משנה נגעים י דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה נגעים י: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

משנה א[עריכה]

הנתקים מטמאין בשני שבועות, ובשני סימנים: בשער צהוב דק ובפשיון.

בשער צהוב דק, לקוי קצר, דברי רבי עקיבא.

רבי יוחנן בן נורי אומר, אפילו ארוך.

אמר רבי יוחנן בן נורי, מה הלשון אומרים, דק מקל זה, דק קנה זה, דק לקוי קצר, או דק לקוי ארוך.

אמר לו רבי עקיבא, עד שאנו למדים מן הקנה, נלמד מן השער.

דק שערו של פלוני, דק לקוי קצר, לא דק לקוי ארוך.

משנה ב[עריכה]

שער צהוב דק מטמא מכונס, ומפוזר, מבוצר, ושלא מבוצר, הפוך, ושלא הפוך, דברי רבי יהודה.

רבי שמעון אומר, אינו מטמא אלא הפוך.

אמר רבי שמעון, ודין הוא, מה אם שער לבן שאין שער אחר מציל מידו, אינו מטמא אלא הפוך.

שער צהוב דק ששער אחר מציל מידו, אינו דין שלא יטמא אלא הפוך.

רבי יהודה אומר, כל מקום שצריך לומר הפוך, אמר הפוך.

אבל הנתק שנאמר בו (ויקרא יג) "לא היה בו שער צהוב", מטמא הפוך ושלא הפוך.

משנה ג[עריכה]

הצומח מציל מיד השער צהוב ומיד הפשיון, מכונס, ומפוזר, מבוצר, ושלא מבוצר.

והמשואר מציל מיד שער צהוב ומיד הפשיון, מכונס, ומפוזר, ומבוצר.

ואינו מציל מן הצד, עד שיהא רחוק מן הקמה מקום שתי שערות.

אחת צהובה ואחת שחורה, אחת צהובה ואחת לבנה, אינן מצילות.

משנה ד[עריכה]

שער צהוב שקדם את הנתק, טהור.

רבי יהודה מטמא.

רבי אליעזר בן יעקב אומר, לא מטמא, ולא מציל.

רבי שמעון אומר, כל שאינו סימן טומאה בנתק, הרי הוא סימן טהרה בנתק.

משנה ה[עריכה]

כיצד מגלחין את הנתק, מגלח חוצה לו ומניח שתי שערות סמוך לו, כדי שיהא ניכר אם פשה.

החליטו בשער צהוב, הלך שער צהוב וחזר שער צהוב, וכן בפשיון, בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, הרי הוא כמות שהיה.

החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר הפשיון.

וכן בשער צהוב, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, הרי הוא כמו שהיה.

משנה ו[עריכה]

שני נתקים זה בצד זה ושטה של שער מפסקת ביניהם, נפרץ ממקום אחד, טמא.

משני מקומות, טהור.

כמה תהא הפרצה, מקום שתי שערות.

נפרץ ממקום אחד כגריס, טמא.

משנה ז[עריכה]

שני נתקין זה לפנים מזה, ושטה של שער מפסקת ביניהם, נפרץ ממקום אחד, טמא.

משני מקומות, טהור.

כמה תהא הפרצה, מקום שתי שערות.

נפרץ ממקום אחד כגריס, טהור.

משנה ח[עריכה]

מי שהיה בו נתק ובו שער צהוב, טמא.

נולד לו שער שחור, טהור.

אף על פי שהלך לו שער שחור, טהור.

רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון, כל נתק שטהר שעה אחת, אין לו טומאה לעולם.

רבי שמעון אומר, כל שער צהוב שטהר שעה אחת, אין לו טומאה לעולם.

משנה ט[עריכה]

מי שהיה בו נתק כגריס, ונתק כל ראשו, טהור.

הראש והזקן אין מעכבין זה את זה, דברי רבי יהודה.

רבי שמעון אומר, מעכבין זה את זה.

אמר רבי שמעון, ודין הוא, מה אם עור הפנים ועור הבשר שיש דבר אחר מפסיק ביניהם, מעכבין זה את זה.

הראש והזקן שאין דבר אחר מפסיק ביניהם, אינו דין שיעכבו זה את זה.

הראש והזקן אין מצטרפין זה עם זה, ואין פושין מזה לזה.

איזה הוא זקן, מן הפרק של לחי עד פיקה של גרגרת.

משנה י[עריכה]

הקרחת והגבחת מטמאות בשני שבועות, בשני סימנים: במחיה ובפשיון.

איזו היא קרחת, אכל נשם, סך נשם, מכה שאינה ראויה לגדל שער.

איזו היא קרחת, מן הקדקד השופע לאחוריו עד פיקה של צואר.

איזו היא גבחת, מן הקדקד השופע לפניו עד כנגד שער מלמעלן.

הקרחת והגבחת אינן מצטרפות זו עם זו, ואינן פושות מזו לזו.

רבי יהודה אומר, אם יש שער ביניהן, אינן מצטרפות.

ואם לאו, הרי אלו מצטרפות.

משנה נגעים י: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב