לדלג לתוכן

משנה נגעים ב דפוסים

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה נגעים ב דפוסים | >>

בהרת עזה נראית בגרמוני כהה, והכהה בכושי עזה.

רבי ישמעאל אומר, בני ישראל, אני כפרתן, הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים, אלא בינוניים.

רבי עקיבא אומר, יש לציירים סממנין שהן צרין צורות שחורות ולבנות ובינוניות. מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ, ותראה בבינוני.

רבי יהודה אומר, מראות נגעים להקל אבל לא להחמיר, יראה הגרמוני בבשרו להקל, והכושי בבינוני להקל.

וחכמים אומרים, זה וזה בבינוני.

אין רואים הנגעים בשחרית ובין הערבים, ולא בתוך הבית. ולא ביום המעונן, לפי שהכהה נראית עזה. ולא בצהרים, לפי שעזה נראית כהה.

אימתי רואין? בשלש, בארבע, ובחמש, ובשבע, ובשמונה, ובתשע, דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר, בארבע, בחמש, בשמונה, ובתשע.

כהן הסומא באחת מעיניו, או שכהה מאור עיניו, לא יראה את הנגעים שנאמר (ויקרא, יג) "לכל מראה עיני הכהן".

בית האפל, אין פותחין בו חלונות לראות את נגעו.

כיצד ראיית הנגע? האיש נראה כעודר וכמוסק זיתים. האשה כעורכת וכמניקה את בנה, כאורגת בעומדין לשחי ליד הימנית.

רבי יהודה אומר, אף כטווה בפשתן לשמאלית.

כשם שנראה לנגעו, כך הוא נראה לתגלחתו.

כל הנגעים אדם רואה, חוץ מנגעי עצמו.

רבי מאיר אומר, אף לא נגעי קרוביו.

כל הנדרים אדם מתיר, חוץ מנדרי עצמו.

רבי יהודה אומר, אף לא נדרי אשתו שבינה לבין אחרים.

כל הבכורות אדם רואה, חוץ מבכורות עצמו.

<< | משנה נגעים ב דפוסים | >>