משנה נגעים י ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק י · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

שער צהוב דק מטמא מכונס, ומפוזר, מבוצר, ושלא מבוצר, הפוך, ושלא הפוך, דברי רבי יהודה.

רבי שמעון אומר, אינו מטמא אלא הפוך.

אמר רבי שמעון, ודין הוא, מה אם שער לבן שאין שער אחר מציל מידו, אינו מטמא אלא הפוך.

שער צהוב דק ששער אחר מציל מידוה, אינו דין שלא יטמא אלא הפוך.

רבי יהודה אומר, כל מקום שצריך לומר הפוך, אמר הפוך.

אבל הנתק שנאמר בו (ויקרא יג) "לא היה בו שער צהוב", מטמא הפוך ושלא הפוך.

נוסח הרמב"ם

שיער צהוב דק מטמא מכונס ומפוזר מבוצר ושלא מבוצר הפוך ושלא הפוך דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר אינו מטמא אלא הפוך אמר רבי שמעון ודין הוא מה אם שיער לבן שאין שיער אחר מציל מידו אינו מטמא אלא הפוך שיער צהוב דק שיש שיער אחר מציל מידו אינו דין שלא יטמא אלא הפוך אמר רבי יהודה כל מקום שצריך לומר הפוך אמר הפוך אבל הנתק שנאמר בו ולא היה בו שיער צהוב (ויקרא יג לב) מטמא הפוך ושלא הפוך.

פירוש הרמב"ם

מבוצר. שהיה זה השער באמצע הנתק והנתק מיותר עליו מכל צד ושלא מבוצר שיהיה זה השער בצד הנתק:

הפוך ושלא הפוך. בין שיתחדש השער הצהוב בנתק וזהו הפוך או תקדם חדוש השער הצהוב לחדוש הנתק וזהו שלא הפוך לפי מה שהתבאר במחיה בפרק הד' ור' שמעון אומר שאינו סימן טומאה אלא אם היתה הנתק הוא אשר הפכו וחזרו צהוב דק כמו שער לבן בבהרת לפי מה שקדם ביאורו וזה אשר דן רבי שמעון מבואר כאשר הבנת שני שרשים אחת מהם שבבהרת כאשר היה בתוכה שער צהוב ושער לבן הנה היא טמאה מאשר בא ב' שערות לבנות בתנאי והשרש השני שהנתק כאשר היה בו שער צהוב דק לבדו הוא טמא אולם אם יצמח שער (צהוב) בזה הנתק עם השער צהוב הנה הוא טהור וזה למאמר השם ושער שחור אין בו וזו ראיה שאם היה בו שער שחור עם השער צהוב הוא טהור ורבי יהודה אומר שכל מי שנתנה בו שיחדש השער אחר הנגע לאומרו יתברך (ויקרא יג) בו הפך כמו שנאמר בצרעת עור בשר והיא הפכה שער לבן והנתק אשר נאמר בו ולא היה בו שער צהוב ולא אמר ולא הפך שער *לבן והכונה כי כאשר היה שם שער צהוב הנה הוא טמא בין שקדם שער צהוב לנתק או שקדם נתק לשער צהוב והלכה כר' יהודה:

פירוש רבינו שמשון

מכונס. שתי שערות במקום אחד:

מפוזר. אחת במזרח ואחת במערב:

מבוצר. שהנתק ט' עדשות והשער באמצע זהו לשון מבוצר כדפרישית לעיל בריש פ"ד:

הפוך. שהנתק קדם לשער צהוב:

שלא הפוך. שהשער צהוב קדם לנתק:

שאין שער אחר מציל מידו. דאם יש בנגע ב' שערות לבנות אפי' מלא שערות שחורות עמהן טמא אבל שער צהוב אם יש עמו ב' שערות שחורות לא מיטמא. תניא בת"כ וכי יראה הכהן את נגע הנתק (ויקרא יג) אמר רבי שמעון מה ת"ל הנתק הקיש נגעים לנתקים מה נגעים שער לבן שבו אינו מטמא אלא הפוך אף הנתק שער צהוב שבו אינו מטמא אלא הפוך ק"ו ומה שער לבן שאין שער אחר מציל מידו אינו מטמא אלא הפוך שער צהוב דק שיש שער אחר מציל מידו אינו דין שלא יטמא אלא הפוך לא אם אמרת בשער לבן שלא יפה כחו במקומו לטמא בכל מראה תאמר בשער צהוב דק שיפה כחו במקומו לטמא בכל מראה הואיל ויפה כחו לטמא בכל מראה יטמא הפוך ושלא הפוך ת"ל נגע הנתק הקיש נגע לנתק מה נגע שער לבן שבו אינו מטמא אלא הפוך אף נתק שער צהוב שבו אינו מטמא אלא הפוך רבי יהודה אומר כל מקום שצריך לומר הפוך אמר הפך אבל הנתק שנאמר בו ולא היה בו שער צהוב מטמא הפוך ושלא הפוך א"כ למה נאמר נגע הנתק הקיש נתק לנגע מה נגע כגריס אף נתק כגריס. פי' מקומו של שער לבן עור הבשר. מקומו של שער צהוב ראש וזקן:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מכונס - שתי שערות ד במקום אחד:

מפוזר - אחד במזרח הנגע ואחד במערבו:

מבוצר - שהשער באמצע הנתק, כמבצר שהוא באמצע העיר:

הפור - שנהפך השער לצהוב מחמת הנתק, כגון שהנתק קדם לשער [צהוב]:

שאינו הפוך - שקדם שער צהוב לנתק:

שאין שער אחר מציל מידו - שאם יש בנגע שתי שערות לבנות, אפילו מלא שערות שחורות אינן מצילות (על השתי) שערות לבנות שלא יטמאו. אבל שער צהוב, אם יש עמו [שתי] שערות שחורות אינו מטמא. והלכה כר' יהודה:

פירוש תוספות יום טוב

מכונס. כתב הר"ב שתי שערות. בת"כ ושער מיעוט שער שתי שערות. ועיין מה שכתבתי ברפ"ד [ד"ה שהפסיון]:

ששער אחר מציל מידו. וזה מאמר הש"י ושער שחור אין בו. וזו ראיה שאם היה בו שער שחור עם השער צהוב הוא טהור. הרמב"ם:

אינו דין שלא יטמא אלא הפוך, ובת"כ מסיים לא אם אמרת בשער לבן שלא יפה כחו במקומו (פי' עור הבשר) לטמא בכל מראה. תאמר בשער צהוב דק שיפה כחו במקומו. פי' הראש וזקן לטמא בכל מראה. הואיל רפה כחו לטמא בכל מראה יטמא הפוך ושלא הפוך. ת"ל נגע הנתק הקיש נגע לנתק מה נגע שער לבן שבו אינו מטמא אלא הפוך. אף נתק שער צהוב שבו אינו טמא אלא הפוך. הר"ש:

רבי יהודה אומר כו' מטמא הפוך ושלא הפוך. ובת"כ מסיים. א"כ למה נאמר נגע הנתק הקיש נגע לנתק (ועיין מ"ש במשנה ו') מה נגע כגריס אף נתק כגריס. הר"ש. וכתב בעל קרבן אהרן דר"ש לא צריך קרא לזה דמדקראו צרעת מפיק ליה. ע"כ. ולי נראה דשלא לצורך כתב כן דאדרבה אין היקש למתחה. ור"ש מקיש לכל. אלא ר"י הוא האומר דלענין הפוך אין ללמוד מההיקש. הואיל ובכל מקום שצ"ל הפוך אמר הפוך וכו'. ועיין בפי' הר"ב במשנה ו':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על הברטנורא) בתורת כהנים, ושער, מיעוט שער שנים:

(ה) (על המשנה) מציל כו'. דכתיב ושער שחור אין בו. הא יש בו, טהור. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

דברי רבי יהודה מ"מ עקיבא:

שאין שער אחר מציל מידו שאם יש בנגע שתי שערות לבנות אפילו מלא שערות שחורות אינם מצילות על השתי שערות לבנות שלא יטמאו אבל שער צהוב אם יש עמו שערות שחורות אינו מטמא:

ר' יהודה אומר כל מקום שצריך לומר הפך אְמֶור הפוך כך נראה קצת דגריס הרמב"ם ז"ל וז"ל ור' יהודה אומר שכל מי שהתנה בו שיחדש השער אחר הנגע לאמרו יתברך בו הפך כמו שנאמר בצרעת עור בשר והיא הפכה שער לבן בזה נאמר שצריך הפוך ואולם הנתק אשר נאמר בו ולא הי' בו שער צהוב ולא אמר ולא הפך שער צהוב לא נאמר בו שצריך הפוך והכוונה כי כאשר הי' שם שער צהוב הנה הוא טמא בין שקדם שער צהוב לנתק בין שקדם הנתק לשער צהוב ע"כ. ואית דגרסי כל מקום שצריך לומר הפוך אמור הפוך כלומר [*) ר"ל שאנחנו נאמר] נאמר בכתוב הפך אבל בתוספתא גרסי' כל שצריך לומר הפך אמר הפך דמשמע אמר הכתוב בהדיא הפך וכן בת"כ פ' שמיני דפרשת נגעים [ואני מ"מ כל מקום שֶצָרַך לומר הפך אמר הפך אבל הנתק וכו' וכן הגי' ה"ר יהוסף ז"ל וכתב פי' כל מקום שנצרך הפסוק לומר תיבת הפך כגון הא דכתיב הפך לבן אמר תיבת הפך ע"כ] וכן הגרסא במשנה בדפוס של סדר טהרות להר"ש ז"ל וז"ל הברייתא שם דת"כ וכי יראה הכהן את נגע הנתק אמר ר"ש מה ת"ל הנתק מקיש נגעים לנתקים מה נגעים שער לבן שבו אינו מטמא אלא הפוך אף הנתק שער צהוב שבו אינו מטמא אלא הפוך קל וחומר ומה שער לבן שאין שער אחר מציל מידו אינו מטמא אלא הפוך שער צהוב דק ששער אחר מציל מידו אינו דין שלא יטמא אלא הפוך לא אם אמרת בשער לבן שלא יפה כחו במקומו לטמא בכל מראה תאמר בשער צהוב דק שיפה כחו במקומו לטמא בכל מראה הואיל ויפה כחו לטמא בכל מראה יטמא הפוך ושלא הפוך ת"ל נגע הנתק הקיש נגע לנתק מה נגע שער לבן שבו אינו מטמא אלא הפוך אף נתק שער צהוב שבו אינו מטמא אלא הפוך. ר' יהודה אומר כל מקום שצריך לומר הפך אמר הפך אבל הנתק שנאמר בו ולא הי' בו שער צהוב מטמא הפוך ושלא הפוך א"כ למה נאמר נגע הנתק הקיש נתק לנגע מה נגע כגריס אף נתק כגריס ע"כ. ושם בת"כ ראש פרק ט' מבואר יותר דתניא התם רבי יהודה אומר אינו אומר לא הפך בו השער צהוב אלא לא היה בו שער צהוב, הא אם קדם את הנתק טמא ע"כ:


פירושים נוספים