משנה נגעים ט ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק ט · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

שאלו את רבי אליעזר, מי שעלתה לתוך ידו בהרת כסלע ומקומה צרבת שחין.

אמר להם, יסגיר.

אמרו לו, למה, לגדל שער לבן אינה ראויה, ולפשיון אינה פושה, ולמחיה אינה מטמא.

אמר להן, שמא תכנוס ותפשה.

אמרו לו, והלא מקומה כגריס.

אמר להן, לא שמעתיו.

אמר לו רבי יהודה בן בתירא, אלמד בו.

אמר לו, אם לקיים דברי חכמים, הין.

אמר לו, שמא יולד לו שחין אחר חוצה לו ויפשה לתוכו.

אמר לו, חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים.

נוסח הרמב"ם

שאלו את רבי אליעזר מי שעלתה לתוך ידו בהרת כסלע ומקומה צרבת השחין אמר להם יסגיר אמרו לו למה לגדל שיער לבן אינה ראויה ולפסיון אינה פוסה ולמחיה אינה מיטמאה אמר להן שמא תכנוס ותפסה אמרו לו והלוא מקומה כגריס אמר להן לא שמעתי אמר לו רבי יהודה בן בתירה אלמד בו אמר לו אם לקיים דברי חכמים הין אמר לו שמא ייוולד לו שחין אחר חוצה לו ויפסה לתוכו אמר לו חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים.

פירוש הרמב"ם

כבר קדם שהשחין והמכוה לא יתטמאו במחיה ואמנם סימן הטומאה בהן שער לבן או פסיון וכבר קדם ששחין ומכוה אין פושין לעור הבשר ולא עור הבשר פושה לתוכן ואמנם יהיה הפסיון בשחין עצמו. וידוע שכף האדם לא יצמח בו שער והניחו לרבי אליעזר זאת ההנחה והוא שיהיה בכף שחין על התאר המותנה בו ובהרת בכלל זה השחין כבר כללהו ואשר יסגיר והקשו לו מה יהיה זה סוף ההסגר ששער לבן לא יצמח בזאת הבהרת ולא מחיה תטמא בה ואין לה מקום שתפשה לפי שבתוך השחין ועור הבשר יוסיף ואין השחין פושה לעור הבשר ואמר להם תועלת ההסגר שמא תכנס ביום ז' עד שתשוב כגריס ויפטור אותו הכהן ואחר זה תפשה בשארית השחין אשר כנסה ממנו ויהיה הפסיון ויהיה מוחלט לפי שהפסיון מטמא אחר הפטור כמו שקדם בג' ואמרו לו אפשר כאשר היתה הבהרת כסלע כמו שהנחנו שהיא אפשר שתכנס ותעמוד על כגריס ואם היה מקומו כגריס מה תועלת ההסגר רוצה לומר אם היה בתוך הכף שחין ובהרת כגריס בתוך השחין:

ואמר לא שמעתי. ר"ל לא (נשמע) [שמעתי] תועלת ההסגר בזאת ההנחה השנית וא"ל רבי יהודה בן בתירה שאנחנו (נאמר) *[נחקור] בזאת השאלה מעט ואמר לו רבי אליעזר אם תמצא פנים יחייב בו הסגר ותראה תועלת ההסגר *(הנה הוא טהור) ואם תקיים הטענה שלא יהיה צריך הסגר לא אקבל ממך דבר שאני קבלתי שהוא צריך הסגר ולא אדע איזה דבר אפשר להתחדש בזה ההסגר ממה שיחייב טומאה ממה שהוא תכלית ההסגר ולמדנו מר' יהודה בתועלת ההסגר כמו שתראה ואמר שמא יולד לו שחין שהשחין פושה לשחין כמו שהשרשנו וזה מאמר אמתי:

פירוש רבינו שמשון

אמרו לו למה. יסגיר הא אי אפשר להולד בו סימן טומאה דכף היד אינו מגדל שער לעולם ובפסיון נמי א"א כדאמרן דשחין ומכוה אין פושין לעור הבשר ומחיה נמי לא כדאמרן בב' סימנין בשער לבן ובפסיון ולא במחיה. שמא תכנוס ותפשה כגריס ותחזור ותפשה ויחליט:

הרי מקומה כגריס. שצרבת השחין כגריס ונולדה בו בהרת:

לא שמעתי. כלומר גם זה יסגיר אבל לא שמעתי בו טעם והיינו דקאמר ליה לר' יהודה בן בתירא אם לקיים דברי חכמים הן שיאמר טעם לקיים מה שקיבל מרבותיו דבעי הסגר ובת"כ קתני בהדיא אמרו לו והלא מקומה כגריס אמר להן כך שמעתי יסגיר. תניא בת"כ (ויקרא יג) שחין אין לי אלא שחין שיש לו להיכן שיפשה שאין לו להיכן שיפשה מנין ת"ל (שם) כי יהיה בו אפילו בכולו פי' אפילו שכסתה הבהרת כל השחין:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אמרו לו למה - יסגיר הא אי אפשר להוולד לו סימן טומאה:

לגדל שער אין ראויה - דכף היד אינו מגדל שער לעולם:

לפשיון אינה פושה - דשחין ומכוה אין פושין לעור הבשר:

למחיה אינה מטמא - דהא תנן בשני סימנים בשער לבן ובפשיון, ולא במחיה:

שמא תכנוס - כגריס, וכשיראנה הכהן בסוף שבוע יפטור אותו, ולאחר הפטור תחזור ותפשה בתוך השחין שמקומו כסלע, ויחליט:

אמרו לו הרי מקומה כגריס - כלומר, ואם היה מקום הצרבת כגריס בלבד והבהרת בתוכה, למה יסגיר ה, והלא אין שייך לומר כאן שמא תכנוס ותפשה:

אמר להן לא שמעתי - כלומר גם זה יסגיר, אבל לא שמעתי בו טעם:

אלמד בו - תרשני שאלמד בדין זה דבר:

אם לקיים דברי חכמים הן - אם תמצא טעם לקיים דברי חכמים שאמרו שטעון הסגר, אמור, אבל ללמד שאינו טעון הסגר לא תאמר, שאיני מניח מה שקבלתי מרבותי ושומע ממך:

שמא יוולד לו שחין אחר חוצה לו ויפשה לתוכו - ששחין פושה לשחין. וכן הלכה:

פירוש תוספות יום טוב

שמא תכנוס ותפשה. פי' הר"ב שמא תכנוס כו' ויפטור אותו כו'. עי' מ"ש בשם מהר"ם פ' דלעיל משנה ז:

אמרו לו והלא מקומה כגריס. לשון הר"ב למה יסגיר כו'. גם הרמב"ם מפרש כן ויש לדקדק היאך שאלו למה יסגיר ועדיין לא אמר להם כלום בזה שיסגירו וכן קשה דעל אמר להם לא שמעתי מפרש הר"ב. כלומר גם זה יסגיר כו'. והרי כבר ידעו השואלים שיסגיר. אבל לשונו זה דלקמן הוא מפי' הר"ש והוא לא פי' כן בוהלא מקומה כגריס למה יסגיר כלשון הר"ב. ולפיכך יש לפרש לדבריו שהשאלה היתה אם יסגיר אם לאו וכ"פ הר"ש והר"ב בפי"א משנה ז. וכשא"ל לא שמעתי מפרש כלומר גם זה יסגיר דמדא"ל לר' יהודה אם לקיים דברי חכמים כו'. שמעינן דתשובתו היתה שיסגיר ובת"כ קתני בהדיא אמר להם כך שמעתי יסגיר והרמב"ם שמפרש בשאלתם שהיתה למה יסגיר כדברי הר"ב הוא אינו מפרש על א"ל לא שמעתי כלומר גם זה יסגיר כלשון הר"ב. אבל מפרש וז"ל לא שמעתי ר"ל לא [שמעתי] תועלת ההסגר בזאת ההנחה השנית ע"כ. ונמצא עכשיו שהר"ב לא דק בהעתקת פירושו. שמתחלה העתיק פי' הרמב"ם. ואח"כ פי' הר"ש ואינם עולים בשטה אחת:

לא שמעתי. ולא אמר לא ידעתי כדכתב מהר"ם וז"ל דר"א לא אמר דבר שלא שמע מרבותיו כדאיתא (בחגיגה) [בסוכה דף כ"ח ע"א]:

חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים כנותן טעם לדבריהם. יותר מאילו סתרת דבריהם. א"נ חכם גדול אתה שלא בלבלוך הקושיות לסתור דבריהם. קרבן אהרן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ה) (על הברטנורא) הר"מ. וקשה, הא עדיין לא אמר להם בזה שיסגיר. וכן קשה, דעל לא שמעתי מפרש הר"ב גם זה יסגיר, והוא לשון. הר"ש, והרי כבר ידעו שיסגיר. ולדעת הר"ש יש לפרש שהשאלה היתה אם יסגיר אם לאו, ואמר להם לא שמעתי ויסגיר. והר"ב ערבב שני הפירושים:

(ו) (על המשנה) לא שמעתי. ולא אמר לא ידעתי, דר' אליעזר לא אמר דבר שלא שמע מרבותיו:


פירושים נוספים