אין לו טומאה לעולם.

(ט) מי שהיה בו נתק כגריס וניתק כל ראשו טהור הראש והזקן אין מעכבין זה את זה דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר מעכבין זה את זה אמר רבי שמעון ודין הוא ומה אם עור הפנים ועור הבשר שיש דבר אחר מפסיק ביניהן מעכבין זה את זה הראש והזקן שאין דבר אחר מפסיק ביניהן אינו דין שיעכבו זה את זה הראש והזקן אינן מצטרפין זה עם זה ואין פוסין מזה לזה איזה הוא הזקן מן הפרק של לחי ועד פיקה של גרגרת.

(י) הקרחת והגבחת מיטמאות בשני שבועות בשני סימנין במחיה ובפסיון איזו היא קרחת אכל נשם סך נשם מכה שאינה ראויה לגדל את השיער ואיזו היא קרחת מן הקודקוד שופע לאחוריו עד פיקה של צוואר איזו היא גבחת מן הקודקוד שופע לפניו עד כנגד השיער מלמעלן הקרחת והגבחת אינן מצטרפות זו עם זו ואינן פוסות מזו לזו רבי יהודה אומר אם יש שיער ביניהן אינן מצטרפות ואם לאו הרי אלו מצטרפות.

פירושים[עריכה]