משנה נגעים ח ג

ואמר פרחה במקצתו טמא, פרחה בכולו טהור, להודיעך שאין מתנאי אמרו יתברך "כולו הפך לבן"(ויקרא יג, יג) שיחזור ברגע אחד, אבל שפרח בו מעט מעט, בעת שיכללהו טהור:

פירוש רבינו שמשון

[עריכה]

פרחה בכולו. פריחה מטהרת אחר כולו כדפרישית מההוא דתורת כהנים:

פרחה במקצתו טמא. זו משנה שאינה צריכה ושמא איצטריך לאשמועינן אף על גב דפרחה ברובו אי נמי אשמועינן בסוף שבוע ראשון או בסוף שבוע שני טמא בפריחת מקצתו אפילו כל שהוא משום פסיון:

תניא בת"כ וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא (שם) מה ת"ל שיכול אין לי אלא ראשי איברים שנתגלו שיהו טמאין אלא אחר פריחת חלוט מחיה בתחלה מניין אחר פריחת חלוט מחיה בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור אחר פריחת חלוט הפסיון בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור אחר פריחת הסגר ת"ל (ויקרא יג) וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא לרבות את כולן:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

בהרת - כגריס ובה ששער לבן. הא קמ"ל דפריחה מטהרת אחר כל סימני טומאה ^ח:

פרחה במקצתו טמא - אצטריך לאשמעינן אפילו פרחה ברובו, דלא אמרינן רובו ככולו. אי נמי אשמעינן דבסוף שבוע ראשון או בסוף שבוע שני טמא בפריחת מקצתו אפילו בכל שהוא משום פשיון:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

בהרת ובה שער לבן כו'. כ' הר"ב הא קמ"ל דפריחה מטהרת אחר כל סימני טומאה. כדילפינן בת"כ הביאה הר"ש בסוף מתני' א' וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור מה ת"ל. שיכול אין לי פריחה מטהרת אלא אחר חלוט מחיה כו' מנין כו' ואחר החלוט שער לבן כו' ואחר חלוט הפסיון כו' ת"ל וטהר את הנגע טהור לרבות את כולן ע"כ:

אע"פ ששער לבן במקומו טהור. ואפי' אצל ר' יהושע. הרמב"ם. וכ"כ מהר"ם:

וכולן שחזרו בהן ראשי אברים כו'. בת"כ וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא. מה ת"ל שיכול אין לי אלא ראשי אברים שנתגלו שיהו טמאים. אלא אחר פריחת חלוט מחיה כו' מנין כו' אחר פריחת חלוט הפסיון כו' אחר פריחת הסגר כו' ת"ל וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא לרבות את כולן. הר"ש. ואע"ג דאחר פריחת חלוט שער לבן לא קתני ממילא משמע דנתרבה ג"כ. וז"ל מהר"ם וכולן שחזרו בהן ראשי אברים הרי אלו טמאים. פי' אחר חלוט שער לבן משום שער לבן או משום פסיון ואחר חלוט פסיון משום פסיון ואחר חלוט מחיה אינו טמא משום מחיה דהא נתכסית ולא חזרה ונתגלתה אלא ראשי אברים הוא דנתגלו שאינן מטמאין משום מחיה. אלא צ"ל דנתגלו אחר חלוט מחיה מטמאין ליה משום פסיון ע"כ. וכתב עוד דהא קמ"ל דאפי' פורח מתוך חלוט מחיה דמטהרים ליה אם חזרו ראשי אברים ונתגלו כעדשה סד"א לא יעכבו הפריחה. כיון דלא מטמא משום מחיה קמ"ל ע"כ. [והא דבברייתא דת"כ נסיב ליה לקרא וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא העתקתיו כן מדברי הר"ש. אבל בת"כ עצמו ראיתי דלא נסיב הבשר החי טמא הוא ולמד הכל מן וטמאו. והדר נסיב לטמא הוא צרעת הוא למיעוט דהפך כולו לבן בתחלה כו' וחזרו ראשי אברים דטהור. כדלקמן מתניתין ז ומיהו נראה גירסת הר"ש עיקרית דמן טמא ומן צרעת מרבה לכולן והדר מן הוא הוא ממעט לכולן]:

הרי אלו טמאין. לעיל דלא קאי אלא אפורח מתוך הסגר נקט טמא אבל הכא דקאי אפורח מתוך חלוט מחיה מתוך חלוט שער לבן מתוך חלוט פסיון נקט טמאים כלומר כל הפריחות הללו שחזרו בהן ראשי אברים. טמאים. והכא קתני סתמא טמאין. ולא קתני עד שנתמעט בהרתו מכגריס כדקתני ברישא משום דרישא דמיירי בפורח מתוך חלוט הסגר שייך למתני הכי. אבל הכא אפי' עמדה בהרתו על כגריס אם הלכו להן סימני הטומאה טהורה ונהי דה"מ למתני טמאים עד שילכו להן סימני טומאה י"ל דלא אצטריך. דברישא נמי לא הוה צריך למתנייה אלא משום דזימנין טמא עד שתתמעט בהרתו מכגריס. וזימנין טמא עד שתחזור בהרתו לכמות שהיתה דהיינו כשפרח מתוך לאחר הפטור משום האי חילוקא דאיכא ברישא תנייה התם. מהר"ם:

פרחה במקצתו טמא. כתב הר"ב אצטריך לאשמעינן כו' אפי' פרתה ברובו כו' א"נ וכו'. וכ"כ הר"ש. ומהר"ם כתב דא"נ במקצתו אע"פ שפרחה בכולו חוץ מפחות מכעדשה. וקמ"ל דפחות מכעדשה מעכב את הפריחה. ואפילו בראשי אברים וסתמא כר"מ דרבנן דמתני' ו ועיין מה שאכתוב בשמו במשנה ו':

פרחה בכולו טהור. להודיעך שאין מתנאי אומרו ית' כלו הפך לבן שיחזור ברגע אחד אבל אע"פ שפרח בו מעט מעט בעת שיכללהו טהור. הרמב"ם. ותניא בת"כ הביאה הר"ש במשנה ו ואם פרח תפרח אין לי אנא בזמן שפרחה בכולו כאחת מנין פורחת וחוזרת. ופורחת וחוזרת. ת"ל תפרח:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ח) (על הברטנורא) כדיליף להו בתורת כהנים:

(ט) (על המשנה) טהור. ואפילו לר' יהושע. הר"מ ומהר"ם:

(י) (על המשנה) טמאין. דכתיב טמא הוא, לרבות ראשי אברים שנתגלו אחר פריחת [חלוט] פסיון והסגר [ושער לבן]. ת"כ. ודלא תני הכא עד שנתמעט מכגריס כדתני ברישא, משום דרישא דמיירי בפורח מתוך הסגר, שייך למתני הכי, אבל הכא אפילו עמדה על כגריס אם הלכו סימני טומאה טהור. ואף דהוה מצי למתני עד שהלכו סימני טומאה, לא איצטריך, דברישא נמי לא תני אלא משום דזמנין טמא עד שתתמעט, וזמנין טמא ער שתחזור לכמות שהיתה דהיינו כשפרח לאחר פטור כו'. מהר"ם:

(יא) (על המשנה) טהור. הודיעך אע"פ שפרח מעט מעט טהור. הר"מ. והוא מהתורת כהנים:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

בהרת כגריס ובה שער לבן. כך נראה שהיא גירסת הרא"ש ז"ל:

ובה שער לבן. לעיל אשמועינן דפריחה מטהרת אחר מחיה והשתא אשמועינן אחר שיער לבן ופשיון:

בפי' רעז"ל פרחה במקצתו טמא איצטריך לאשמועינן וכו' עד סופו. אמר המלקט זהו פי' הר"ש והרא"ש ז"ל וכתבו דאי לא תימא הכי משנה שאינה צריכה היא אבל הרמב"ם ז"ל נראה שמפ' דמשום רבותא דסיפא דקתני פרחה בכולו טהור קתני נמי רישא פרחה במקצתו טמא וז"ל פרחה בכולו טהור להודיעך שאין מתנאי אומרו כולו הפך לבן שיחזור ברגע אחד אבל אפי' שפרח בו מעט מעט בעת שיכללהו טהור הוא ע"כ וכן פי' ג"כ בסוף משנת הבא בכולו לבן דלקמן בפירקין ועוד פי' ואמנם כפל אלו הדינים בכאן ולמטה וכן ג"כ זכר חזרת ראשי אברים הכא ולמטה כדי שלא תחשוב לומר שזהו סימן במי שנהפך כולו לבן אחר החלט אולם מי שיכללהו קודם שיבא ליד כהן הייתי אומר שאין הדין כן קמ"ל שכולן שוין באלו הדינים ע"כ:

פרחה במקצתו טמא וכו'. נלע"ד דקאי אראשי אברים ואשמעינן דאע"ג דראשי אברים אינם מטמאין בבהרת כגריס מטמאין בפשיון כל שהוא ואשמעינן נמי דראשי אברים מעכבין הפריחה בכל שהוא שאם פרחה בכולו חוץ מקצת מראשי אברים אפי' כל שהוא טמא וכמו זה הפירוש פירשו לקמן ר"ש ורעז"ל במשנה ז' עכ"ל ז"ל של החכם הר"ם אוחנא ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

אף על פי ששער לבן במקומו: וכ"ש בנשרו אחר שפרח בכולו או אפילו בנשרו מקודם. רק שלא הספיק לטהרו עד שפרח בכולו דיינינן לי' כפרח מטומא':

טהור: בהא גם ר' יהושע מודה. מדטיהרתו פריחה שבא' אחריו:

פרחה בכולו טהור: קמ"ל דאע"ג דפסיון גרע משאר סיט"ו. דהרי הפך לבן ג"כ רק פסיון הוא. ואיך יבטל פסיון לפסיון אפ"ה טהור:

וכולן: ר"ל כל הטהורים שבהפך לבן דלעיל. בין בהפך לבן אחר מחיה שנזכר לעיל במשנה ב' ובין בהפך לבן אחר שער לבן. או אחר פסיון שנזכר במשנה ג':

שחזרו בהן ראשי אברים הרי אלו טמאין: מדקאי אכולהו ג' נקט טמאים לשון רבים. משא"כ בכל הנהו דלעיל:

פרחה במקצתו טמא: קמ"ל אפילו לא נשאר כעדשה:

פרחה בכולו טהור: קמ"ל אף שהפך מעט מעט הרבה פעמים:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
מהדורת ויקיטקסט המבוארת