משנה נגעים ב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נגעים · פרק ב · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

בהרת עזה נראית בגרמוני כהה, והכהה בכושי עזה.

רבי ישמעאל אומר, בני ישראל, אני כפרתן, הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים, אלא בינוניים.

רבי עקיבא אומר, יש לציירים סממנין שהן צרין צורות שחורות ולבנות ובינוניות. מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ, ותראה בבינוני.

רבי יהודה אומר, מראות נגעים להקל אבל לא להחמיר, יראה הגרמוני בבשרו להקל, והכושי בבינוני להקל.

וחכמים אומרים, זה וזה בבינוני.

נוסח הרמב"ם

בהרת עזה נראית בגרמני כהה והכהה בכושי עזה רבי ישמעאל אומר בית ישראל אני כפרתן הרי הן כאשכרוע לא שחורים ולא לבנים אלא בינוניים רבי עקיבה אומר יש לציירים סמנים שהן צרין צורות שחורות ולבנות ובינונייות מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ ותיראה כבינוני רבי יהודה אומר מראות נגעים להקל אבל לא להחמיר וייראה הגרמני בבשרו להקל והכושי כבינוני להקל וחכמים אומרין זה וזה כבינוני.

פירוש הרמב"ם

גרמגי. שם חוזק הלובן ומיוחס אל העצם אשר שמו גרמא. ובהרת תראה בגוף חזק הלובן חלושת הלובן וכן הבהרת חלושת הלובן תראה בגוף השחור חזקת הלובן:

וענין אני כפרתן שיושם פדיונן והוא מאמר יאמר אותו האומר לרוב אהבתו כאשר זכר שווי מראיתם הגדיל חסדו להן ואמר אני כפרתן:

כאשכרוע. מין ממיני הארז ממוצע המראה בין הלובן והשחרות ואמר שהוא הנקרא אלבקע תרגום (ישעיה מא) ברוש תדהר ותאשור ברון מוריגים ואשכרוע. ובא לשון מראות נגעים בסמיכותם לגוף אשר בו הנגע והוא אמרו (ויקרא יג) בעור בשרו ובא לשון אחר שהוא בבלתי סמיכות והוא אמרו בעור הבשר:

רבי יהודה אומר מראות נגעים בתחלה להקל כמו שיבאר שהוא נסמך אליו ר"ל אל בעור בשרו לפי שבזה קולא ולא יסמך לגופו אם היה בזה חומרא ואמרו מראה הגרמני כבשרו ובזה קולא:

והכושי כבינוני ובזה קולא. וחכמים אומרים של כל אדם בבינוני ואמנם בעור בשרו הוא כבינוני והלכה כחכמים:

פירוש רבינו שמשון

גרמני. לבן ביותר ובהרת שעזה כשלג נראית בו כהה מתוך שבשרו לבן ביותר ופטרינן ליה:

והכהה. נראית בכושי עזה. מחמת שבשרו שחור ומסגירין ליה דבתר בשרו של נראה אזלינן כדדרשי' בת"כ בעור בשרו של נראה מכאן אמרו בהרת עזה נראית בגרמני כהה כהה בכושי עזה:

אשכרוע. תדהר ותאשור תרגום מוריגין ואשכרועין עץ שאינו לא לבן ולא שחור ולא אדום אלא בינוני קסבר ר' ישמעאל דבמה שמטהר האחד מיטהרין כולן ובמה שמטמא האחד מיטמאין כולן וקיימי רבי ישמעאל ורבי עקיבא בחדא שטתא:

ציירים. אומנים שמציירים הצורות לנוי:

כבינוני. כסם בינוני:

להקל. כדתנן (לקמן פ"ה מ"ד)[כל] ספק נגעים בתחלה טהור והכא נמי מקילינן וטעמא דרבי יהודה מפרש בתורת כהנים כתוב אחד אומר (ויקרא יג) בעור בשרו וכתוב אחד אומר (שם) בעור הבשר מצינו מראות נגעים להקל אבל לא להחמיר [כיצד] יראה גרמני כבשרו להקל נמצאת מקיים בעור בשרו את הכושי כבינוני להקל נמצאת מקיים בעור הבשר:

וחכמים אומרים זה וזה כבינוני. גרמני וכושי כבינוני והיינו רבי עקיבא:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בהרת - גרמוני. לבן ביותר א. ובהרת עזה כשלג נראית בו כהה מתוך לבנונית יתירה שבבשרו, ופוטרין אותו:

והכהה - נראית בכושי עזה. מתוך שבשרו שחור. ומסגירין אותו, דבתר בשרו של נראה אזלינן:

בני ישראל אני כפרתן - מתוך חבתן היה אומר אני כפרתן. כלומר כל העונש שראוי לבוא עליהן אני מקבל על עצמי כדי לכפר עליהן ב. שהן בינונים וממוצעים ואינם נוטים לאחת משתי הקצוות:

לא לבנים ולא שחורים - אלא כאשכרוע, שאינו לא לבן ולא שחור. אשכרוע, מין של ארז, בוש"ו בלע"ז. תאשור, אשכרוע. וקא סבר ר' ישמעאל דבמה שמיטהר האחד מיטהרים כולם, ובמה שמיטמא האחד מיטמאין כולם. וקיימי רבי ישמעאל ור' עקיבא בחדא שיטתא ג:

ציירים - אומנין שמציירין צורות לנוי:

כבינוני - כסם הבינוני:

מראות נגעים להקל - וטעמא דר' יהודה מפרש בתורת כהנים, כתוב אחד אומר בעור בשרו, וכתוב אחד אומר בעור הבשר, מצינו שמראות נגעים להקל אבל לא להחמיר, כיצד, יראה גרמוני בבשרו להקל נמצאת מקיים בעור בשרו. ואת הכושי כבינוני להקל נמצאת מקיים בעור הבשר:

זה וזה כבינוני - גרמוני וכושי כבינוני, והיינו ר' עקיבא ד:

פירוש תוספות יום טוב

בהרת עזה נראית בגרמוני כהה כו'. פי' הר"ב דבתר בשרו של נראה אזלינן. כדדרשינן בת"כ בעור בשרו של נראה מכאן אמרו בהרת עזה נראית בגרמוני כו'. הר"ש:

גרמוני. פי' הר"ב לבן ביותר. מיוחס אל העצם אשר שמו גרמא. הרמב"ם:

אני כפרתן. כתב הר"ב כלומר כל העונש וכו'. וכתב מהר"ם. נראה לי לפי שרצה להזכיר נגע צרעת בישראל נקט האי לישנא אני כפרתן. כלומר כל רע לא תאונה להם ואני כפרתן. ע"כ:

לא שחורים כו' אלא בינונים. פי' הר"ב דקיימי ר' ישמעאל ור"ע בחדא שיטתא. וכן פי' עוד דחכמים היינו ר"ע. וכל זה מדברי הר"ש. אבל מצאתי על שם הראב"ד בפי' ת"כ דר"י ס"ל דאין גרמוני וכושי טמאים כלל. לפי שאין אנו יכולים לעמוד עליהם על תוכן מראה הנגע אלא הבינונים הם מטמאים בנגעים. ופליג עליה ר"ע ואמר דאף אלו מטמאים ולא להקל ולא להחמיר. אלא מביאין סמנים ונראה הנגע כאילו הוא בבינוני ותרווייהו דרשי בעור הבשר ר"י אומר כתוב א' אומר וכו' [כדכתב הר"ב] ואת הכושי לא תראה אלא ע"י סם בינוני כדי לעמוד על מתכונת הנגע וזהו להקל. וחכמים וכו' היינו ר"ע י"ל דאליבא דר"ע פליגי דאית לי' סם בינוני ולא פי' אם לכל אדם. אם לגרמוני וכושי. ואתא ר' יהודה למימר לא לכל אלא לגרמוני ולכושי ורבנן אמרו לכל אדם. ע"כ. ועיין עוד מ"ש לקמן בזה:

רבי יהודה אומר מראות נגעים להקל. כדתנן [במ"ד פ"ה] ספק נגעים בתחלה טהור. וה"נ מקילינן. הר"ש:

וחכ"א זה וזה בבינוני. פי' הר"ב היינו ר"ע. וכ"כ הר"ש. י"ל משום דמסתבר טעמיה הדר רבי ושנאו בלשון חכמים וכיוצא בזה כתב הר"ב בספ"ג דנדה. ואע"ג דהכא בלא"ה הלכה כר"ע מחבירו [כדאיתא במס' עירובין פ' מי שהוציאוהו ד' מו] כ"ש דר' ישמעאל נמי כוותיה ס"ל לפירושם. וכבר כתבתי לעיל דלהראב"ד ר' יהודה וחכמים פליגי אליבא דר"ע. ועתה מצאתי למהר"ם שכתב וז"ל. ואין להקשות חכמים היינו ר"ע דנ"ל דאיצטריך למיסתמה כר"ע ומחלוקת ואח"כ סתם הוא. ע"כ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על הברטנורא) מיוחס אל העצם, אשר שמו גרמא. הר"מ:

(ב) (על הברטנורא) לפי שרצה להזכיר נגע צרעת בישראל, נקט האי לישנא אני כפרתן. מהר"מ:

(ג) (על הברטנורא) והר"א בפירושו לתורת כהנים כתב, דר' ישמעאל סבירא ליה דאין גרמוני וכושי טמאים כלל, שאין אנו יכולים לעמוד על תוכן מראה הנגע, אלא הבינונים מיטמאים בנגעים. ופליג ר"ע דאף אלו מיטמאים, ולא להקל ולא להחמיר, אלא מביאים סמנים ונראה כאילו הוא בבינוני. ור' יהודה וחכמים פליגי בכוונת ר' עקיבא. ועתוי"ט:

(ד) (על הברטנורא) ומשום דמסתבר טעמיה, שנאו בלשון חכמים. ועתוי"ט:


פירושים נוספים