ביאור:בבלי ברכות דף סד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת ברכות: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סדהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

שנאמר (דברי הימים א כו ד-ה) [ולעבד אדם בנים שמעיה הבכור יהוזבד השני יואח השלשי ושכר הרביעי ונתנאל החמישי [פסוק ה] עמיאל הששי יששכר השביעי] פעלתי השמיני [כי ברכו אלקים] וכתיב 'כי ברכו אלהים' (דברי הימים א כו ח) כל אלה מבני עובד אדום המה ובניהם ואחיהם איש חיל בכח לעבדה ששים ושנים לעובד אדום [1].

אמר רבי אבין הלוי: כל הדוחק את השעה [2] - שעה דוחקתו, וכל הנדחה מפני השעה - שעה נדחת מפניו;

מדרבה ורב יוסף: דרב יוסף 'סיני' [3], ורבה [4] 'עוקר הרים' [5]; אצטריכא להו שעתא [6], שלחו להתם: סיני ועוקר הרים, איזה מהם קודם?

שלחו להו: סיני קודם, שהכל צריכין למרי חטיא [7].

אף על פי כן לא קבל עליו רב יוסף, דאמרי ליה כלדאי [8]: מלכת תרתין שנין [9];

מלך רבה עשרין ותרתין שנין, מלך רב יוסף תרתין שנין ופלגא; כל הנך שני דמלך רבה - אפילו אומנא לביתיה לא קרא [10].

ואמר רבי אבין הלוי: מאי דכתיב (תהלים כ ב) יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב; אלהי יעקב ולא אלהי אברהם ויצחק? - מכאן לבעל הקורה שיכנס בעביה של קורה [11].

ואמר רבי אבין הלוי: כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה - כאילו נהנה מזיו שכינה, שנאמר (שמות יח יב) [ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלקים] ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חותן משה לפני האלהים; וכי לפני אלהים אכלו? והלא לפני משה אכלו! - אלא לומר לך: כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו שכינה.

ואמר רבי אבין הלוי: הנפטר מחברו, אל יאמר לו "לך בשלום" אלא "לך לשלום", שהרי יתרו שאמר לו למשה (שמות ד יח) [וילך משה וישב אל יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה] לך לשלום - עלה והצליח; דוד שאמר לו לאבשלום (שמואל ב טו ט) [ויאמר לו המלך] לך בשלום [ויקם וילך חברונה] - הלך ונתלה.

ואמר רבי אבין הלוי: הנפטר מן המת [12] - אל יאמר לו 'לך לשלום' אלא 'לך בשלום', שנאמר (בראשית טו טו) ואתה תבא אל אבותיך בשלום [תקבר בשיבה טובה]:

אמר רבי לוי בר חייא: היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה - זוכה ומקבל פני שכינה, שנאמר (תהלים פד ח) ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון.

אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: תלמידי חכמים - אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, שנאמר (תהלים פד ח) ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון [13].

אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר (ישעיהו נד יג) וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך אל תקרי 'בָּנַיִך' אלא 'בוניך';

(תהלים קיט קסה) שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול

(תהלים קכב ז) יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך

(תהלים קכב ח) למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך

(תהלים קכב ט) למען בית ה' אלהינו אבקשה טוב לך

(תהלים כט יא) ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום.

הדרן עלך הרואה וסליקא לה מסכת ברכות

הערות[עריכה]

  1. ^ 'פעלתי השמיני' - בני עובד אדום קא חשיב בדברי הימים, וקא חשיב תמניא, והיא תשיעית; כל אחת ילדה ששה - הם חמשים וארבע; הוסיף עליהם שמונה בנים הראשונים - הרי ששים ושנים לעובד אדום
  2. ^ כגון אבשלום שבקש למלוך בחזקה
  3. ^ 'סיני' היו קורין לרב יוסף, שהיה בקי בברייתות הרבה
  4. ^ בר נחמני
  5. ^ שהיה מחודד יותר בפלפול
  6. ^ להיות אחד מהם ראש ישיבה אצטריכא להו גרסי' הוצרכו להם חכמים
  7. ^ למי שקבץ תבואה למכור כלומר למי שקבץ שמועות
  8. ^ לרב יוסף
  9. ^ אמר: אם אמלוך תחלה - אמות לסוף שנתים! ונדחה מפני השעה ולא אבה למלוך, והשעה עמדה לו שלא הפסיד שנותיו בכך
  10. ^ לא נהג כל אותן השנים שום צד שררה, וכשהיה צריך להקיז דם - היה הולך לבית הרופא ולא היה שולח לבא אליו
  11. ^ גירסת רש"י: שיאחז בעובי הקורה: אם בא לטלטלה ממקום למקום לתתה בבנין; כלומר: יעקב, שכל הבנים שלו וטרח בגידולם - יבקש עליהם רחמים
  12. ^ כשהיו מוליכים ארונות ממקום למקום לקבורה - היו מלוים אותו מעיר לעיר, וחוזרים אלו, ואחרים מלוים אותו משם והלאה; והחוזרים קרי 'נפטרים': נוטלין רשות להפטר ממנו
  13. ^ מישיבה לישיבה וממדרש למדרש