ביאור:בבלי ברכות דף יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת ברכות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סדהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם.

תניא נמי הכי: הקורא דק"ס בכת"י פ': היה קורא  את שמע ופגע בו רבו או גדול הימנו דק"ס בכתה"י: מי ש[הוא] גדול ממנו. ובכת"י מ' נוסף: בחכמה; ובכת"י פיר': כאביו וכרבו וכמי שגדול הימנו בחכמה , בפרקים – שואל מפני הכבוד ואין צריך לומר שהוא משיב; ובאמצע שואל מפני היראה, ואין צריך לומר שהוא משיב, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד, ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם.

בעא מיניה אחי דק"ס בכת"י א': אחאי [1], תנא דבי רבי חייא[2], מרבי חייא: בהלל ובמגילה מהו שיפסיק[3]?  דק"ס בכתה"י נוסף: מי אמרינן קל וחומר: קרית שמע דאורייתא פוסק, הלל דרבנן מבעיא? או דלמא פרסומי ניסא עדיף? דק"ס בכת"י מ' נוסף: לישנא אחרינא: מי אמרינן: הא מדאורייתא, הא מדרבנן, וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יתר משל תורה? או דילמא כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון? 

אמר ליה: פוסק ואין בכך כלום.

אמר רבה דק"ס בכתה"י: רבא : ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל[4], בין פרק לפרק פוסק, באמצע הפרק אינו פוסק; וימים שאין היחיד גומר בהן את ההלל, אפילו באמצע הפרק פוסק.

איני! והא רב בר שבא איקלע לגביה דרבינא דק"ס בכת"י מ': לבי רבינא , וימים דק"ס נ"א: בימים, או: בזמן  שאין היחיד גומר את ההלל הוה דק"ס בכתה"י ליתא: הוה , ולא פסיק ליה?

שאני רב בר שבא דלא חשיב עליה דרבינא [שרבינא יפסיק בגללו].


בעי מיניה אשיאן דק"ס בכת"י מ': ר' יצחק בר אשיאן , תנא דבי רבי אמי, מרבי אמי: דק"ס בכת"י מ' נוסף: אדם  השרוי בתענית, מהו שיטעום[5]דק"ס בכת"י מ' נוסף: מי אמרינן : אכילה ושתיה קביל עליה, והא ליכא דק"ס בכת"י פיר' ומ': והא לא אכיל ושתי ? או דילמא הנאה קביל עליה והא איכא דק"ס בכת"י מ': והא קא מתהני ?

אמר ליה: טועם ואין בכך כלום.

תניא נמי הכי: מטעמת[6] דק"ס בכת"י א': מטעמא  אינה טעונה דק"ס בכת"י מ': צריכה  ברכה, והשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום.

עד כמה?

רבי אמי ורבי אסי דק"ס בכת"י מ' נוסף: דאמרי תרוייהו: עד רביעיתא. איכא דאמרי, רב אמי ורב אסי  טעמי עד שיעור רביעתא[7].


אמר רב: כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל – כאילו עשאו במה, שנאמר (ישעיהו ב כב): "חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא", אל תקרי בַמֶּה אלא בָמָה[8];

ושמואל אמר: במה חשבתו לזה ולא לאלוה[9]?

מתיב דק"ס בכת"י מ' ופ': מותיב  רב ששת דק"ס בכת"י פיר', מ' ובאזל: רב נחמן בר יצחק : בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב[10]!?

תרגמה רבי אבא[11]דק"ס בכת"י פ': תרגמה רב פפא: כי קאמר רב –  במשכים לפתחו דק"ס בכת"י פ': במקדים לפתחו קאמר [12].

אמר רבי יונה אמר רבי זירא: כל העושה חפציו קודם שיתפלל – כאילו בנה במה דק"ס בכתה"י נוסף: ואמרי לה כאילו עשאו במה .

אמרו ליה: במה אמרת?

אמר להו: לא, דק"ס בכתה"י: אנא  אסור קא אמינא, וכדרב אידי בר אבין, דאמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן: אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל, שנאמר (תהלים פה יד): צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו[13].

ואמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן: כל המתפלל ואחר כך יוצא לדרך – הקב"ה עושה לו חפציו, שנאמר (תהלים פה יד): "צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו".

[ו]אמר רבי יונה אמר רבי זירא דק"ס בכת"י מ': אמר ר' יונה, וליתא ר' זירא. : כל הלן שבעת ימים בלא חלום – נקרא רע דק"ס בכת"י פיר, ד"ו וד"ש: רשע , שנאמר (משלי יט כג): ["יראת ה' לחיים] וְשָׂבֵעַ ילין בל יפקד רע"; אל תקרי שָׂבֵעַ אלא שֶׁבַע[14].

אמר ליה רב אחא דק"ס בכתה"י: ר' אבא  בריה דרבי חייא בר אבא דק"ס בגל' כת"י פיר': מתקיף לה ר' אבא: מי קרינן שבוע? שביע קרינן! אלא אמר רבא בריה דרבי חייא : הכי אמר רבי חייא אמר רבי יוחנן דק"ס בכת"י א: הכי אמר ר' חייא אמר רב : כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן – אין מבשרין אותו בשורות רעות, שנאמר (משלי יט כג): ["יראת ה' לחיים] וְשָׂבֵעַ ילין בל יפקד רע".


אלו דק"ס בכת"י פיר': ואלו  הן בין הפרקים וכו':

אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה דק"ס עד כאן בכתה"י, וליתא: דאמר...יפסיק.  דאמר בין אלהיכם לאמת ויציב לא יפסיק.

אמר דק"ס בכת"י מ', פ' ופיר': ואמר  רבי אבהו אמר רבי יוחנן: מאי טעמיה דרבי יהודה? – דכתיב


עמוד ב

"וה' אלהים אמת [הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו] (ירמיהו י י)[15] דק"ס בכת"י פיר' נוסף: הכא נמי אני ה' אלהיכם אמת .

חוזר ואומר 'אמת' או אינו חוזר ואומר 'אמת'?

אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: חוזר ואומר 'אמת'.

רבה דק"ס בכת"י מ', פ' וא': [ו]רבא  אמר: אינו חוזר ואומר 'אמת דק"ס בכת"י מ' נוסף: ויציב '.

ההוא דנחית קמיה דרבה דק"ס בכתה"י: דרבא , שמעיה רבה דק"ס בכתה"י ליתא: רבה  דאמר 'אמת' 'אמת' תרי זימני; אמר רבה דק"ס בכת"י פיר' וא': רבא; בכת"י מ' ופ' ליתא. : כל אמת אמת תפסיה להאי דק"ס בכת"י פ': להדין גברא [16] [בלעג].


אמר רב יוסף: כמה מעליא הא שמעתתא[17] דק"ס בכת"י פיר' נוסף: דמערבאי , דכי אתא רב שמואל בר יהודה אמר: אמרי במערבא: ערבית[18] דק"ס בכת"י פ': הכי אמרי במערבא בקרית שמע שבערבית:  – "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה' אלהיכם – אמת".

אמר ליה אביי: מאי מעליותא דק"ס בכת"י מ' נוסף: דהאי ? והא אמר רב כהנא אמר רב דק"ס סכת"י מ': והא רב כהנא אמר : 'לא יתחיל{[דקס|בכת"י פיר' נוסף|אדם}}[19], ואם התחיל – גומר'; וכי תימא 'ואמרת אליהם' לא דק"ס בכת"י פ': נמי לא  הוי דק"ס בכתה"י: הויא  התחלה, והאמר רב שמואל בר דק"ס בכת"י מ', א' ובאזל נוסף: רב  יצחק אמר רב: 'דבר אל בני ישראל' לא הוי דק"ס בכתה"י: הויא  התחלה, 'ואמרת אליהם' הוי דק"ס בכתה"י: הויא  התחלה!?

אמר רב פפא: קסברי במערבא דק"ס בכת"י מ' ופ': בני מערבא : 'ואמרת אליהם' נמי לא הויא התחלה, עד דאמר 'ועשו להם ציצית'.

אמר אביי: הלכך אנן אתחולי מתחלינן – דקא מתחלי במערבא; וכיון דק"ס בכת"י פיר': ואנן, כיון  דאתחלינן – מגמר נמי גמרינן, דהא אמר רב כהנא אמר רב: 'לא יתחיל, ואם התחיל – גומר'.


חייא בר רב אמר דק"ס נ"א: אמר ר' חייא בר אבא אמר רב : אמר 'אני ה' אלהיכם'[20] – צריך לומר 'אמת' דק"ס בגל' כת"י מ' נוסף: ואמונה [21]; לא אמר 'אני ה' אלהיכם' – אינותבנית:דקב צריך לומר 'אמת' דק"ס בגל' כת"י מ' נוסף: ואמונה .

והא בעי לאדכורי יציאת מצרים[22]?

דאמר הכי: מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות דק"ס בכת"י מ': וגבורה  על הים ושרנו לך[23].


אמר רבי יהושע בן קרחה למה קדמה פרשת שמע [ל'והיה אם שמוע'? - כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה, ואחר כך מקבל עליו עול מצות; 'והיה אם שמוע' ל'ויאמר'? – ש'והיה אם שמוע' נוהג בין ביום ובין בלילה, 'ויאמר' אינו נוהג אלא ביום בלבד]:

תניא: "רבי שמעון בן יוחי אומר: בדין דק"ס בכת"י פיר' וא': דין  הוא שיקדים דק"ס ברות כתה"י: שתקדים, ובכת"י א': שתקדום; בכת"י באזל נוסף: פרשת  'שמע' ל'והיה אם שמוע': שזה ללמוד[24] וזה ללמד[25]; 'והיה אם שמוע' ל'ויאמר': שזה ללמוד דק"ס בכתה"י: ללמד  וזה לעשות"[26].

אטו 'שמע' ללמוד אית דק"ס בכת"י פיר' ומ': הוא דאית  ביה דק"ס בכת"י מ': בה , ללמד ולעשות לית ביה דק"ס בכת"י מ': אין בה ? והא כתיב 'ושננתם דק"ס בכתה"י נוסף: לבניך ' 'וקשרתם' 'וכתבתם'!? ותו: 'והיה אם שמוע', ללמד הוא דאית ביה דק"ס בכתה"י: בה , ולעשות לית ביה דק"ס בכת"י פיר' ומ': לעשות‎ אין בה ? והא כתיב 'וקשרתם'[27] 'וכתבתם'[28]!?

אלא הכי דק"ס בכת"י פיר' נוסף: נמי  קאמר: בדין הוא שתקדם 'שמע' ל'והיה אם שמוע': שזה דק"ס בכתה"י: שמע יש בה, וליתא בדין...שזה.  ללמוד וללמד ולעשות; 'והיה אם שמוע' ל'ויאמר': שזה דק"ס בתה"י ליתא: 'לויאמר שזה'.  יש בה ללמד ולעשות, 'ויאמר' אין בה אלא לעשות דק"ס בכת"י פיר': עשייה  בלבד.

ותיפוק ליה דק"ס בכתה"י: לי  מדרבי יהושע בן קרחה?

חדא ועוד קאמר: חדא – כדי שיקבל דק"ס בכת"י א': דמקבל  עליו עול מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצוות דק"ס בכתה"י ליתא: תחילה...מצוות ; ועוד: משום דאית בה הני מילי אחרנייתא.


רב משי דק"ס סכת"י פיר' ודפו"י: משא  ידיה וקרא קרית שמע ואנח דק"ס בכת"י מ', פ' וב': ומנח  תפילין וצלי דק"ס בכתה"י: ומצלי [29].

והיכי עביד הכי[30]? והתניא דק"ס בכת"י א': מיתיבי, וליתא והיכי...והתניא. : החופר כוך למת בקבר דק"ס בכת"י מ': בקיר [31] – פטור מקרית שמע ומן התפילה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה; הגיע זמן קרית שמע – עולה דק"ס בכת"י פיר' נוסף: נפנה  ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא קרית שמע ומתפלל?

הא – גופא קשיא: רישא אמר דק"ס בכת"י מ' ופ': אמרת רישא  פטור, וסיפא חייב?

הא לא קשיא: סיפא בתרי[32] ורישא בחד. דק"ס בכתה"י: רישא בחד וסיפא בתרי. 

מכל מקום קשיא לרב[33]?

רב – כרבי יהושע בן קרחה סבירא ליה דק"ס בכת"י פיר וא': רב דאמר כריב"ק , דאמר 'עול מלכות שמים תחלה ואחר כך עול מצות דק"ס בכת"י מ' ופ': שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואח"כ יקבל עליו עול מצוות '[34].

אימר דאמר רבי יהושע בן קרחה להקדים קריאה לקריאה[35], קריאה לעשיה מי שמעת ליה? ותו: דק"ס כת"י מ' ופ': מי אמר? ועוד:  מי סבר ליה כרבי יהושע בן קרחה? והאמר רב חייא בר אשי: 'זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב דק"ס בכת"י פיר' ומ' נוסף: לתנויי בספרא דבי רב , ומקדים[36] ומשי ידיה דק"ס בכת"י א' נוסף כאן: ומנח תפילין  ומברך[37] ומתני לן פרקין ומנח תפילין והדר קרי קרית שמע'[38]! וכי תימא: בדלא מטא זמן קרית שמע – אם כן מאי אסהדתיה דרב חייא בר אשי?

לאפוקי ממאן דאמר 'למשנה אין צריך לברך' - קא משמע לן דאף למשנה נמי צריך לברך. דק"ס בכת"י מ': לאפוקי ממ"ד למשנה ולתלמוד צריך לברך, למדרש נמי אינו צריך לברך, קמ"ל אף למדרש צריך לברך. 

מכל מקום קשיא לרב?

שלוחא הוא דעוית[39].


אמר עולא: כל הקורא קרית שמע בלא תפילין - כאילו מעיד עדות שקר בעצמו דק"ס בכת"י פיר' נוסף: שנאמר: "וקשרתם לאות על ידיך והיו לטטפות בין עיניך" [40].

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כאילו הקריב עולה בלא מנחה[41] וזבח בלא נסכים.[42]

ואמר דק"ס בכת"י פיר', מ' וא': אמר רבה בר בר חנה אמר  רבי יוחנן: הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה —

הערות[עריכה]

  1. ^ כך שמו
  2. ^ שהיה שונה בבית רבי חייא
  3. ^ לשאלת שלום
  4. ^ שהוא חובה לכל אדם, והם אחד ועשרים יום בשנה, כדאמרינן במסכת ערכין (י.)
  5. ^ את התבשיל לדעת אם צריך מלח או תבלין
  6. ^ טעימת תבשיל
  7. ^ רביעית הלוג
  8. ^ חדלו לכם מן האדם: כשיש לכם לעסוק בכבוד המקום – אל תתעסקו בכבוד אדם; דאי לאו הכי, למה ליה לחדול?
  9. ^ ושמואל לא דריש לשון בָּמָה אלא כמשמעו: במֵה חשבתו לזה, שהקדמת כבודו לכבודי
  10. ^ והא קרית שמע קודם תפלה הוא, וקתני 'שואל'
  11. ^ להא דרב ושמואל דאסרי
  12. ^ אבל פגעו בדרך – שואל
  13. ^ צדק – תפילה, שמצדיקו לבוראו; והדר וישם פעמיו לדרכי חפציו
  14. ^ אלא שבע ילין בל יפקד מן השמים בחלום – הרי הוא רע, לכך אין משגיחין לפקדו
  15. ^ 'וה' אלהים אמת' - לכך אין מפסיקין בין אני ה' אלהיכם לאמת
  16. ^ ריהטא של אמת תפסתו לזה
  17. ^ דרב שמואל בר יהודה
  18. ^ קרית שמע של ערבית אין קורין בה פרשת ציצית כולה, לפי שאין מצות ציצית בלילה, אבל מתחילין אותה ומפסיקים בה ומדלגים ואומרים
  19. ^ אין צריך להתחיל 'ויאמר' ערבית
  20. ^ דהיינו פרשת ציצית
  21. ^ כדכתיב וה' אלהים אמת (ירמיהו י י)
  22. ^ דתנן (לעיל יב:) מזכירין יציאת מצרים בלילות. ואי לא אמר 'אמת ואמונה', ולא אמר פרשת ציצית – היכי מדכר יציאת מצרים
  23. ^ מי כמכה באלים וגו' 'מלכותך ראו בניך' עד 'גאל ישראל' ו'השכיבנו'
  24. ^ 'ודברת בם'
  25. ^ 'ולמדתם אותם את בניכם'; ואם לא למד תחילה – היאך ילמד את בניו?
  26. ^ 'ויאמר' אין בה אלא עשייה
  27. ^ דתפילין
  28. ^ דמזוזה – עשייה היא
  29. ^ פעם אחת ראוהו שעשה כן
  30. ^ שהקדים קרית שמע לתפילין
  31. ^ 'כוך' =קבר שחופרין בקירות מערה, ארכו ארבעה ורחבו שבעה טפחים; [המערה = 'קבר’]
  32. ^ והכי קאמר: אם שנים הם – מניח את חבירו חופר והוא עולה ומקיים מצות קרית שמע ותפילין ותפלה, וחוזר למלאכה, וחבירו יעלה ויניח תפילין ויקרא קרית שמע ויתפלל
  33. ^ תפילין קודמים לקרית שמע
  34. ^ דהנחת תפילין – עול מצוה הוא
  35. ^ 'שמע' שהוא קבלת מלכות שמים ל'והיה אם שמוע' שהוא קבלת עול מצות
  36. ^ משכים
  37. ^ על התורה
  38. ^ אלמא מקדים הוא לעסוק בתורה, דהיינו עשייה דמצוה מקמי מלכות שמים
  39. ^ השליח קלקל: שאיחר להביא לו תפילין מעיקרא, והגיע זמן קרית שמע והוזקק לקרות כדי שלא יעבור הזמן, וכי מטי שלוחא דתפילין - אנחינהו
  40. ^ 'בעצמו' לישנא מעליא; תלמידי רבנו יונה: שאומר שיש להניח תפילין והוא אינו מניח
  41. ^ שחייבו הכתוב להקריב עמה, שנאמר (במדבר כח ה): "ועשירית האיפה" וגו' – אף הקורא ואינו מקיים אינו גומר את המצוה
  42. ^ נסכים הוא היין המתנסך על גבי המזבח אחר העולה והזבח, כדכתיב: "ונסכיהם חצי ההין" וגו' (שם פסוק יד) [## אך גם שם מדבר בעולות!?]; והוא הדין דמצי למימר 'כאילו הקריב עולה בלא מנחה ונסכים', דהא עולה נמי טעונה נסכים, אלא לישנא דקרא נקט: "עולה ומנחה זבח ונסכים" (ויקרא כג לז)