משנה נגעים ד

נגעים פרק ד', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

<< • משנה • סדר טהרות • מסכת נגעים • פרק רביעי ("יש בשיער") • >>

פרקי מסכת נגעים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז • משנה ח • משנה ט • משנה י • משנה יא •

נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן

משנה א

יש בשער לבן מה שאין בפשיון, ויש בפשיון מה שאין בשער לבן.

ששער לבן מטמא בתחלה, ומטמא בכל מראה לובן, ואין בו סימן טהרה.

יש בפשיון, שהפשיון מטמא בכל שהוא, ומטמא בכל הנגעים, חוץ לנגע, מה שאין כן בשער לבן.

משנה ב

יש במחיה מה שאין בפשיון, ויש בפשיון מה שאין במחיה.

שהמחיה מטמא בתחלה, ומטמא בכל מראה, ואין בה סימן טהרה.

יש בפשיון, שהפשיון מטמא בכל שהוא, ומטמא בכל הנגעים, חוץ לנגע, מה שאין כן במחיה.

משנה ג

יש בשער לבן מה שאין במחיה, ויש במחיה מה שאין בשער לבן.

ששער לבן מטמא בשחין ובמכוה, במכונס ובמפוזר, במבוצר ושלא במבוצר.

יש במחיה, שהמחיה מטמא בקרחת ובגבחת, הפוכה ושלא הפוכה, ומעכבת את ההופך כולו לבן, ומטמא בכל מראה. מה שאין כן בשער לבן.

משנה ד

שתי שערות, עקרן משחיר וראשן מלבין -- טהור.

עקרן מלבין וראשן משחיר -- טמא.

כמה יהא בלבנונית? רבי מאיר אומר, כל שהוא. רבי שמעון אומר, כדי לקרוץ בזוג.

היתה אחת מלמטה ונחלקה מלמעלה והיא נראית כשתים -- טהור.

בהרת ובו שער לבן או שער שחור -- טמא; אין חוששין שמא מיעט מקום שער שחור את הבהרת, מפני שאין בו ממש.

משנה ה

בהרת כגריס וחוט יוצא ממנה, אם יש בו רוחב שתי שערות, זוקקה לשער לבן ולפשיון, אבל לא למחיה.

שתי בהרות וחוט יוצא מזו לזו, אם יש בו רוחב שתי שערות, מצרפן. ואם לאו, אין מצרפן.

משנה ו

בהרת כגריס ובה מחיה כעדשה ושער לבן בתוך המחיה. הלכה המחיה -- טמאה מפני שער לבן. הלך שער לבן -- טמא מפני המחיה.

רבי שמעון מטהר, מפני שלא הפכתו הבהרת.

בהרת היא ומחיתה כגריס ושער לבן בתוך הבהרת. הלכה המחיה -- טמאה מפני שער לבן. הלך שער לבן -- טמא מפני המחיה.

רבי שמעון מטהר, מפני שלא הפכתו בהרת כגריס.

ומודה, שאם יש במקום שער לבן כגריס, שהוא טמא.

משנה ז

בהרת ובה מחיה ופשיון. הלכה המחיה -- טמאה מפני הפשיון. הלך הפשיון -- טמאה מפני המחיה.

וכן בשער לבן ובפשיון.

הלכה וחזרה בסוף שבוע -- הרי היא כמות שהיתה. לאחר הפטור -- תראה כתחלה.

היתה עזה ונעשית כהה, כהה ונעשית עזה -- הרי היא כמו שהיתה, ובלבד שלא תתמעט מארבעה מראות.

כנסה ופשתה, פשתה וכנסה -- רבי עקיבא מטמא, וחכמים מטהרין.

משנה ח

בהרת כגריס ופשתה כחצי גריס והלך מן האום כחצי גריס -- רבי עקיבא אומר, תראה בתחלה. וחכמים מטהרין.

משנה ט

בהרת כגריס ופשתה כחצי גריס ועוד, והלך מן האום כחצי גריס -- רבי עקיבא מטמא, וחכמים מטהרין.

בהרת כגריס ופשתה כגריס ועוד, והלכה לה האום -- רבי עקיבא מטמא. וחכמים אומרים, תראה בתחלה.

משנה י

בהרת כגריס ופשתה כגריס. נולדה לפשיון מחיה או שער לבן והלך לה האום -- רבי עקיבא מטמא.

וחכמים אומרים, תראה בתחלה.

בהרת כחצי גריס ואין בה כלום. נולדה בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת, הרי זו להסגיר.

בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת. נולדה בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת, הרי זו להסגיר.

בהרת כחצי גריס ובה שתי שערות. נולדה בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת, הרי זו להסגיר.

משנה יא

בהרת כחצי גריס ואין בה כלום. נולדה בהרת כחצי גריס ובה שתי שערות, הרי זו להחליט, מפני שאמרו, אם בהרת קדמה לשער לבן, טמא. ואם שער לבן קדם לבהרת, טהור.

ואם ספק, טמא. ורבי יהושע קיהה.

משנה מנוקדת

משנה נגעים ד ניקוד

נוסח הרמב"ם

(א) יש בשיער לבן - מה שאין בפסיון,

יש בפסיון - מה שאין בשיער לבן.

ששיער לבן -

מטמא בתחילה,

ומטמא בכל מראה לובן,

ואין בו סימן טהרה.

יש בפסיון -

שהפסיון מטמא בכל שהוא,

ומטמא בכל הנגעים חוץ לנגע,

מה שאין כן בשיער לבן.

(ב) יש במחיה - מה שאין בפסיון,

ויש בפסיון - מה שאין במחיה.

שהמחיה -

מטמאה בתחילה,

ומטמאה בכל מראה,

ואין בה סימן טהרה.

יש בפסיון -

שהפסיון מטמא בכל שהוא,

ומטמא בכל הנגעים חוץ לנגע,

מה שאין כן במחיה.

(ג) יש בשיער לבן - מה שאין במחיה,

יש במחיה - מה שאין בשיער לבן.

ששיער לבן -

מטמא בשחין ובמכווה,

במכונס ובמפוזר,

ובמבוצר ושלא במבוצר.

יש במחיה -

שהמחיה מטמאה בקרחת ובגבחת,

הפוכה ושלא הפוכה,

ומעכבת את ההופך כולו לבן,

ומטמאה בכל מראה,

מה שאין כן בשיער לבן.

(ד) שתי שערות -

עיקרן משחיר, וראשן מלבין - טהור,

עיקרן מלבין, וראשן משחיר - טמא.

וכמה יהא בלבנונית?

רבי מאיר אומר: כל שהוא.

רבי שמעון אומר: כדי לקרוץ בזוג.

היתה אחת מלמטן, ונחלקה מלמעלן,

והיא נראית כשתים - טהור.

בהרת -

ובה שיער לבן, ושיער שחור - טמא,

אין חוששין שמא מיעט מקום שיער שחור את הבהרת - מפני שאין בו ממש.

(ה) בהרת כגריס, וחוט יוצא הימנה -

אם יש בו רוחב שתי שערות -

זוקקה לשיער לבן, ולפסיון - אבל לא למחיה.

שתי בהרות, וחוט יוצא מזו לזו -

אם יש בו רוחב שתי שערות - מצרפן,

ואם לאו - אינו מצרפן.

(ו) בהרת כגריס, ובה מחיה כעדשה, ושיער לבן לתוך המחיה -

הלכה מחיה - טמאה מפני שיער לבן,

הלך שיער לבן - טמא מפני המחיה.

רבי שמעון מטהר - מפני שלא הפכתו הבהרת.

בהרת היא, ומחיתה כגריס, ושיער לבן בתוך הבהרת -

הלכה מחיה - טמאה מפני שיער לבן,

הלך שיער לבן - טמא מפני המחיה.

רבי שמעון מטהר - מפני שלא הפכתו בהרת כגריס.

ומודה, שאם יש במקום שיער לבן כגריס - שהוא טמא.

<(ז) קטע התחלה=הלכה ז/>בהרת, ובה מחיה ופסיון -

הלכה מחיה - טמאה מפני הפסיון,

הלך הפסיון - טמאה מפני המחיה.

וכן בשיער לבן ובפסיון.

הלכה וחזרה בסוף שבוע -

הרי היא כמות שהיית לאחר הפטור - תיראה כתחילה.

היתה עזה ונעשת כהה,

או כהה ונעשת עזה - הרי היא כמות שהיית,

ובלבד שלא תמעט מארבע מראות.

כנסה ופסתה, או פסתה וכנסה -

רבי עקיבה - מטמא.

וחכמים - מטהרין.

(ח) בהרת כגריס, ופסת כחצי גריס ועוד,

והלך מן האום כחצי גריס -

רבי עקיבה - מטמא.

וחכמים - מטהרין.

(ט) בהרת כגריס, ופסת כגריס ועוד,

הלכה לה האום -

רבי עקיבה - מטמא.

וחכמים אומרין: תיראה כתחילה.

(י) בהרת כגריס, ופסת כגריס,

ונולד לפסיון מחיה, או שיער לבן,

והלכה לה האום -

רבי עקיבה - מטמא.

וחכמים אומרין: תיראה כתחילה.

בהרת כחצי גריס, ואין בה כלום -

נולדה בהרת כחצי גריס, ובה שערה אחת - הרי זו להסגיר.

בהרת כחצי גריס, ובה שערה אחת -

נולדה בהרת כחצי גריס, ובה שערה אחת - הרי זו להסגיר.

בהרת כחצי גריס, ובה שתי שערות -

ונולדה בהרת כחצי גריס, ובה שערה אחת - הרי זו להסגיר.

(יא) בהרת כחצי גריס, ואין בה כלום -

נולדה בהרת כחצי גריס, ובה שתי שערות - הרי זו להחליט.

מפני שאמרו:

אם בהרת קדמה לשיער לבן - טמא,

ואם שיער לבן קדם לבהרת - טהור,

ואם ספק - טמא.

ורבי יהושע - קיהה.

פירושים

משנה נגעים, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב