ביאור:בבלי ברכות דף נו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת ברכות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סדהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

אמר ליה קיסר [1] לרבי יהושע ברבי <חנינא> [חנניא]: אמריתו דחכמיתו טובא, אימא לי מאי חזינא בחלמאי [2]?

אמר ליה: חזית דמשחרי לך פרסאי [3] וגרבי בך [גדודי הפרסים יקחו אותך בשבי] ורעיי בך שקצי בחוטרא דדהבא [וירעו אותך כמו שרועים שקצים במטה מזהב, כלומר: ישתעשעו בך כאילו אתה חרק בשבי].

הרהר כוליה יומא, ולאורתא חזא.

אמר ליה שבור מלכא [4] לשמואל: אמריתו דחכמיתו טובא, אימא לי מאי חזינא בחלמאי?

אמר ליה: חזית דאתו רומאי ושבו לך [5] וטחני בך קשייתא [6] ברחייא דדהבא!

הרהר כוליה יומא - ולאורתא חזא.

בר הדיא - מפשר חלמי הוה; מאן דיהיב ליה אגרא מפשר ליה למעליותא, ומאן דלא יהיב ליה אגרא - מפשר ליה לגריעותא.

אביי ורבא חזו חלמא; אביי יהיב ליה זוזא ורבא לא יהיב ליה; אמרי ליה: אקרינן בחלמין (דברים כח לא) שורך טבוח לעיניך [ולא תאכל ממנו חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע]; לרבא אמר ליה: פסיד עסקך [7] ולא אהני לך למיכל, מעוצבא דלבך [8]; לאביי אמר ליה: מרווח עסקך ולא אהני לך למיכל מחדוא דלבך [9].

אמרי ליה: אקרינן (דברים כח מא) בנים ובנות תוליד [ולא יהיו לך כי ילכו בשבי];

לרבא אמר ליה: כבישותיה [שטיינזלץ: כרעתו, כמשמעות הפסוק];

לאביי אמר ליה: בנך ובנתך נפישי, ומינסבן בנתך לעלמא, ומדמיין באפך כדקא אזלן בשביה.

אקריין (דברים כח לב) בניך ובנותיך נתונים לעם אחר [ועיניך ראות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך] לאביי אמר ליה: בנך ובנתך נפישין; את אמרת לקריבך והיא [10] אמרה לקריבה, ואכפה לך, ויהבת להון לקריבה דהוי כעם אחר;

לרבא אמר ליה: דביתהו שכיבא, ואתו בניה ובנתיה לידי איתתא אחריתי, דאמר רבא אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב: מאי דכתיב 'בניך ובנותיך נתונים לעם אחר' - זו אשת האב [כאילו כתוב 'לְאֵם אחרת’].

אקרינן בחלמין (קהלת ט ז) לך אכול בשמחה לחמך [ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלקים את מעשיך]; לאביי אמר ליה: מרווח עסקך ואכלת ושתית וקרית פסוקא מחדוא דלבך;

לרבא אמר ליה: פסיד עסקך, טבחת ולא אכלת, ושתית וקרית לפכוחי פחדך [11].

אקרינן (דברים כח לח) זרע רב תוציא השדה [ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה]; לאביי אמר ליה מרישיה [12], לרבא אמר ליה מסיפיה;

אקרינן (דברים כח מ) זיתים יהיו לך בכל גבולך [ושמן לא תסוך כי ישל זיתך]; לאביי אמר ליה מרישיה, לרבא אמר ליה מסיפיה;

אקרינן (דברים כח י) וראו כל עמי הארץ [כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך]; לאביי אמר ליה: נפק לך שמא דריש מתיבתא הוית, אימתך נפלת בעלמא! לרבא אמר ליה: בדיינא דמלכא אתבר ומתפסת בגנבי [13] ודייני כולי עלמא קל וחומר מינך [14]; למחר אתבר בדיינא דמלכא, ואתו ותפשי ליה לרבא.

אמרי ליה: חזן חסא [15] על פום דני!

לאביי אמר ליה: עיף עסקך כחסא [16]; לרבא אמר ליה: מריר עסקך כי חסא [17].

אמרי ליה: חזן בשרא על פום דני!

לאביי אמר ליה: בסים חמרך [יינך יהיה יין נעים וטוב] ואתו כולי עלמא למזבן בשרא וחמרא מינך; לרבא אמר ליה: תקיף [יחמיץ] חמרך [יינך], ואתו כולי עלמא למזבן בשרא למיכל ביה [בשר בחומץ].

אמרי ליה: חזן חביתא [18] דתלי בדיקלא!

לאביי אמר ליה: מדלי עסקך כדיקלא; לרבא אמר ליה: חלי [19] עסקך כתמרי [20].

אמרי ליה: חזן רומנא [עץ רימון] דקדחי [21] אפום דני!

לאביי אמר ליה: עשיק עסקך [22] כרומנא; לרבא אמר ליה: קאוי עסקך [23] כרומנא.

אמרי ליה: חזן חביתא דנפל לבירא;

לאביי אמר ליה: מתבעי עסקך [24] כדאמר 'נפל פתא בבירא ולא אשתכח';

לרבא אמר ליה: פסיד עסקך ושדינן ליה לבירא.

אמרי ליה: חזינן בר חמרא דקאי אאיסדן [25] ונוער!

לאביי אמר ליה: מלכא הוית, וקאי אמורא עלך [26]!

לרבא אמר ליה: פטר חמור גהיט מתפילך [27].

אמר ליה: לדידי חזי לי ואיתיה!

אמר ליה: וא"ו דפטר חמור ודאי גהיט מתפילך.

לסוף אזל רבא לחודיה לגביה, אמר ליה: חזאי דשא ברייתא [28] דנפל!

אמר ליה: אשתך שכבא [29].

אמר ליה: חזיא ככי [30] ושני דנתור!

אמר ליה: בנך ובנתך שכבן.

אמר ליה: חזאי תרתי יוני דפרחן!

אמר ליה: תרי נשי מגרשת [31].

אמר ליה: חזאי תרי גרגלידי דלפתא [ראשי לפתות].

אמר ליה: תרין קולפי בלעת [32].

אזל רבא ההוא יומא, ויתיב בי מדרשא כוליה יומא; אשכח הנהו תרי סגי נהורי דהוו קמנצו בהדי הדדי; אזל רבא לפרוקינהו ומחוהו לרבא תרי דלו למחוייה אחריתי; אמר: מסתיי תרין חזאי!

לסוף אתא רבא ויהיב ליה אגרא; אמר ליה: חזאי אשיתא דנפל!

אמר ליה: נכסים בלא מצרים קנית [33].

אמר ליה: חזאי אפדנא דאביי דנפל וכסיין אבקיה [34]!

אמר ליה: אביי שכיב ומתיבתיה אתיא לגבך.

אמר ליה: חזאי אפדנא דידי דנפיל ואתו כולי עלמא שקיל לבינתא לבינתא

אמר ליה: שמעתתך מבדרן בעלמא;

אמר ליה: חזאי דאבקע רישי ונתר מוקרי [35]!

אמר ליה: אודרא מבי סדיא נפיק [36].

אמר ליה: אקריון הללא מצראה בחלמא [37]!

אמר ליה: ניסא מתרחשי לך [38].

הוה קא אזיל [39] בהדיה [40] בארבא [41], אמר: בהדי גברא דמתרחיש ליה ניסא למה לי [42]? בהדי דקא סליק - נפל סיפרא מיניה; אשכחיה רבא וחזא דהוה כתיב ביה: כל החלומות הולכין אחר הפה!

אמר: רשע! בדידך קיימא [43] וצערתן כולי האי! כולהו מחילנא לך בר מברתיה דרב חסדא [44]! יהא רעוא דלמסר ההוא גברא לידי דמלכותא דלא מרחמו עליה.

אמר: מאי אעביד! גמירי דקללת חכם אפילו בחנם היא באה, וכל שכן רבא דבדינא קא לייט?

אמר: איקום ואגלי, דאמר מר: גלות מכפרת עון.

קם, גלי לבי רומאי; אזל יתיב אפתחא דריש טורזינא דמלכא [45]; ריש טורזינא חזא חלמא, אמר ליה: חזאי חלמא דעייל מחטא באצבעתי!

אמר ליה: הב לי זוזא ולא יהב ליה; לא אמר ליה ולא מידי. אמר ליה: חזאי דנפל תכלא [46] בתרתין אצבעתי!

אמר ליה: הב לי זוזא! ולא יהב ליה ולא אמר ליה;

אמר ליה: חזאי דנפל תכלא בכולה ידא!

אמר ליה: נפל תכלא בכולהו שיראי!

שמעי בי מלכא, ואתיוה לריש טורזינא, קא קטלי ליה.

אמר ליה: אנא אמאי? אייתו להאי דהוה ידע ולא אמר!

אייתוהו לבר הדיא, אמרי ליה: אמטו זוזא דידך - חרבו


עמוד ב

שיראי דמלכא [47]!

כפיתו תרין ארזי בחבלא, אסור חד כרעיה לחד ארזא וחד כרעיה לחד ארזא, ושרו לחבלא עד דאצטליק [48] רישיה [קשרו רגל לכל ארז מכופף, שחררו את החבלים שקשרו את הארזים במצב מכופפף והם התישרו וקרעו את הגוף של בר הדיא עד שראשו גם נקרע], אזל כל חד וחד וקם אדוכתיה [כל חצי גוף נפל במצב עמידה במקומו הראשון] ואצטליק ונפל בתרין [ושם נחלק ונפל].

שאל בן דמא בן אחותו של רבי ישמעאל את רבי ישמעאל: ראיתי שני לחיי שנשרו!

אמר: שני גדודי רומי יעצו עליך רעה [49] - ומתו.

אמר ליה בר קפרא לרבי: ראיתי חוטמי שנשר!

אמר ליה: חרון אף נסתלק ממך [50].

אמר ליה: ראיתי שני ידי שנחתכו!

אמר ליה: לא תצטרך למעשה ידיך [51].

אמר ליה: ראיתי שתי רגלי שנקטעו!

אמר ליה: על סוס אתה רוכב.

חזאי דאמרי לי 'באדר מיתת וניסן לא חזית'!

אמר ליה: באדרותא מיתת [52], ולא אתית לידי נסיון.

אמר ליה ההוא מינא לרבי ישמעאל: ראיתי שאני משקה שמן לזיתים!

אמר ליה: בא על אמו [53].

אמר ליה: חזאי דקטיף לי כוכבא [54]!

אמר ליה: בר ישראל גנבת [55].

אמר ליה: חזאי דבלעתי לכוכבא!

אמר ליה: בר ישראל זבנתיה ואכלת לדמיה.

אמר ליה: חזאי עיני דנשקן אהדדי!

אמר ליה: בא על אחותו.

אמר ליה: חזאי דנשקי סיהרא!

אמר ליה: בא על אשת ישראל.

אמר ליה: חזאי דדריכנא בטונא דאסא [בכמות גדולה, בערמה של הדסים]! [56]

אמר ליה: בא על נערה המאורסה. [57].

אמר ליה: חזאי טונא מעילאי והוא מתתאי!

אמר ליה: משכבך הפוך.

אמר ליה: חזאי עורבי דהדרי לפורייה!

אמר ליה: אשתך זנתה מאנשים הרבה.

אמר ליה: חזאי יוני דהדרי לפורייה!

אמר ליה: נשים הרבה טמאת.

אמר ליה: חזאי דנקיט תרי יוני ופרחן!

אמר ליה: תרתי נשי נסבת ופטרתינון בלא גט.

אמר ליה: חזאי דקליפנא ביעי!

אמר ליה: שכבי קא משלחת [58].

אמר ליה: כולהו איתנהו בי בר מהא, דליתיה.

אדהכי והכי, אתיא האי איתתא ואמרה ליה: האי גלימא דמכסא - דגברא פלוני הוא, דמית ואשלחתיה.

אמר ליה: חזאי דאמרי לי "שבק לך אבוך נכסי בקפודקיא".

אמר ליה: אית לך נכסי בקפודקיא?

אמר ליה: לאו.

אזל אבוך לקפודקיא.

אמר ליה: לאו!

אם כן [59] - קפא כשורא דיקא עשרה [60]; זיל חזי קפא דריש עשרה [61] שהיא מלאה זוזי!

אזל, אשכח שהיא מלאה זוזי.

אמר רבי חנינא: הרואה באר בחלום - רואה שלום, שנאמר (בראשית כו כ) ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים; רבי נתן אומר: מצא תורה, שנאמר (משלי ח לה) כי מוצאי מצא חיים [ויפק רצון מה’], וכתיב הכא 'באר מים חיים'.

רבא אמר: חיים ממש!

אמר רבי חנן: שלש שלומות הן [62]: נהר, צפור, וקדרה:

נהר - דכתיב (ישעיהו סו יב) [כי כה אמר ה’] הנני נטה אליה כנהר שלום [וכנחל שוטף כבוד גוים וינקתם על צד תנשאו ועל ברכים תשעשעו];

צפור - דכתיב (ישעיהו לא ה) כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות [על ירושלם גנון והציל פסוח והמליט]

קדרה - דכתיב (ישעיהו כו יב) ה' תשפות שלום לנו [כי גם כל מעשינו פעלת לנו].

אמר רבי חנינא: ובקדרה שאין בה בשר שנינו: (מיכה ג ג) [ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו ואת עצמתיהם פצחו] ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת [63].

אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה נהר בחלום - ישכים ויאמר "הנני נוטה אליה כנהר שלום" קודם שיקדמנו פסוק אחר: (ישעיהו נט יט) [וייראו ממערב את שם ה' וממזרח שמש את כבודו] כי יבא כנהר צר [רוח ה' נססה בו].

הרואה צפור בחלום - ישכים ויאמר "כצפרים עפות כן יגן וגו', קודם שיקדמנו פסוק אחר: (משלי כז ח) כצפור נודדת מן קנה [כן איש נודד ממקומו];

הרואה קדרה בחלום - ישכים ויאמר "ה' תשפות שלום לנו" קודם שיקדמנו פסוק אחר: (יחזקאל כד ג) [ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר ה' אלקים] שפות הסיר שפות [וגם יצק בו מים];

הרואה ענבים בחלום - ישכים ויאמר (הושע ט י) כענבים במדבר [מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (דברים לב לב) [כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה] ענבימו ענבי רוש [אשכלת מררת למו];

הרואה הר בחלום - ישכים ויאמר (ישעיהו נב ז) מה נאוו על ההרים רגלי מבשר [משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אמר לציון מלך אלקיך] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (ירמיהו ט ט) על ההרים אשא בכי ונהי [ועל נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו]

הרואה שופר בחלום - ישכים ויאמר (ישעיהו כז יג) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול [ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לידוד בהר הקדש בירושלם] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (הושע ה ח) תקעו שופר בגבעה [חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין];

הרואה כלב בחלום - ישכים ויאמר (שמות יא ז) ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו [למאיש ועד בהמה למען תדעון אשר יפלה ידוד בין מצרים ובין ישראל] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (ישעיהו נו יא) והכלבים עזי נפש [לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו];

הרואה ארי בחלום - ישכים ויאמר: (עמוס ג ח) אריה שאג מי לא יירא [ה' אלקים דבר מי לא ינבא] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (ירמיהו ד ז) עלה אריה מסבכו [ומשחית גוים נסע יצא ממקמו לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב];

הרואה תגלחת בחלום - ישכים ויאמר (בראשית מא יד) [וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור] ויגלח ויחלף שמלתיו [ויבא אל פרעה] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (שופטים טז יז) [ויגד לה את כל לבו ויאמר לה מורה לא עלה על ראשי כי נזיר אלקים אני מבטן אמי] אם גלחתי וסר ממני כחי [וחליתי והייתי ככל האדם];

הרואה באר בחלום - ישכים ויאמר (בראשית כו כ; שיר השירים ד,טו) באר מים חיים קודם שיקדמנו פסוק אחר: (ירמיהו ו ז) כהקיר ביר מימיה [כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על פני תמיד חלי ומכה];

הרואה קנה בחלום - ישכים ויאמר (ישעיהו מב ג) קנה רצוץ לא ישבר [ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (מלכים ב יח כא; ישעיהו לו,ו) הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ.

תנו רבנן: 'הרואה קנה בחלום - יצפה לחכמה, שנאמר (משלי ד ה) קנה חכמה [קנה בינה אל תשכח ואל תט מאמרי פי];

קנים - יצפה לבינה שנאמר (משלי ד ז) [ראשית חכמה קנה חכמה] ובכל קנינך קנה בינה [64].

אמר רבי זירא: קרא קורא קירא קניא - כולהו מעלו לחלמא. [65]

תניא: אין מראין דלועין אלא למי שהוא ירא שמים בכל כחו.

הרואה שור בחלום - ישכים ויאמר (דברים לג יז) בכור שורו הדר לו [וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (שמות כא כח) כי יגח שור את איש [או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי].

תנו רבנן: חמשה דברים נאמרו בשור: האוכל מבשרו [66] – מתעשר; נגחו - הויין ליה בנים שמנגחים בתורה; נשכו - יסורין באים עליו; בעטו - דרך רחוקה נזדמנה לו; רכבו - עולה לגדולה.

והתניא רכבו - מת?

לא קשיא: הא דרכיב הוא לתורא, הא דרכיב תורא לדידיה.

הרואה חמור בחלום - יצפה לישועה, שנאמר (זכריה ט ט) [תנ"ך, זכריה פרק ט

גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם] הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור [ועל עיר בן אתנות];

הרואה חתול בחלום, באתרא דקרו ליה 'שונרא' נעשית לו שירה נאה; 'שינרא' - נעשה לו שינוי רע.

הרואה ענבים בחלום: לבנות - בין בזמנן בין שלא בזמנן יפות; שחורות - בזמנן יפות, שלא בזמנן רעות;

הרואה סוס לבן בחלום, בין בנחת בין ברדוף [67] - יפה לו;

אדום - בנחת יפה, ברדוף - קשה

הרואה ישמעאל בחלום - תפלתו נשמעת, ודוקא ישמעאל בן אברהם, אבל טייעא בעלמא – לא;

הרואה גמל בחלום - מיתה נקנסה לו מן השמים והצילוהו ממנה.

אמר רבי חמא ברבי חנינא: מאי קראה? - (בראשית מו ד) ואנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה [ויוסף ישית ידו על עיניך] [68];

רב נחמן בר יצחק אמר מהכא: (שמואל ב יב יג) [ויאמר דוד אל נתן חטאתי לה' ויאמר נתן אל דוד] גם ה' העביר חטאתך לא תמות;

הרואה פינחס בחלום - פלא נעשה לו [69];

הרואה פיל בחלום - פלאות נעשו לו; פילים - פלאי פלאות נעשו לו.

והתניא כל מיני חיות יפין לחלום חוץ מן הפיל ומן הקוף?

לא קשיא:

הערות[עריכה]

  1. ^ מלך רומי, והיה לו תגר עם פרסיים
  2. ^ מאי אראה בלילה בחלום
  3. ^ עושים בך עבודת המלך; כמו 'לא חמרא דחד מנהון שחרית' (תרגום במדבר טז,טו) ולשון חכמים (ספרי פרשת דברים) 'הדבק לשחוור וישתחוו לך'
  4. ^ מלך פרס
  5. ^ ישללוך בשבי
  6. ^ יכופו אותך לטחון גרעיני תמרים
  7. ^ תתקלקל פרקמטיא שלך
  8. ^ מתוך צערך לא יטעם לך שום מאכל
  9. ^ ומתוך שמחתך - לא תתאוה לאכול שתהיה שבע בשמחתך
  10. ^ אשתך
  11. ^ להפיג דאגתך
  12. ^ זרע רב תוציא השדה
  13. ^ אוצר שתכשיטי המלך שם ישבר על ידי גנבים ויעלילו עליך לומר שאתה גנבתם
  14. ^ אם רבא נחשד - כל שכן שיחשדונו, וזהו וייראו ממך
  15. ^ חזרת
  16. ^ כפול בריוח כחזרת שהיא רחבה וכפולה
  17. ^ שנאוי לכל, ומר יהיה הסחורה שלך
  18. ^ הם היו משתכרים ביין
  19. ^ מתוק
  20. ^ כלומר: שתתן סחורתך בזול
  21. ^ גדלה
  22. ^ ביוקר תמכרנו; כמו 'עשיק לגבך' (בבא מציעא דף נב.)
  23. ^ לשון קהוי; הכל ישנאוהו
  24. ^ יתבקש עסקך ויחזרו אחריו לקנות
  25. ^ מראשותיו, כדמתרגמינן מראשותיו (בראשית כח יא) אסדוהי
  26. ^ ראש ישיבה הדורש דרשות, והמתורגמן עומד עליו באמורא להשמיע בקול רם לרבים, כקול חמור הנוער
  27. ^ בפרשת 'והיה כי יביאך': וכל פטר חמר תפדה בשה (שמות יג יג) והוא חסר וי"ו, ובתפילין של רבא כתבו הכותב מלא, ואח"כ מחקו והיינו 'גהיט' = מחוק
  28. ^ דלת חיצון שבבית
  29. ^ מתה, השומרת את הבית
  30. ^ שינים הפנימיות שקורין משילאר"י [טוחנות]
  31. ^ שאשתו של אדם קרויה 'יונה' דכתיב (שיר השירים ה ב; ו,ט) יונתי תמתי
  32. ^ מכת מקל עב בראשו כראשי לפתות
  33. ^ נחלה בלא מצרים, כלומר: קרקעות רחבים ורבים
  34. ^ כסוי עפר הפורח ממפולת החומה
  35. ^ נשר מוחו
  36. ^ המוכין יוצאין מן הכר שבמראשותיו
  37. ^ הלל שאנו קורין בפסח, לפי שיש הלל אחר הקרוי 'הלל הגדול' - קורין לזה 'הלל המצרי'
  38. ^ שעל ידי נסים נקרא 'ניסן', שעל כל צרה הבאה לישראל אומרים אותו על גאולתן
  39. ^ בר הדיא
  40. ^ דרבא
  41. ^ בספינה
  42. ^ שמא כאן יארע לו הנס שתטבע הספינה והוא ינצל
  43. ^ בך הוא תלוי הפתרון, אם לטובה אם לרעה, והפכת לי לרעה
  44. ^ אשתו של רבא - בת רב חסדא היתה
  45. ^ שומר אוצר המלך
  46. ^ תולע
  47. ^ מעילים של מלך
  48. ^ נחלק לשנים, ודוגמתו ב'העור והרוטב' (חולין דף קכד.) 'דצלקי מצלק'
  49. ^ והם הלחיים: פה שיעץ עליך רעה
  50. ^ חרון אף ניכר בחוטם: שמתחמם ומוציא הבל, על כן הוא קרוי 'חרון אף'
  51. ^ שתתעשר
  52. ^ בכבוד ובהדר תמות
  53. ^ דומיא דשמן שהוא בתוך הזית השקה את אמו
  54. ^ עקרתי כוכב בחלום
  55. ^ שנמשלו לכוכבים
  56. ^ גירסת רש"י: טולא דאסא, שטיינזלץ: מטה של הדסים
  57. ^ נערה המאורסה, היו רגילין לעשות לה חופה של הדס בכניסתה לחופה, וקורין לה 'הינומא', כדאמרינן בכתובות (דף טו:) 'שיצאתה בהינומא וראשה פרוע'
  58. ^ מתים הפשטת
  59. ^ דלית לך התם נכסי, ואבוך לא שכיב התם
  60. ^ דאמרי לך היא כשורא, שבלשון פרס ויון קורין לכשורא 'קפא'; 'דיקא' הוא עשרה, שבלשון יוני קורין לעשרה 'דיקא', והכי אמרי לך: יש לך ממון בקורה עשירית
  61. ^ קורה שבראש עשרה
  62. ^ שלש חלומות המבשרים שלום
  63. ^ ופרשו כאשר בסיר - אלמא פורענותא היא
  64. ^ ובכל קנינך - לשון מרובה הוא; אף קנים הרבה - קנה של בינה הוא
  65. ^ קרא = דלעת, כדאמרינן לקמן: הרואה דלועין בחלום - ירא שמים הוא; לשון דלו עיני למרום (ישעיהו לח יד); קורא = רך הגדל בענפי הדקל בכל שנה, כדרך שאר אילנות, ולשנה שניה הוא מתקשה ונעשה עץ; קירא = שעוה; קניא = קנה.
  66. ^ בחלום
  67. ^ כשהוא רץ
  68. ^ גם עלה - קרוב לנוטריקון של גמל
  69. ^ כמו שנעשה לפינחס, כדאמרינן בסנהדרין (דף פב.)