משנה נגעים י ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק י · משנה ב | >>
שער צהוב דק מטמא מכונס, ומפוזר, מבוצר, ושלא מבוצר, הפוך, ושלא הפוך, דברי רבי יהודה.
רבי שמעון אומר, אינו מטמא אלא הפוך.
אמר רבי שמעון, ודין הוא, מה אם שער לבן שאין שער אחר מציל מידו, אינו מטמא אלא הפוך.
שער צהוב דק ששער אחר מציל מידוה, אינו דין שלא יטמא אלא הפוך.
רבי יהודה אומר, כל מקום שצריך לומר הפוך, אמר הפוך.
אבל הנתק שנאמר בו (ויקרא יג) "לא היה בו שער צהוב", מטמא הפוך ושלא הפוך.
שיער צהוב דק מטמא -
- מכונס, ומפוזר, מבוצר, ושלא מבוצר,
- הפוך, ושלא הפוך - דברי רבי יהודה.
- רבי שמעון אומר: אינו מטמא - אלא הפוך.
- אמר רבי שמעון:
- ודין הוא -
- מה אם שיער לבן, שאין שיער אחר מציל מידו - אינו מטמא אלא הפוך,
- שיער צהוב דק, שיש שיער אחר מציל מידו - אינו דין שלא יטמא אלא הפוך.
- אמר רבי יהודה:
- כל מקום שצריך לומר הפוך - אמר הפוך,
- אבל הנתק שנאמר בו: "ולא היה בו שיער צהוב" (ויקרא יג לב) -
- מטמא הפוך - ושלא הפוך.
מבוצר - שהיה זה השיער באמצע הנתק, והנתק מיותר עליו מכל צד.
ושלא מבוצר - שיהיה זה השיער בצד הנתק.
הפוך ושלא הפוך - בין שיתחדש השיער הצהוב בנתק וזהו "הפוך", או תקדם חידוש השיער הצהוב לחידוש הנתק וזהו "שלא הפוך", לפי מה שהתבאר במחיה בפרק הרביעי.
ורבי שמעון אומר, שאינו סימן טומאה, אלא אם היתה הנתק הוא אשר הפכו וחזרו צהוב דק, כמו שיער לבן בבהרת לפי מה שקדם ביאורו.
וזה אשר דן רבי שמעון מבואר כאשר הבנת שני שורשים:
- אחד מהם שבבהרת כאשר היה בתוכה שיער (צהוב) [שחור] ושיער לבן הנה היא טמאה, מאשר בה שתי שערות לבנות בתנאיהן.
- והשורש השני, שהנתק כאשר היה בו שיער צהוב דק לבדו הוא טמא, אולם אם יצמח שיער (צהוב) [שחור] בזה הנתק עם השיער צהוב הנה הוא טהור, וזה למאמר השם "ושיער שחור אין בו"(ויקרא יג, לא), וזו ראיה שאם היה בו שיער שחור עם השיער צהוב הוא טהור.
ורבי יהודה אומר, שכל מי שנשתנה בו שיחדש השיער אחר הנגע לאומרו יתברך בו "הפך", כמו שנאמר בצרעת עור בשר "והיא הפכה שיער לבן"(ויקרא יג, י), והנתק אשר נאמר בו "ולא היה בו שיער צהוב"(ויקרא יג, לב) ולא אמר "ולא הפך" שיער (לבן) [צהוב], והכוונה כי כאשר היה שם שיער צהוב הנה הוא טמא בין שקדם שיער צהוב לנתק או שקדם נתק לשיער צהוב.
והלכה כרבי יהודה:
מכונס. שתי שערות במקום אחד:
מפוזר. אחת במזרח ואחת במערב:
מבוצר. שהנתק ט' עדשות והשער באמצע זהו לשון מבוצר כדפרישית לעיל בריש פ"ד:
הפוך. שהנתק קדם לשער צהוב:
שלא הפוך. שהשער צהוב קדם לנתק:
שאין שער אחר מציל מידו. דאם יש בנגע ב' שערות לבנות אפי' מלא שערות שחורות עמהן טמא אבל שער צהוב אם יש עמו ב' שערות שחורות לא מיטמא. תניא בת"כ וכי יראה הכהן את נגע הנתק (ויקרא יג) אמר רבי שמעון מה ת"ל הנתק הקיש נגעים לנתקים מה נגעים שער לבן שבו אינו מטמא אלא הפוך אף הנתק שער צהוב שבו אינו מטמא אלא הפוך ק"ו ומה שער לבן שאין שער אחר מציל מידו אינו מטמא אלא הפוך שער צהוב דק שיש שער אחר מציל מידו אינו דין שלא יטמא אלא הפוך לא אם אמרת בשער לבן שלא יפה כחו במקומו לטמא בכל מראה תאמר בשער צהוב דק שיפה כחו במקומו לטמא בכל מראה הואיל ויפה כחו לטמא בכל מראה יטמא הפוך ושלא הפוך ת"ל נגע הנתק הקיש נגע לנתק מה נגע שער לבן שבו אינו מטמא אלא הפוך אף נתק שער צהוב שבו אינו מטמא אלא הפוך רבי יהודה אומר כל מקום שצריך לומר הפוך אמר הפך אבל הנתק שנאמר בו ולא היה בו שער צהוב מטמא הפוך ושלא הפוך א"כ למה נאמר נגע הנתק הקיש נתק לנגע מה נגע כגריס אף נתק כגריס. פי' מקומו של שער לבן עור הבשר. מקומו של שער צהוב ראש וזקן:
מכונס - שתי שערות ד במקום אחד:
מפוזר - אחד במזרח הנגע ואחד במערבו:
מבוצר - שהשער באמצע הנתק, כמבצר שהוא באמצע העיר:
הפור - שנהפך השער לצהוב מחמת הנתק, כגון שהנתק קדם לשער [צהוב]:
שאינו הפוך - שקדם שער צהוב לנתק:
שאין שער אחר מציל מידו - שאם יש בנגע שתי שערות לבנות, אפילו מלא שערות שחורות אינן מצילות (על השתי) שערות לבנות שלא יטמאו. אבל שער צהוב, אם יש עמו [שתי] שערות שחורות אינו מטמא. והלכה כר' יהודה:
מכונס. כתב הר"ב שתי שערות. בת"כ ושער מיעוט שער שתי שערות. ועיין מה שכתבתי ברפ"ד [ד"ה שהפסיון]:
ששער אחר מציל מידו. וזה מאמר הש"י ושער שחור אין בו. וזו ראיה שאם היה בו שער שחור עם השער צהוב הוא טהור. הרמב"ם:
אינו דין שלא יטמא אלא הפוך, ובת"כ מסיים לא אם אמרת בשער לבן שלא יפה כחו במקומו (פי' עור הבשר) לטמא בכל מראה. תאמר בשער צהוב דק שיפה כחו במקומו. פי' הראש וזקן לטמא בכל מראה. הואיל רפה כחו לטמא בכל מראה יטמא הפוך ושלא הפוך. ת"ל נגע הנתק הקיש נגע לנתק מה נגע שער לבן שבו אינו מטמא אלא הפוך. אף נתק שער צהוב שבו אינו טמא אלא הפוך. הר"ש:
רבי יהודה אומר כו' מטמא הפוך ושלא הפוך. ובת"כ מסיים. א"כ למה נאמר נגע הנתק הקיש נגע לנתק (ועיין מ"ש במשנה ו') מה נגע כגריס אף נתק כגריס. הר"ש. וכתב בעל קרבן אהרן דר"ש לא צריך קרא לזה דמדקראו צרעת מפיק ליה. ע"כ. ולי נראה דשלא לצורך כתב כן דאדרבה אין היקש למתחה. ור"ש מקיש לכל. אלא ר"י הוא האומר דלענין הפוך אין ללמוד מההיקש. הואיל ובכל מקום שצ"ל הפוך אמר הפוך וכו'. ועיין בפי' הר"ב במשנה ו':
(ד) (על הברטנורא) בתורת כהנים, ושער, מיעוט שער שנים:
(ה) (על המשנה) מציל כו'. דכתיב ושער שחור אין בו. הא יש בו, טהור. הר"מ:
דברי רבי יהודה מ"מ עקיבא:
שאין שער אחר מציל מידו שאם יש בנגע שתי שערות לבנות אפילו מלא שערות שחורות אינם מצילות על השתי שערות לבנות שלא יטמאו אבל שער צהוב אם יש עמו שערות שחורות אינו מטמא:
ר' יהודה אומר כל מקום שצריך לומר הפך אְמֶור הפוך כך נראה קצת דגריס הרמב"ם ז"ל וז"ל ור' יהודה אומר שכל מי שהתנה בו שיחדש השער אחר הנגע לאמרו יתברך בו הפך כמו שנאמר בצרעת עור בשר והיא הפכה שער לבן בזה נאמר שצריך הפוך ואולם הנתק אשר נאמר בו ולא הי' בו שער צהוב ולא אמר ולא הפך שער צהוב לא נאמר בו שצריך הפוך והכוונה כי כאשר הי' שם שער צהוב הנה הוא טמא בין שקדם שער צהוב לנתק בין שקדם הנתק לשער צהוב ע"כ. ואית דגרסי כל מקום שצריך לומר הפוך אמור הפוך כלומר [*) ר"ל שאנחנו נאמר] נאמר בכתוב הפך אבל בתוספתא גרסי' כל שצריך לומר הפך אמר הפך דמשמע אמר הכתוב בהדיא הפך וכן בת"כ פ' שמיני דפרשת נגעים [ואני מ"מ כל מקום שֶצָרַך לומר הפך אמר הפך אבל הנתק וכו' וכן הגי' ה"ר יהוסף ז"ל וכתב פי' כל מקום שנצרך הפסוק לומר תיבת הפך כגון הא דכתיב הפך לבן אמר תיבת הפך ע"כ] וכן הגרסא במשנה בדפוס של סדר טהרות להר"ש ז"ל וז"ל הברייתא שם דת"כ וכי יראה הכהן את נגע הנתק אמר ר"ש מה ת"ל הנתק מקיש נגעים לנתקים מה נגעים שער לבן שבו אינו מטמא אלא הפוך אף הנתק שער צהוב שבו אינו מטמא אלא הפוך קל וחומר ומה שער לבן שאין שער אחר מציל מידו אינו מטמא אלא הפוך שער צהוב דק ששער אחר מציל מידו אינו דין שלא יטמא אלא הפוך לא אם אמרת בשער לבן שלא יפה כחו במקומו לטמא בכל מראה תאמר בשער צהוב דק שיפה כחו במקומו לטמא בכל מראה הואיל ויפה כחו לטמא בכל מראה יטמא הפוך ושלא הפוך ת"ל נגע הנתק הקיש נגע לנתק מה נגע שער לבן שבו אינו מטמא אלא הפוך אף נתק שער צהוב שבו אינו מטמא אלא הפוך. ר' יהודה אומר כל מקום שצריך לומר הפך אמר הפך אבל הנתק שנאמר בו ולא הי' בו שער צהוב מטמא הפוך ושלא הפוך א"כ למה נאמר נגע הנתק הקיש נתק לנגע מה נגע כגריס אף נתק כגריס ע"כ. ושם בת"כ ראש פרק ט' מבואר יותר דתניא התם רבי יהודה אומר אינו אומר לא הפך בו השער צהוב אלא לא היה בו שער צהוב, הא אם קדם את הנתק טמא ע"כ:
יכין
שער: ר"ל ב"ש צהובות דקות האמורים בנתק:
צהוב דק מטמא מכונס: ר"ל שב' השע"צ עומדים סמוכים זל"ז:
ומפוזר: ששער א' עומדת במזרח הנתק וא' במערבה או בשאר צד מרוחקת ממנה בהנתק:
ומבוצר: שרוחב הנתק מקיף להב' שע"צ. ברוחב ב"ש לכל צד:
הפוך: שקדם הנתק להשע"צ:
ושלא הפוך: שקדמו הש"צ להנתק או באו עמה ביחד:
מה אם שער לבן שאין שער אחר מציל מידו: כלעיל פ"ד מ"ג:
שער צהוב דק ששער אחר מציל מידו: דאפילו כשיש בהנתק ב' שע"צ אם יש עמהן ב"ש שחורות טהור:
ר' יהודה אומר: נ"ל דאף דר"ש ק"ו קאמר. והרי כל ק"ו אדם דן מעצמו אף שלא קבלו מרבו [כרש"י סוכה ל"א א'] ? אפ"ה הכא שאני דגלי קרא ההפך. דמדקאמר קרא ושע"צ לא היה בו. הו"ל כאלו פי' דמטמא אפילו אינו הפוך:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת