משנה נגעים ה רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) כל ספק נגעים - טהור,

חוץ מזה, ועוד אחר.

ואיזה זה?

זה מי שהיתה בו בהרת כגריס,

והסגירה בסוף שבוע,

והרי היא כסלע,

ספק שהיא היא,

ספק שאחרת באה תחתיה - טמא.

(ב) החליטו בשיער לבן -

והלך שיער לבן, וחזר שיער לבן,

וכן במחיה, ובפסיון,

בתחילה, בסוף שבוע ראשון,

בסוף שבוע שני, לאחר הפטור - הרי הוא כמות שהיה.

החליטו במחיה -

והלכה מחיה, וחזרה מחיה,

וכן בשיער לבן, ובפסיון,

בתחילה, בסוף שבוע ראשון,

בסוף שבוע שני, לאחר הפטור - הרי הוא כמות שהיה.

החליטו בפסיון -

והלך הפסיון, וחזר הפסיון,

וכן בשיער לבן,

בסוף שבוע ראשון,

בסוף שבוע שני, לאחר הפטור - הרי הוא כמות שהיה.

(ג) שיער פקודה -

עקביה בן מהללאל - מטמא.

וחכמים - מטהרין.

איזה הוא שיער פקודה?

מי שהיתה בו בהרת, ובה שיער לבן,

הלכה הבהרת, והניחה שיער לבן במקומו, וחזרה -

עקביה בן מהללאל - מטמא.

וחכמים - מטהרין.

אמר רבי עקיבה: מודה אני בזה - שהוא טהור,

ואיזה הוא שיער פקודה?

מי שהיתה בו בהרת כגריס, ובה שתי שערות,

והלך הימנה כחצי גריס, והניח שיער לבן במקום הבהרת, וחזר.

אמרו לו: כשם שביטלו את דברי עקביה - אף דבריך אינן מקיימין.

(ד) כל ספק נגעים -

כתחילה טהור - עד שלא נזקק לטומאה,

משנזקק לטומאה - ספקו טמא.

כיצד?

שנים שבאו אצל כוהן,

בזה בהרת כגריס, ובזה כסלע,

בסוף שבוע - בזה כסלע, ובזה כסלע,

ואין ידוע באיזה מהן פסת,

בין באיש אחד, בין בשני אנשים - טהור.

רבי עקיבה אומר:

באיש אחד - טמא,

בשני אנשים - טהור.

(ה) משנזקק לטומאה - ספקו טמא.

כיצד?

שנים שבאו אצל כוהן,

ובזה בהרת כגריס, ובזה כסלע,

בסוף שבוע - בזה כסלע ועוד, ובזה כסלע ועוד,

שניהן טמאין.

אף על פי שחזרו להיות כסלע וכסלע,

שניהן טמאין - עד שיחזרו להיות כגריס,

זה הוא שאמרו: משנזקק לטומאה - ספקו טמא.

הדף הראשי של משנה נגעים ה

משנה נגעים, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב