עיקר תוי"ט על נגעים ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה נגעים ט: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על המשנה) מיטמאין כו'. והלשון קצת קשה דבשאר נגעים בעי עוד הסגר, ובזו מטהרים בשבוע אחד. ויש לומר, דהכי נמי קאמר דטמא בשער ובפסיון דוקא, וכלאו הכי אע"ג דלא כהה טהור. תוס':

(ב) (על המשנה) שחין כו'. לשון חמימות [דע"י ההכאה מתחמם הבשר]. חמותי ראיתי אור, מתרגם שחונית. רש"י:

(ב)

(ג) (על המשנה) אין כו' מדחילקן הכתוב בשתי פרשיות ואף שמשפטן שוה. גמרא:

(ד) (על המשנה) בתורה. שזה שנאמר צרבת השחין וטיהרו הכהן, ענינו שאינו נגע טמא כיון שלא פשה, אבל היא צרבת כשהיה ואילו פשה או בא בשער היה טמא:

(ג)

(ה) (על הברטנורא) הר"מ. וקשה, הא עדיין לא אמר להם בזה שיסגיר. וכן קשה, דעל לא שמעתי מפרש הר"ב גם זה יסגיר, והוא לשון. הר"ש, והרי כבר ידעו שיסגיר. ולדעת הר"ש יש לפרש שהשאלה היתה אם יסגיר אם לאו, ואמר להם לא שמעתי ויסגיר. והר"ב ערבב שני הפירושים:

(ו) (על המשנה) לא שמעתי. ולא אמר לא ידעתי, דר' אליעזר לא אמר דבר שלא שמע מרבותיו: