משנה נגעים ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


נגעים פרק ט: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק תשיעי ("השחין והמכווה") · >>

פרקי מסכת נגעים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

משנה א · משנה ב · משנה ג ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

השחין והמכוה מטמאין בשבוע אחד, בשני סימנים: בשער לבן ובפשיון.

איזה הוא השחין, לקה בעץ או באבן או בגפת או במי טבריא, כל שאינו מחמת האש, זה הוא שחין.

איזו היא מכוה, נכוה בגחלת או ברמץ, כל שהוא מחמת האש, זו היא מכוה.

משנה ב[עריכה]

השחין והמכוה אין מצטרפין זה עם זה, ואין פושין מזה לזה, ואין פושין לעור הבשר, ולא עור הבשר פושה לתוכן.

היו מורדין, טהורין.

עשו קרום כקליפת השום, זו היא צרבת השחין האמורה בתורה.

חזרו וחיו, אף על פי שמקומן צלקת, נדונין כעור הבשר.

משנה ג[עריכה]

שאלו את רבי אליעזר, מי שעלתה לתוך ידו בהרת כסלע ומקומה צרבת שחין.

אמר להם, יסגיר.

אמרו לו, למה, לגדל שער לבן אינה ראויה, ולפשיון אינה פושה, ולמחיה אינה מטמא.

אמר להן, שמא תכנוס ותפשה.

אמרו לו, והלא מקומה כגריס.

אמר להן, לא שמעתי.

אמר לו רבי יהודה בן בתירא, אלמד בו.

אמר לו, אם לקיים דברי חכמים, הין.

אמר לו, שמא יולד לו שחין אחר חוצה לו ויפשה לתוכו.

אמר לו, חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה נגעים ט ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) השחין והמכווה מיטמאין בשבוע אחד בשני סימנין בשיער לבן ובפסיון איזה הוא השחין לקה בעץ באבן בגפת או במי טבריה כל שאינו מחמת האש זה הוא שחין איזו היא מכווה נכווה בגחלת או ברמץ כל שהוא מחמת האש זו היא מכווה.

(ב) השחין והמכווה אינן מצטרפין זה עם זה ואינן פוסין מזה לזה ואינן פוסין בעור הבשר ולא עור הבשר פוסה לתוכן היו מורדין טהורין עשו קרום כקליפת השום זו היא צרבת השחין (ויקרא יג כג) האמורה בתורה חזרו וחיו אף על פי שמקומן צלקת נידונין כעור הבשר.

(ג) שאלו את רבי אליעזר מי שעלתה לתוך ידו בהרת כסלע ומקומה צרבת השחין אמר להם יסגיר אמרו לו למה לגדל שיער לבן אינה ראויה ולפסיון אינה פוסה ולמחיה אינה מיטמאה אמר להן שמא תכנוס ותפסה אמרו לו והלוא מקומה כגריס אמר להן לא שמעתי אמר לו רבי יהודה בן בתירה אלמד בו אמר לו אם לקיים דברי חכמים הין אמר לו שמא ייוולד לו שחין אחר חוצה לו ויפסה לתוכו אמר לו חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים.

פירושים[עריכה]