משנה נגעים ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


נגעים פרק ה: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק חמישי ("כל ספק") · >>

פרקי מסכת נגעים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

כל ספק נגעים טהור, חוץ מזה, ועוד אחר.

ואיזה? זה מי שהיתה בו בהרת כגריס והסגירה, בסוף שבוע והרי היא כסלע, ספק שהיא [ היא ] ספק שאחרת באה תחתיה -- טמא.

משנה ב[עריכה]

החליטו בשער לבן, הלך שער לבן וחזר שער לבן, וכן במחיה ובפשיון; בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור -- הרי היא כמו שהיתה.

החליטו במחיה, והלכה המחיה וחזרה המחיה, וכן בשער לבן ובפשיון; בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור -- הרי היא כמו שהיתה.

החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר הפשיון, וכן בשער לבן; בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור -- הרי היא כמות שהיתה.

משנה ג[עריכה]

שער פקודה -- עקביא בן מהללאל מטמא, וחכמים מטהרין.

איזה הוא שער פקודה? מי שהיתה בו בהרת ובה שער לבן, הלכה הבהרת והניחה לשער לבן במקומו וחזרה -- עקביא בן מהללאל מטמא, וחכמים מטהרין.

אמר רבי עקיבא, מודה אני בזה שהוא טהור.

איזה הוא שער פקודה? מי שהיתה בו בהרת כגריס ובה שתי שערות, והלך הימנה כחצי גריס והניחו לשער לבן במקום הבהרת וחזר.

אמרו לו, כשם שבטלו את דברי עקביא, אף דבריך אינן מקוימין.

משנה ד[עריכה]

כל ספק נגעים בתחלה טהור עד שלא נזקק לטומאה. משנזקק לטומאה -- ספקו טמא.

כיצד? שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה כסלע, בסוף שבוע בזה כסלע ובזה כסלע, ואינו ידוע באיזה מהן פשה, בין באיש אחד בין בשני אנשים -- טהור.

רבי עקיבא אומר, באיש אחד, טמא. ובשני אנשים, טהור.

משנה ה[עריכה]

משנזקק לטומאה ספקו טמא כיצד? שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה כסלע, בסוף שבוע בזה כסלע ועוד ובזה כסלע ועוד, שניהן טמאין. אף על פי שחזרו להיות כסלע וכסלע -- שניהן טמאין, עד שיחזרו להיות כגריס.

זה הוא שאמרו, משנזקק לטומאה ספקו טמא.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה נגעים ה ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כל ספק נגעים טהור חוץ מזה ועוד אחר ואיזה זה זה מי שהייתה בו בהרת כגריס והסגירה בסוף שבוע והרי היא כסלע ספק שהיא היא ספק שאחרת באה תחתיה טמא.

(ב) החליטו בשיער לבן והלך שיער לבן וחזר שיער לבן וכן במחיה ובפסיון בתחילה בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור הרי הוא כמות שהיה החליטו במחיה והלכה מחיה וחזרה מחיה וכן בשיער לבן ובפסיון בתחילה בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור הרי הוא כמות שהיה החליטו בפסיון והלך הפסיון וחזר הפסיון וכן בשיער לבן בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור הרי הוא כמות שהיה.

(ג) שיער פקודה עקביה בן מהללאל מטמא וחכמים מטהרין איזה הוא שיער פקודה מי שהייתה בו בהרת ובה שיער לבן הלכה הבהרת והניחה שיער לבן במקומו וחזרה עקביה בן מהללאל מטמא וחכמים מטהרין אמר רבי עקיבה מודה אני בזה שהוא טהור ואיזה הוא שיער פקודה מי שהייתה בו בהרת כגריס ובה שתי שערות והלך הימנה כחצי גריס והניח שיער לבן במקום הבהרת וחזר אמרו לו כשם שביטלו את דברי עקביה אף דבריך אינן מקיימין.

(ד) כל ספק נגעים כתחילה טהור עד שלא נזקק לטומאה משנזקק לטומאה ספקו טמא כיצד שנים שבאו אצל כוהן בזה בהרת כגריס ובזה כסלע בסוף שבוע בזה כסלע ובזה כסלע ואין ידוע באיזה מהן פסת בין באיש אחד בין בשני אנשים טהור רבי עקיבה אומר באיש אחד טמא בשני אנשים טהור.

(ה) משנזקק לטומאה ספקו טמא כיצד שנים שבאו אצל כוהן ובזה בהרת כגריס ובזה כסלע בסוף שבוע בזה כסלע ועוד ובזה כסלע ועוד שניהן טמאין אף על פי שחזרו להיות כסלע וכסלע שניהן טמאין עד שיחזרו להיות כגריס זה הוא שאמרו משנזקק לטומאה ספקו טמא.

פירושים[עריכה]