ביאור:בבלי ברכות דף יא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת ברכות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד • הדף במהדורה הרגילה

---

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

• בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
• מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
• שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
• מילון ארמי–עברי בוויקימילון

גמרא:

בשלמא בית הלל, קא מפרשי טעמייהו ^{דק"ס בכתה"י: טעמא דידהו}  וטעמא דבית שמאי; אלא בית שמאי, מאי טעמא לא אמרי כבית הלל?

אמרי לך בית שמאי: אם כן ^{דק"ס בכת"י מ': אי סלקא דעתך להכי הוא דאתא} , נימא קרא 'בבקר ובערב'; מאי 'בשכבך ובקומך'? ^{דק"ס בכת"י מ' וא': [אלא] בשכבך ובקומך למה לי? [אלא] שמע מינה}  – בשעת שכיבה – שכיבה ממש, ובשעת קימה – קימה ממש ^{דק"ס בכת"י פ': אלא שמע מינה תרתי: שמע מינה שעת שכיבה, ושכיבה ממש; ושמע מינה 'ובקומך', שעת קימה, וקימה ממש.} .

ובית שמאי, האי 'ובלכתך בדרך' מאי עביד להו? ^{דק"ס בכת"י מ' וא': ובית שמאי [נמי], הכתיב 'ובלכתך בדרך'?} 

ההוא מבעי להו לכדתניא: ’"בשבתך בביתך" – פרט לעוסק במצוה^[1], "ובלכתך בדרך" – פרט לחתן; מכאן אמרו: הכונס את הבתולה – פטור ^{דק"ס בכת"י א2 נוסף: מקריאת שמע [2]}, ואת האלמנה – חייב'^[3];

מאי משמע^[4]?

אמר רב פפא: כי דרך ^{דק"ס בכת"י מ', א' וא2: בדרך, ובכת"י פ' כדרך [5]}; מה דרך רשות – אף כל רשות ^{דק"ס בכת"י א2 נוסף: לאפוקי האי דבמצוה קא עסיק} ;

מי לא עסקינן דקא אזיל לדבר מצוה^[6] ואפילו הכי אמר רחמנא לקרי ^{דק"ס בכת"י מ': חייביה רחמנא דליקרי, וכעי"ז בכת"י פ'.} ?

אם כן לכתוב רחמנא 'בשבת ובלכת', מאי 'בשבתך ובלכתך'? - בשבת דידך ובלכת דידך – הוא דמחייבת, הא דמצוה – פטירת.

אי הכי ^{דק"ס בכת"י מ' ופ' נוסף: מאי אירייא [או: מאי שנא] הכונס את הבתולה} , אפילו כונס את האלמנה נמי?

האי טריד והאי לא טריד. ^{דק"ס בכת"י מ' ופ': בתולה טריד, אלמנה לא טריד.} 

אי משום טרדא^[7] – אפילו טבעה ספינתו בים נמי ^{דק"ס בכת"י פ' נוסף: הואיל וטריד יהא פטור} ? וכי תימא הכי נמי – אלמה אמר^[8] רבי אבא בר זבדא אמר רב: אָבֵל^[9] חייב בכל המצות האמורות בתורה חוץ מן התפילין, שהרי נאמר ^{דק"ס בכת"י פ': הואיל ונאמר}  בהם 'פאר', שנאמר (יחזקאל כד יז): ["האנק דם מתים אבל לא תעשה] פארך חבוש עליך [ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל"]^[10]? ^{דק"ס בכת"י מ' נוסף: מכלל דכולי עלמא פטירי, ונרשם בצידו דל"ג ליה.} 

התם טריד טרדא דמצוה^[11], ^{דק"ס בכת"י פ' נוסף: שריוה רבנן; מאי טעמא? דעסיק במצוה, וכל העוסק במצוה פטור מן המצוה, אבל}  הכא טריד טרדא דרשות.

ובית שמאי?

ההוא מבעי להו 'פרט לשלוחי מצוה'. ^{דק"ס בכת"י פ': ההוא לאפוקי שלוחי מצוה.} 

ובית הלל אמרי:^[12] ממילא שמע מינה^[13] דאפילו בדרך נמי קרי. ^{דק"ס בכת"י א': קרינן. ובכת"י פ': ובית הלל שלוחי מצוה חייבין, דלאו מי אמרת פרט לעוסק במצוה, טעמא דעסיק במצוה; אבל שליח, דאכתי במצוה גופיה לא עסיק, חייב. "ובלכתך בדרך" למה לי? שמע מינה לכל אדם קורין כדרכן הוא דאתא.} 

תנו רבנן: בית הלל אומרים: עומדין וקורין יושבין, וקורין ומטין וקורין, הולכין בדרך וקורין, עושין ^{דק"ס בכתה"י: עוסקין}  במלאכתן וקורין^[14]; ומעשה^[15] ברבי ישמעאל ורבי אלעזר בן עזריה שהיו מסובין במקום אחד, והיה רבי ישמעאל מוטה ורבי אלעזר בן עזריה זקוף; כיון שהגיע זמן קריאת שמע – הטה רבי אלעזר ^{דק"ס בכתה"י נוסף: בן עזריה [16]} וזקף רבי ישמעאל. ^{דק"ס בכת"י פ' נוסף: אמר לו: מה זה, אלעזר!}  אמר לו רבי אלעזר בן עזריה לרבי ישמעאל: ישמעאל אחי! אמשול לך משל למה הדבר דומה: משל לאחד שאומרים לו ^{דק"ס בכת"י פ': לאדם שאמרו לו}  "זקנך ^[17]מגודל", ^[18]אמר להם "^[19]יהיה כנגד המשחיתים^[20]". אף כך אתה: כל זמן שאני זקוף אתה מוטה, עכשיו כשאני הטתי אתה זקפת^[21]?

אמר לו: "אני עשיתי כדברי בית הלל, ואתה עשית כדברי בית שמאי; ולא עוד, אלא שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות!"

מאי ולא עוד?

וכי תימא בית הלל נמי אית להו מטין^{[22] דק"ס בכת"י א': וכי תימא במטין נמי שווין}  – הני מילי דמטה ואתא ^{דק"ס בכת"י מ': דקא מטית ואתית}  מעיקרא, אבל הכא – כיון דעד השתא הוית זקוף והשתא מוטה ^{דק"ס בכת"י מ': כיון דזקיפת מעיקרא ומטית השתא [23]}, ^[24]אמרי: 'שמע מינה כבית שמאי סבירא להו'; שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות. ^{דק"ס בגל' כת"י מ' נוסף: תאנא: לא זזו משם עד שקבעו הלכה לדורות כבית הלל.} 

תני רב יחזקאל: עשה כדברי בית שמאי - עשה, כדברי בית הלל – עשה;

רב יוסף אמר: עשה כדברי בית שמאי לא עשה ולא כלום, דתנן (משנה סוכה ב ז): מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית: בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין; אמרו להם בית הלל לבית שמאי: מעשה ^{דק"ס בכתה"י: לא כך היה [ה]מעשה}  שהלכו זקני בית שמאי וזקני בית הלל לבקר את רבי יוחנן בן החורנית ^{דק"ס בכת"י מ' נוסף: בלוד} , מצאוהו שהיה ^{דק"ס נ"א נוסף: יושב}  ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית ולא אמרו לו כלום ^{דק"ס בכתה"י: ולא אמרו [לו] דבר} !

אמרו להם ^{דק"ס בכת"י פ' נוסף: בית שמאי לבכית הלל} : משם ראיה? אף הם אמרו לו: אם כן היית נוהג – לא קיימת מצות סוכה מימיך!^[25]

רב נחמן בר יצחק אמר: עשה כדברי בית שמאי – חייב מיתה, דתנן [ברכות פ"א מ"ג]: אמר רבי טרפון: אני הייתי בא בדרך והטתי לקרות כדברי בית שמאי, וסכנתי בעצמי מפני הלסטים.

אמרו לו: כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל!

משנה:

בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה, ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה: אחת ארוכה ואחת קצרה^{[26] [27]}. מקום שאמרו ^{דק"ס בכת"י פ' נוסף: חכמים}  להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך; לחתום^[28], אינו רשאי שלא לחתום; שלא ^{דק"ס בכת"י מ' ופ': ושלא}  לחתום^[29], אינו רשאי לחתום.

'גמרא:

מאי מברך^[30]?

אמר רבי יעקב ^{דק"ס בכתה"י נוסף: בר אידי}  אמר רבי אושעיא:

עמוד ב

"יוצר אור ובורא חשך [עשה שלום ובורא רע אני ה' עשה כל אלה"] (ישעיהו מה ז).^[31]

לימא ^{דק"ס בכת"י א': ולימא, ובכת"י מ' ופ': ונימא}  'יוצר אור ובורא נוגה'?

כדכתיב קאמרינן^[32].

אלא מעתה 'עושה שלום ובורא רע' ^{דק"ס בכת"י מ': אלא מעתה [עושה שלום ובורא את הכל] (בגל'), הכי נמי נימא: "עושה שלום ובורא רע"} , מי קא אמרינן כדכתיב? ^{דק"ס בכת"י א': כדכתיב קא אמרינן?!}  אלא כתיב 'רע' וקרינן 'הכל', לישנא מעליא ^{דק"ס בכת"י מ' ופ': בלישנא מעליא, ובכת"י א' ליתא.} ; הכא נמי, לימא 'נוגה' לישנא מעליא?!

אלא אמר רבא ^{דק"ס בכתה"י נוסף: בר עולא, או: בר רב שילא} :^[33] כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום ^{דק"ס בכת"י מ' ופ' הסדר הפוך: מדת לילה ביום ומדת יום בלילה} .

בשלמא מדת לילה ביום, כדאמרינן: 'יוצר אור ובורא חשך'; אלא מדת יום בלילה היכי משכחת לה ^{דק"ס בכתה"י: מאי היא} ?

אמר אביי: 'גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור'.

ואידך [הברכה השניה לפני קרית שמע] מאי היא?

אמר רב יהודה אמר שמואל: 'אהבה רבה'; וכן אורי ליה רבי אלעזר לרבי פדת בריה: 'אהבה רבה'. ^{דק"ס בכת"י מ' וא' נוסף כאן: ורבנן אמרי, אהבת עולם.} 

תניא נמי הכי: ’אין אומרים "אהבת עולם" אלא "אהבה רבה"’.

ורבנן אמרי: ^{דק"ס בכת"י מ' וא', במקום תניא נמי הכי וכו' איתא: תניא נמי הכי, [ר' נתן אומר]: אין אומ' אהבה רבה אלא}  אהבת עולם, וכן הוא אומר (ירמיהו לא ב): ["מרחוק ה' נראה לי] ואהבת ^{דק"ס בכל כתה"י ודפו"י: אהבת}  עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד".

אמר רב יהודה אמר שמואל: השכים לשנות עד שלא קרא ^{דק"ס בכתה"י: קודם [שיקרא]}  קרית שמע, צריך לברך ברכת התורה; משקרא ^{דק"ס בכתה"י: לאחר [בכת"י א: שיקרא, בכת"י מ': שקרא]}  קרית שמע אינו צריך לברך, שכבר נפטר באהבה רבה^[34].

אמר רב הונא: למקרא ^{דק"ס בדפו"י למקרא ולמדרש; בכת"י א': למקרא ולתלמוד: {{{2}}}}  צריך לברך, ולמדרש ^{דק"ס בכת"י מ': למשנה ולמדרש; בדפו"י: לתלמוד; בכת"י פ' ובגל' מ': למשנה}  אינו צריך לברך^[35];

ורבי אלעזר אמר: למקרא ולמדרש ^{דק"ס בכת"י מ' וא': אף למדרש נמי; בדפו"י: למקרא ולתלמוד; בכת"י פ' וגל' מ': אף למשנה}  צריך לברך, למשנה אינו צריך לברך; ^{דק"ס בכת"י א' ליתא: למשנה אינו צריך לברך, ובכת"י מ' [וכן בגל'] ופ': לתלמוד אינו צריך לברך;} 

ורבי יוחנן אמר: אף למשנה ^{דק"ס בכת"י מ' ופ': לתלמוד, ובכת"י א' ליתא לפיסקאות ר' יוחנן ורבא כלל.}  נמי צריך לברך, אבל לתלמוד^[36] אינו צריך לברך^[37]; ^{דק"ס בגל' כת"י מ': רבי יוחנן אמר: אף לתלמוד צריך לברך, למדרש אין צריך לברך;} 

ורבא אמר: אף לתלמוד ^{דק"ס בגל' כת"י מ': רב אמר: אף למדרש [38]} צריך לברך^[39], דאמר רב חייא בר אשי: זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב לתנויי פרקין בספרא דבי רב – הוה מקדים וקא משי ^{דק"ס בכת"י מ': הוה קדים ומשי, ובכת"י פ': הוה קדים קאי משי}  ידיה ובריך^[40] ומתני לן פרקין.

מאי מברך?

אמר רב יהודה אמר שמואל ^{דק"ס בכת"י מ' ופ' ליתא: אמר שמואל, ובכת"י א': אמר רב} : ’[בא"י אמ"ה] אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי ^{דק"ס בכתה"י: על דברי}  תורה'.

ורבי יוחנן מסיים^[41] בה הכי: ^{דק"ס בכת"י פ' וא': [ו]ר' יוחנן אמר}  'הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו^[42] ובפיפיות ^{דק"ס בכת"י פ': ובפיות}  עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כולנו יודעי שמך ועוסקי תורתך, ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל'^[43]. ^{דק"ס בכת"י א': [עמך בית ישראל] בצאצאינו ובצאצאיהם, ונהיה כולנו יודעי שמך לומדי תורתך. בא"י למדני חוקיך.} 

ורב המנונא ^{דק"ס בגל' כת"י מ': הונא}  אמר: 'אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה ה' נותן התורה';

אמר רב המנונא: ^{דק"ס בכת"י פ': אמר רב הונא: הא דרב המנונא {[ק} }} זו היא מעולה שבברכות^[44].

{[דקס|בכת"י מ' נוסף|אמר רב פפא}}הלכך לימרינהו לכולהו.

תנן התם^[45]:

'אמר להם הממונה^[46]:

"ברכו ברכה אחת"^[47], – והם ברכו ^{דק"ס בכת"י א' ליתא: והם, ובגל' כת"י מ' נוסף ברכה אחת} ,

וקראו עשרת הדברות, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר;

וברכו את העם^[48] "שלש ברכות", – אמת ויציב, ^{דק"ס בכת"י א' ליתא: וברכו...ברכות. ובגל' כת"י מ' נוסף לאחר "ויאמר" ואמת ויציב, ונמחק כאן ועבודה[49], דק"ס בגל' כת"י מ': עבודה והודאה}  וברכת כהנים^[50];

ובשבת מוסיפין ברכה אחת^[51] למשמר היוצא ^{דק"ס בכת"י פ': כנגד המשמר היוצא [52]}'.

מאי ’ברכה אחת^[53]’^[54]?

כי הא דרבי אבא ורבי יוסי בר אבא ^{דק"ס בכת"י א': דרבה ורב יוסף, ובכת"י מ': דרבא ורב יוסף בר אבא}  אקלעו לההוא אתרא, בעו מנייהו: "מאי ברכה אחת?" לא הוה בידייהו, ואתו שיילוהו לרב מתנה; לא הוה בידיה, אתו שיילוהו לרב יהודה;{[דקס  אמר להו: הכי אמר שמואל: אהבה רבה.

ואמר רבי זריקא ^{דק"ס בכת"י מ', א' ודפו"ר: ור' זריקא}  אמר רבי אמי אמר רבי שמעון בן לקיש: יוצר אור!

כי אתא רב יצחק בר יוסף, אמר: הא דרבי זריקא – לאו בפירוש אתמר אלא מכללא אתמר^[55], דאמר רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי שמעון בן לקיש: זאת^[56] אומרת: ברכות אין מעכבות זו את זו^[57]: אי אמרת בשלמא יוצר אור הוו אמרי^[58], היינו^[59] דברכות אין מעכבות זו את זו: דלא קא אמרי אהבה רבה! ^{דק"ס בכת"י מ' וא': היינו...את זו; אלא אי אמרת דאמרי "אהבה רבה" (דף י"ב ע"א) ולא אמר "יוצר אור", דלמא [משום ד]לא מטא זמנא וכו'} 

הערות

1. לקמיה מפרש מאי משמע
2. שטרוד במחשבת בעילת מצוה
3. ואף על גב דחתן נמי עוסק במצוה הוא, אי לאו קרא יתירה לא נפקא לן מקרא קמא: דכיון דעוסק במצוה לא כתיב בקרא בהדיא, אלא מיעוטא בעלמא הוא דקא דרשינן מ'ביתך', וממעטינן מינה עוסק במלאכת מצוה, דאיכא טרדא; אבל חתן – דטרדא דמחשבה בעלמא הוא שמחשב על עסק בתולים – אי לאו קרא יתירה, לא אתמעוט
4. 'פרט לעוסק במצוה'
5. בשבתך ובלכתך הוקשו לדרך [בשבתך בביתך ובלכתך בדרך]
6. כלומר: מנלן דבדרך רשות לחודא איירי קרא? הא קרא דרך סתמא כתיב, וממילא משתמע נמי מיניה דרך מצוה
7. דמחשבה פטרת ליה
8. כמו 'למה אמר'
9. אף על פי שטרוד בצערו
10. וכיון דבעו פאר, ואבל מתגולל בצערו בעפר אין זה פאר
11. וכיון דאנן מיעוט בעלמא דרשינן פרט לחתן, מסתייך אם ממעטת מיניה טרדא דמצוה
12. נהי נמי דקרא למדרש מיניה 'פרט לחתן' אתא –
13. בלכת דידך הוא דמחייבת, אלמא
14. לקמן מוקמינן לה בפרק שני (דף טז.)
15. [המעשה בספרי ואתחנן פסקא לד]
16. כבית שמאי
17. נאה ו
18. והוא
19. הואיל וקלסתם אותו – אף הוא, הגידול הזה
20. יהיה נתון לתער ולמספרים שאביא עליו ואשחיתנו
21. הרי אני כמקלס את מעשיך שהיית מוטה, ואתה נזקפת
22. דבמטין נמי שרו, כדאמרינן לעיל מטין וקורין
23. כיון דעד השתא היית זקוף ועכשיו הטית
24. אם לא נזקפתי אני,
25. וכי היכי דעשה כדברי בית הלל לא עשה ולא כלום לדברי בית שמאי, אף העושה כדברי בית שמאי לא עשה ולא כלום לדברי בית הלל!
26. אשתים לאחריה דערבית קאי (נ"א: ארוכה = אמת ואמונה, קצרה = השכיבנו)
27. כדאמר בברכות ירושלמי: שבע ברכות הללו על שם (תהלים קיט קסד) "שבע ביום הללתיך"
28. ב'ברוך'
29. כגון ברכת הפירות ומצות
30. שתים לפניה דשחר מאי ניהו
31. לקמיה מפרש אידך מאי היא, דאילו ברכה דישתבח אינה מן המניין, שהיא לאחרי פסוקי דזמרה כמו ברכת הלל, ואומרים אותה קודם זמן קריאת שמע אם ירצו.
32. כתיב בקרא: "יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא רע"
33. לעולם אין אנו אומרים קרא כדכתיב, אלא לישנא מעליא. ומה טעם אין אנו אומרים "יוצר אור ובורא נוגה"?
34. שיש בה מעין ברכת התורה: 'ותן בלבנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך ותלמדם חקי רצונך'
35. מדרש הוא קרוב למקרא, כגון מכילתא וספרא וספרי שהם מדרשי מקראות
36. גירסת רש"י: 'לגמרא'
37. אפילו קודם אהבה רבה קאמר, והכי מוכח מילתא בפרק שני
38. גירסת רש"י: 'לגמרא'
39. שהוא עיקר התורה שממנו הוראה יוצאה; 'גמרא' היינו סברת טעמי משנה, ותירוצי משניות הסותרות זו את זו, וחסורי מחסרא
40. ברכת התורה
41. דבעי פתיחה ב'ברוך' וחתימה ב'ברוך'
42. יערבו עלינו לעסוק בהם מאהבה
43. ולא גרסינן ’[בא"י] למדני חקיך', שאין זו ברכה והודאה על שעבר אלא לשון בקשה, ודוד – כי אמרה (בתהלים קיט,יב) – לא לשם ברכה אמרה אלא בלשון בקשה, והכי קאמר: ה' שאתה ברוך – למדני חקיך.
44. שבברכות התורה, לפי שיש בה הודאה למקום וקילוס לתורה ולישראל
45. במסכת תמיד (פ"ה מ"א) דהתם מסדר לכוליה סדר עבודת השחר, וקאמר דלאחר שסדרו האברים על גבי הכבש ומלחום – ירדו ובאו להם ללשכת הגזית לקרות את שמע, והדר תני
46. והוא סגן הכהנים, כדאיתא ביומא: 'היינו סגן היינו ממונה' (בפירש"י שם טו:)
47. לקמן מפרש מאי היא, ומן הברכות שלפני קרית שמע היא
48. עִם העם
49. בשביל העבודה שעשו היו מברכין אחריה: 'רצה ה' אלהינו עבודת עמך ישראל, ואשי ישראל ותפלתם תקבל ברצון, ברוך... המקבל עבודת עמו ישראל ברצון'; אי נמי 'שאותך לבדך ביראה נעבוד'
50. לברך את העם, ובשאר תפילה לא היה להם פנאי; ואף זמן קריאת שמע לא הגיע, כדאמר במסכת יומא (דף לז ע"ב): הקורא את שמע עם אנשי משמר ועם אנשי מעמד לא יצא לפי שאנשי משמר מקדימין וכו'
51. לקמיה מפרש לה
52. שהמשמרות מתחלפות ביום השבת, כדאמרינן במסכת סוכה (דף נו:): 'משמר היוצא עושה תמיד של שחר ומוספין, ומשמר הנכנס עושה תמיד של בין הערבים ובזיכין'
53. דקתני רישא
54. איזו מן הברכות הוא אומר
55. לא שמע מפי ריש לקיש שאמר בפירוש 'מאי ברכה אחת? – יוצר אור'
56. דקתני ברכו ברכה אחת
57. בירך את האחת ולא בירך את השניה – נפקא מיהא ידי חובתו בההיא שבירך, ואין חברתה מעכבת לומר שאין זו מועלת בלא זו; ומהכא שמע רבי זריקא דסבירא ליה לריש לקיש דהך ברכה אחת – יוצר אור היא
58. ולא אהבה רבה, ואף על גב דמטא ליה זמנא – שאף בלילה ראוי לומר, כל שכן דכיון דאמרי יוצר אור ודאי מטיא זמנה, ואפילו הכי לא אמרי אלא יוצר אור ותו לא אמרי לה
59. דקאמר שמע מינה