משנה נגעים ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


נגעים פרק ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק שני ("בהרת עזה") · >>

פרקי מסכת נגעים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

בהרת עזה נראית בגרמוני כהה, והכהה בכושי עזה.

רבי ישמעאל אומר, בני ישראל, אני כפרתן, הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים, אלא בינוניים.

רבי עקיבא אומר, יש לציירים סממנין שהן צרין צורות שחורות ולבנות ובינוניות. מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ, ותראה בבינוני.

רבי יהודה אומר, מראות נגעים להקל אבל לא להחמיר, יראה הגרמוני בבשרו להקל, והכושי בבינוני להקל.

וחכמים אומרים, זה וזה בבינוני.

משנה ב[עריכה]

אין רואים הנגעים בשחרית ובין הערבים, ולא בתוך הבית. ולא ביום המעונן, לפי שהכהה נראית עזה. ולא בצהרים, לפי שעזה נראית כהה.

אימתי רואין? בשלש, בארבע, ובחמש, ובשבע, ובשמונה, ובתשע, דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר, בארבע, בחמש, בשמונה, ובתשע.

משנה ג[עריכה]

כהן הסומא באחת מעיניו, או שכהה מאור עיניו, לא יראה את הנגעים שנאמר ([[ויקרא יג {{{2}}}|ויקרא יג, {{{2}}}]]) "לכל מראה עיני הכהן".

בית האפל, אין פותחין בו חלונות לראות את נגעו.

משנה ד[עריכה]

כיצד ראיית הנגע? האיש נראה כעודר וכמוסק זיתים. האשה כעורכת וכמניקה את בנה, כאורגת בעומדין לשחי ליד הימנית.

רבי יהודה אומר, אף כטווה בפשתן לשמאלית.

כשם שנראה לנגעו, כך הוא נראה לתגלחתו.

משנה ה[עריכה]

כל הנגעים אדם רואה, חוץ מנגעי עצמו.

רבי מאיר אומר, אף לא נגעי קרוביו.

כל הנדרים אדם מתיר, חוץ מנדרי עצמו.

רבי יהודה אומר, אף לא נדרי אשתו שבינה לבין אחרים.

כל הבכורות אדם רואה, חוץ מבכורות עצמו.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה נגעים ב ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) בהרת עזה נראית בגרמני כהה והכהה בכושי עזה רבי ישמעאל אומר בית ישראל אני כפרתן הרי הן כאשכרוע לא שחורים ולא לבנים אלא בינוניים רבי עקיבה אומר יש לציירים סמנים שהן צרין צורות שחורות ולבנות ובינונייות מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ ותיראה כבינוני רבי יהודה אומר מראות נגעים להקל אבל לא להחמיר וייראה הגרמני בבשרו להקל והכושי כבינוני להקל וחכמים אומרין זה וזה כבינוני.

(ב) אין רואין את הנגעים בשחרית ובין הערבים ולא בתוך הבית ולא ביום המעונן לפי שהכהה נראית עזה ולא בצוהריים לפי שעזה נראית כהה ואימתיי רואין בשלש ובארבע ובחמש ובשבע ובשמונה ובתשע דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בארבע ובחמש ובשמונה ובתשע.

(ג) כוהן הסומא באחת מעיניו או שכהה מאור עיניו לא יראה את הנגעים שנאמר לכל מראה עיני הכוהן (ויקרא יג יב) בית האפל אין פותחין בו חלונות לראות את נגעו.

(ד) כיצד ראיית הנגע האיש נראה כעודר וכמוסק זיתים והאישה כעורכת וכמניקה את בנה כאורגת בעומדין לשחי ליד הימנית רבי יהודה אומר אף כטווה פשתן לשמאלית כשם שהוא נראה לנגעו כך הוא נראה לתגלחתו.

(ה) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו רבי מאיר אומר אף לא נגעי קרוביו כל הנדרים אדם מתיר חוץ מנדרי עצמו רבי יהודה אומר אף לא נדרי אשתו שבינה לבין אחרים כל הבכורות אדם רואה חוץ מבכורות עצמו.

פירושים[עריכה]