ביאור:בבלי ברכות דף יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת ברכות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סדהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

גמרא:

בשלמא בית הלל, קא מפרשי טעמייהו וטעמא דבית שמאי, אלא בית שמאי מאי טעמא לא אמרי כבית הלל?

אמרי לך בית שמאי: אם כן נימא קרא 'בבקר ובערב' מאי 'בשכבך ובקומך'? - בשעת שכיבה - שכיבה ממש, ובשעת קימה - קימה ממש. ובית שמאי, האי 'ובלכתך בדרך' מאי עביד להו?

ההוא מבעי להו לכדתניא: ’’בשבתך בביתך' - פרט לעוסק במצוה [1], ובלכתך בדרך - פרט לחתן; מכאן אמרו: הכונס את הבתולה – פטור [2], ואת האלמנה – חייב' [3];

מאי משמע [4]?

אמר רב פפא: כי דרך [5]; מה דרך רשות - אף כל רשות;

מי לא עסקינן דקא אזיל לדבר מצוה [6] ואפילו הכי אמר רחמנא לקרי?

אם כן לכתוב רחמנא 'בשבת ובלכת', מאי 'בשבתך ובלכתך'? - בשבת דידך ובלכת דידך - הוא דמחייבת, הא דמצוה – פטירת.

אי הכי אפילו כונס את האלמנה נמי?

האי טריד והאי לא טריד.

אי משום טרדא [7] - אפילו טבעה ספינתו בים נמי? וכי תימא הכי נמי - אלמה אמר [8] רבי אבא בר זבדא אמר רב: אָבֵל [9] חייב בכל המצות האמורות בתורה חוץ מן התפילין, שהרי נאמר בהם פאר, שנאמר (יחזקאל כד יז) [האנק דם מתים אבל לא תעשה] פארך חבוש עליך [ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל] [10]?

התם טריד טרדא דמצוה [11], הכא טריד טרדא דרשות.

ובית שמאי?

ההוא מבעי להו 'פרט לשלוחי מצוה'.

ובית הלל אמרי: [12] ממילא שמע מינה [13] דאפילו בדרך נמי קרי.

תנו רבנן: 'בית הלל אומרים: עומדין וקורין יושבין, וקורין ומטין וקורין, הולכין בדרך וקורין, עושין במלאכתן וקורין [14]; ומעשה [המעשה בספרי ואתחנן פסקא לד] ברבי ישמעאל ורבי אלעזר בן עזריה שהיו מסובין במקום אחד, והיה רבי ישמעאל מוטה ורבי אלעזר בן עזריה זקוף; כיון שהגיע זמן קריאת שמע - הטה רבי אלעזר [15] וזקף רבי ישמעאל; אמר לו רבי אלעזר בן עזריה לרבי ישמעאל: ישמעאל אחי! אמשול לך משל למה הדבר דומה: משל לאחד שאומרים לו "זקנך [16]מגודל", [17] אמר להם "[18] יהיה כנגד המשחיתים [19]" - אף כך אתה: כל זמן שאני זקוף אתה מוטה, עכשיו כשאני הטתי אתה זקפת [20]?

אמר לו: אני עשיתי כדברי בית הלל ואתה עשית כדברי בית שמאי, ולא עוד אלא שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות'

מאי ולא עוד?

וכי תימא בית הלל נמי אית להו מטין [21] - הני מילי דמטה ואתא מעיקרא, אבל הכא - כיון דעד השתא הוית זקוף והשתא מוטה [22], [23] אמרי 'שמע מינה כבית שמאי סבירא להו' שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות.

תני רב יחזקאל: עשה כדברי בית שמאי - עשה, כדברי בית הלל – עשה;

רב יוסף אמר: עשה כדברי בית שמאי לא עשה ולא כלום, דתנן [סוכה פ"ב מ"ז]: 'מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית: בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין; אמרו להם בית הלל לבית שמאי: מעשה שהלכו זקני בית שמאי וזקני בית הלל לבקר את רבי יוחנן בן החורנית, מצאוהו שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית ולא אמרו לו כלום!

אמרו להם: משם ראיה? אף הם אמרו לו: אם כן היית נוהג - לא קיימת מצות סוכה מימיך!' [24]!

רב נחמן בר יצחק אמר: עשה כדברי בית שמאי - חייב מיתה, דתנן [ברכות פ"א מ"ג]: 'אמר רבי טרפון: אני הייתי בא בדרך והטתי לקרות כדברי בית שמאי, וסכנתי בעצמי מפני הלסטים!

אמרו לו: כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל!'

משנה:

בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה, ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה: אחת ארוכה ואחת קצרה [25] [26]; מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, לקצר אינו רשאי להאריך, לחתום [27] אינו רשאי שלא לחתום, שלא לחתום [28] אינו רשאי לחתום.

גמרא:

מאי מברך [29]?

אמר רבי יעקב אמר רבי אושעיא:


עמוד ב

(ישעיהו מה ז) יוצר אור ובורא חשך [עשה שלום ובורא רע אני ה' עשה כל אלה]. [30]

לימא 'יוצר אור ובורא נוגה'?

כדכתיב קאמרינן [31].

אלא מעתה 'עושה שלום ובורא רע' מי קא אמרינן כדכתיב?: אלא כתיב 'רע' וקרינן 'הכל', לישנא מעליא, הכא נמי לימא 'נוגה' לישנא מעליא?!

אלא אמר רבא: כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום. בשלמא מדת לילה ביום, כדאמרינן 'יוצר אור ובורא חשך', אלא מדת יום בלילה היכי משכחת לה?

אמר אביי: 'גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור'.

ואידך [הברכה השניה לפני קרית שמע] מאי היא?

אמר רב יהודה אמר שמואל: 'אהבה רבה'; וכן אורי ליה רבי אלעזר לרבי פדת בריה: 'אהבה רבה'.

תניא נמי הכי: 'אין אומרים 'אהבת עולם' אלא 'אהבה רבה’’; ורבנן אמרי אהבת עולם, וכן הוא אומר (ירמיהו לא ב) [מרחוק ה' נראה לי] ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד.

אמר רב יהודה אמר שמואל: השכים לשנות עד שלא קרא קרית שמע, צריך לברך; משקרא קרית שמע אינו צריך לברך, שכבר נפטר באהבה רבה [32].

אמר רב הונא: למקרא צריך לברך, ולמדרש אינו צריך לברך [33];

ורבי אלעזר אמר: למקרא ולמדרש צריך לברך, למשנה אינו צריך לברך;

ורבי יוחנן אמר: אף למשנה נמי צריך לברך אבל לתלמוד [34] אינו צריך לברך [35];

ברכות יא,ב: ורבא אמר: אף לתלמוד [36] צריך לברך [37], דאמר רב חייא בר אשי: זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב לתנויי פרקין בספרא דבי רב - הוה מקדים וקא משי ידיה ובריך [38] ומתני לן פרקין.

מאי מברך?

אמר רב יהודה אמר שמואל: ’[בא"י אמ"ה] אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה'.

ורבי יוחנן מסיים [39] בה הכי: 'הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו[40] ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ועוסקי תורתך ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל'; [41]

ורב המנונא אמר: 'אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה ה' נותן התורה';

אמר רב המנונא: זו היא מעולה שבברכות [42] - הלכך לימרינהו לכולהו.

תנן התם [43] : 'אמר להם הממונה [44]: "ברכו ברכה אחת" [45], והם ברכו, וקראו עשרת הדברות, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר; וברכו את העם [46] שלש ברכות, אמת, ויציב, ועבודה [47], וברכת כהנים [48]; ובשבת מוסיפין ברכה אחת [49] למשמר היוצא [50]'.

מאי 'ברכה אחת [51]' [52]?

כי הא דרבי אבא ורבי יוסי בר אבא אקלעו לההוא אתרא, בעו מנייהו: "מאי ברכה אחת?" לא הוה בידייהו, ואתו שיילוהו לרב מתנה; לא הוה בידיה, אתו שיילוהו לרב יהודה; אמר להו: הכי אמר שמואל: אהבה רבה.

ואמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי שמעון בן לקיש: יוצר אור!

כי אתא רב יצחק בר יוסף, אמר: הא דרבי זריקא - לאו בפירוש אתמר אלא מכללא אתמר [53], דאמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי שמעון בן לקיש: זאת [54] אומרת: ברכות אין מעכבות זו את זו [55]: אי אמרת בשלמא יוצר אור הוו אמרי [56], היינו [57] דברכות אין מעכבות זו את זו: דלא קא אמרי אהבה רבה!

הערות[עריכה]

  1. ^ לקמיה מפרש מאי משמע
  2. ^ שטרוד במחשבת בעילת מצוה
  3. ^ ואף על גב דחתן נמי עוסק במצוה הוא, אי לאו קרא יתירה לא נפקא לן מקרא קמא: דכיון דעוסק במצוה לא כתיב בקרא בהדיא, אלא מיעוטא בעלמא הוא דקא דרשינן מ'ביתך', וממעטינן מינה עוסק במלאכת מצוה, דאיכא טרדא; אבל חתן - דטרדא דמחשבה בעלמא הוא שמחשב על עסק בתולים, אי לאו קרא יתירה - לא אתמעוט
  4. ^ פרט לעוסק במצוה
  5. ^ בשבתך ובלכתך הוקשו לדרך [בשבתך בביתך ובלכתך בדרך]
  6. ^ כלומר: מנלן דבדרך רשות לחודא איירי קרא? הא קרא דרך סתמא כתיב, וממילא משתמע נמי מיניה דרך מצוה
  7. ^ דמחשבה פטרת ליה
  8. ^ כמו 'למה אמר'
  9. ^ אף על פי שטרוד בצערו
  10. ^ וכיון דבעו פאר, ואבל מתגולל בצערו בעפר אין זה פאר
  11. ^ וכיון דאנן מיעוט בעלמא דרשינן פרט לחתן מסתייך אם ממעטת מיניה טרדא דמצוה
  12. ^ נהי נמי דקרא למדרש מיניה 'פרט לחתן' אתא -
  13. ^ בלכת דידך הוא דמחייבת, אלמא
  14. ^ לקמן מוקמינן לה בפרק שני (דף טז.)
  15. ^ כבית שמאי
  16. ^ נאה ו
  17. ^ והוא
  18. ^ הואיל וקלסתם אותו - אף הוא: הגדול הזה
  19. ^ יהיה נתון לתער ולמספרים שאביא עליו ואשחיתנו
  20. ^ הרי אני כמקלס את מעשיך שהיית מוטה, ואתה נזקפת
  21. ^ דבמטין נמי שרו, כדאמרינן לעיל מטין וקורין
  22. ^ כיון דעד השתא היית זקוף ועכשיו הטית
  23. ^ אם לא נזקפתי אני,
  24. ^ וכי היכי דעשה כדברי בית הלל לא עשה ולא כלום לדברי בית שמאי, אף העושה כדברי בית שמאי לא עשה ולא כלום לדברי בית הלל
  25. ^ אשתים לאחריה דערבית קאי (נ"א: ארוכה = אמת ואמונה, קצרה = השכיבנו)
  26. ^ כדאמר בברכות ירושלמי: שבע ברכות הללו על שם (תהלים קיט קסד) שבע ביום הללתיך
  27. ^ ב'ברוך'
  28. ^ כגון ברכת הפירות ומצות
  29. ^ שתים לפניה דשחר מאי ניהו
  30. ^ לקמיה מפרש אידך מאי היא, דאילו ברכה דישתבח אינה מן המנין שהיא לאחרי פסוקי דזמרה כמו ברכת הלל, ואומרים אותה קודם זמן קריאת שמע אם ירצו.
  31. ^ כתיב בקרא יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא רע
  32. ^ שיש בה מעין ברכת התורה 'ותן בלבנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך ותלמדם חקי רצונך'
  33. ^ מדרש הוא קרוב למקרא, כגון מכילתא וספרא וספרי שהם מדרשי מקראות
  34. ^ גירסת רש"י: 'לגמרא'
  35. ^ אפילו קודם אהבה רבה קאמר, והכי מוכח מילתא בפרק שני
  36. ^ גירסת רש"י: 'לגמרא'
  37. ^ שהוא עיקר התורה שממנו הוראה יוצאה; 'גמרא' היינו סברת טעמי משנה, ותירוצי משניות הסותרות זו את זו, וחסורי מחסרא
  38. ^ ברכת התורה
  39. ^ דבעי פתיחה ב'ברוך' וחתימה ב'ברוך'
  40. ^ יערבו עלינו לעסוק בהם מאהבה
  41. ^ ולא גרסינן ’[בא"י] למדני חקיך', שאין זו ברכה והודאה על שעבר אלא לשון בקשה, ודוד - כי אמרה (בתהלים קיט,יב) - לא לשם ברכה אמרה אלא בלשון בקשה, והכי קאמר: ה' שאתה ברוך - למדני חקיך.
  42. ^ שבברכות התורה, לפי שיש בה הודאה למקום וקילוס לתורה ולישראל
  43. ^ במסכת תמיד [פ"ה מ"א] דהתם מסדר לכוליה סדר עבודת השחר, וקאמר דלאחר שסדרו האברים על גבי הכבש ומלחום - ירדו ובאו להם ללשכת הגזית לקרות את שמע, והדר תני
  44. ^ והוא סגן הכהנים, כדאיתא ביומא 'היינו סגן היינו ממונה' (בפירש"י שם טו:)
  45. ^ לקמן מפרש מאי היא, ומן הברכות שלפני קרית שמע היא
  46. ^ ע ם העם
  47. ^ בשביל העבודה שעשו היו מברכין אחריה 'רצה ה' אלהינו עבודת עמך ישראל ואשי ישראל ותפלתם תקבל ברצון ברוך המקבל עבודת עמו ישראל ברצון'; אי נמי 'שאותך לבדך ביראה נעבוד'
  48. ^ לברך את העם, ובשאר תפלה לא היה להם פנאי; ואף זמן קריאת שמע לא הגיע, כדאמר במסכת יומא (דף לז ע"ב) הקורא את שמע עם אנשי משמר ועם אנשי מעמד לא יצא לפי שאנשי משמר מקדימין וכו'
  49. ^ לקמיה מפרש לה
  50. ^ שהמשמרות מתחלפות ביום השבת, כדאמרינן במסכת סוכה (דף נו:) 'משמר היוצא עושה תמיד של שחר ומוספין, ומשמר הנכנס עושה תמיד של בין הערבים ובזיכין'
  51. ^ דקתני רישא
  52. ^ איזו מן הברכות הוא אומר
  53. ^ לא שמע מפי ריש לקיש שאמר בפירוש 'מאי ברכה אחת? - יוצר אור'
  54. ^ דקתני ברכו ברכה אחת
  55. ^ בירך את האחת ולא בירך את השניה - נפקא מיהא ידי חובתו בההיא שבירך, ואין חברתה מעכבת לומר שאין זו מועלת בלא זו; ומהכא שמע רבי זריקא דסבירא ליה לריש לקיש דהך ברכה אחת - יוצר אור היא
  56. ^ ולא אהבה רבה, ואף על גב דמטא ליה זמנא - שאף בלילה ראוי לומר, כל שכן דכיון דאמרי יוצר אור ודאי מטיא זמנה, ואפילו הכי לא אמרי אלא יוצר אור ותו לא אמרי לה
  57. ^ דקאמר שמע מינה