משנה נגעים ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


נגעים פרק ח: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק שמיני ("הפורח מן") · >>

פרקי מסכת נגעים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

הפורח מן הטמא, טהור.

חזרו בו ראשי אברים, טמא, עד שתתמעט בהרתו מכגריס.

מן הטהור, טמא.

חזרו בו ראשי אברים, טמא, עד שתחזור בהרתו לכמות שהיתה.

משנה ב[עריכה]

בהרת כגריס ובה מחיה כעדשה, פרחה בכולו ואחר כך הלכה לה המחיה, או שהלכה לה המחיה ואחר כך פרחה בכולו, טהור.

נולדה לו מחיה, טמא.

נולד לו שער לבן, רבי יהושע מטמא, וחכמים מטהרין.

משנה ג[עריכה]

בהרת ובה שער לבן, פרחה בכולו, אף על פי ששער לבן במקומו, טהור.

בהרת ובה פשיון, פרחה בכולו, טהור.

וכולן שחזרו בהן ראשי אברים, הרי אלו טמאין.

פרחה במקצתו, טמא.

פרחה בכולו, טהור.

משנה ד[עריכה]

כל פריחת ראשי אברים שבפריחתן טהרו טמא, כשיחזרו טמאים.

כל חזירת ראשי אברים שבחזירתם טימאו טהור, נתכסו, טהור.

נתגלו, טמא, אפילו מאה פעמים.

משנה ה[עריכה]

כל הראוי לטמא בנגע הבהרת, מעכב את הפריחה.

כל שאינו ראוי לטמא בנגע הבהרת, אינו מעכב את הפריחה.

כיצד, פרחה בכולו, אבל לא בראש, ובזקן, בשחין במכוה ובקדח המורדין, חזר הראש והזקן ונקרחו, השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת, טהורים.

פרחה בכולו, אבל לא בכחצי עדשה הסמוך לראש, ולזקן, לשחין, למכוה, ולקדח, חזר הראש והזקן ונקרחו, השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת, אף על פי שנעשה מקום המחיה בהרת, טמא, עד שתפרח בכולו.

משנה ו[עריכה]

שתי בהרות, אחת טמאה ואחת טהורה, פרחה מזו לזו ואחר כך פרחה בכולו, טהור.

בשפתו העליונה, בשפתו התחתונה, בשתי אצבעותיו, בשני ריסי עיניו, אף על פי שמדובקים זה לזה והם נראים כאחד, טהור.

פרחה בכולו, אבל לא בבוהק, טמא.

חזרו בו ראשי אברים כמין בוהק, טהור.

חזרו בו ראשי אברים פחות מכעדשה, רבי מאיר מטמא.

וחכמים אומרים, בוהק פחות מכעדשה, סימן טומאה בתחלה, ואין סימן טומאה בסוף.

משנה ז[עריכה]

הבא כולו לבן, יסגיר.

נולד לו שער לבן, יחליט.

השחירו שתיהם או אחת מהן, הקצירו שתיהן או אחת מהן, נסמך השחין לשתיהן או לאחת מהן, הקיף השחין את שתיהן או את אחת מהן, או חלקן השחין ומחית השחין המכוה ומחית המכוה והבוהק.

נולד לו מחיה או שער לבן, טמא.

לא נולד לו לא מחיה ולא שער לבן, טהור.

וכולן שחזרו בהן ראשי אברים, הרי אלו כמות שהיו.

פרחה במקצתו, טמא.

פרחה בכולו, הרי הוא טהור.

משנה ח[עריכה]

אם בכולו פרחה כאחת, מתוך הטהרה, טמא.

ומתוך הטומאה, טהור.

הטהור מתוך הסגר, פטור מן הפריעה ומן הפרימה ומן התגלחת ומן הצפרים.

מתוך החלט, חייב בכולן.

זה וזה מטמאים בביאה.

משנה ט[עריכה]

הבא כולו לבן ובו מחיה כעדשה, פרחה בכולו ואחר כך חזרו בו ראשי אברים, רבי ישמעאל אומר, כחזירת ראשי אברים בבהרת גדולה.

רבי אלעזר בן עזריה אומר, כחזירת ראשי אברים בבהרת קטנה.

משנה י[עריכה]

יש מראה נגעו לכהן ונשכר, ויש מראה ומפסיד.

כיצד, מי שהיה מוחלט, והלכו להן סימני טומאה, לא הספיק להראותה לכהן עד שפרחה בכולו, טהור.

שאילו הראה לכהן, היה טמא.

בהרת ואין בה כלום, לא הספיק להראותה לכהן עד שפרחה בכולו, טמא.

שאילו הראה לכהן, היה טהור.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה נגעים ח ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) הפורח מן הטמא טהור חזרו בו ראשי איברים טמא עד שתתמעט בהרתו מכגריס מן הטהור טמא חזרו בו ראשי איברים טמא עד שתחזור בהרתו לכמות שהיית.

(ב) בהרת כגריס ובה מחיה כעדשה פרחה בכלו ואחר כך הלכה לה המחיה או שהלכה לה המחיה ואחר כך פרחה בכלו טהור נולדה לו מחיה טמא נולד לו שיער לבן רבי יהושע מטמא וחכמים מטהרין.

(ג) בהרת ובה שיער לבן פרחה בכלו אף על פי ששיער לבן במקומו טהור בהרת ובה פסיון פרחה בכלו טהור וכלן שחזרו בהן ראשי איברים הרי אלו טמאין פרחה במקצתו טמא פרחה בכלו הרי הוא טהור.

(ד) כל פריחת ראשי איברים שבפריחתן טיהרו טמא כשחזרו טמאים כל חזירת ראשי איברים שבחזירתן טימאו טהור נתכסו טהור נתגלו טמא אפילו מאה פעם.

(ה) כל הראוי ליטמא בנגע הבהרת מעכב את הפריחה וכל שאינו ראוי ליטמא בנגע הבהרת אינו מעכב את הפריחה כיצד פרחה בכלו אבל לא בראש ובזקן בשחין במכווה ובקדח המורדין חזר הראש והזקן ונקרחו השחין והמכווה והקדח ונעשו צרבה פרחה בכלו אבל לא בכחצי עדשה סמוך לראש ולזקן לשחין ולמכווה ולקדח חזר הראש והזקן ונקרחו השחין והמכווה והקדח ונעשו צרבה אף על פי שנעשה מקום המחיה בהרת טמא עד שתפרח בכלו.

(ו) שתי בהרות אחת טמאה ואחת טהורה פרחה מזו לזו ואחר כך פרחה בכלו טהור בשפתו העליונה ובשפתו התחתונה בשתי אצבעותיו בשני ריסי עיניו אף על פי מודבקין זה לזה והן נראין כאחת טהור פרחה בכלו אבל לא בבוהק טמא חזרו בו ראשי איברים כמין בוהק טהור חזרו בו ראשי איברים פחות מכעדשה רבי מאיר מטמא וחכמים אומרין בוהק פחות מכעדשה סימן טומאה בתחילה ואין סימן טומאה בסוף.

(ז) הבא בכלו לבן יסגיר נולד לו שיער לבן יחליט השחירו שתיהן או אחת מהן הקצירו שתיהן או אחת מהן נסמך השחין לשתיהן או לאחת מהן הקיף השחין את שתיהן או את אחת מהן או חלקן השחין ומחית השחין והמכווה ומחית המכווה והבוהק נולד לו מחיה או שיער לבן טמא לא נולד לו לא מחיה ולא שיער לבן טהור וכלן שחזרו בהן ראשי איברים הרי אלו כמו שהיו פרחה במקצתו טמא פרחה בכלו הרי הוא טהור.

(ח) ואם בכלו פרחה כאחת מתוך הטהרה טמא ומתוך הטומאה טהור הטהור מתוך הסגר פטור מן הפריעה ומן הפרימה ומן התגלחת ומן הציפורין מתוך החלט חייב בכלן זה וזה מטמאין בביאה.

(ט) הבא בכלו לבן ובו מחיה כעדשה ופרחה בכלו ואחר כך חזרו בו ראשי איברים רבי ישמעאל אומר כחזירת ראשי איברים בבהרת גדולה רבי אלעזר בן עזריה אומר כחזירת ראשי איברים בבהרת קטנה.

(י) יש מראה נגעו לכוהן ונשכר יש מראה ומפסיד כיצד מי שהיה מוחלט והלכו להן סימני טומאה לא הספיק להראותו לכוהן עד שפרחה בכלו טהור שאילו הראה לכוהן היה טמא בהרת ואין בה כלום לא הספיק להראותו לכוהן עד שפרחה בכלו טמא שאילו הראה לכוהן היה טהור.

פירושים[עריכה]