ביאור:בבלי ברכות דף נז
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת ברכות:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
• הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
הא דמסרג [1] הא דלא מסרג.
הרואה הונא בחלום - נס נעשה לו [2];
חנינא, חנניא, יוחנן - נסי נסים נעשו לו [3].
הרואה הספד בחלום - מן השמים חסו עליו ופדאוהו;
והני מילי בכתבא [4].
העונה "יהא שמיה רבא מברך" - מובטח לו שהוא בן העולם הבא.
הקורא קרית שמע - ראוי שתשרה עליו שכינה, אלא שאין דורו זכאי לכך;
המניח תפילין בחלום - יצפה לגדולה, שנאמר (דברים כח י) וראו כל עמי הארץ כי שם י"י נקרא עליך [ויראו ממך], ותניא: רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש;
המתפלל בחלום - סימן יפה לו, והני מילי דלא סיים [5].
הבא על אמו בחלום - יצפה לבינה, שנאמר (משלי ז ג) כי אם לבינה תקרא [לתבונה תתן קולך] [## אל תקרי 'אִם' אלא 'אֵם’]
הבא על נערה מאורסה - יצפה לתורה, שנאמר (דברים לג ד) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב; אל תקרי 'מורשה' אלא 'מאורשה';
הבא על אחותו בחלום - יצפה לחכמה, שנאמר (משלי ז ד) אמור לחכמה אחותי את [ומדע לבינה תקרא];
הבא על אשת איש בחלום - מובטח לו שהוא בן העולם הבא [6], והני מילי דלא ידע לה ולא הרהר בה מאורתא.
אמר רבי חייא בר אבא: הרואה חטים בחלום - ראה שלום, שנאמר (תהלים קמז יד) השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך;
הרואה שעורים בחלום - סרו עונותיו, שנאמר (ישעיהו ו ז) [ויגע על פי ויאמר הנה נגע זה על שפתיך] וסר עונך וחטאתך תכופר;
אמר רבי זירא: אנא לא סלקי מבבל לא"י עד דחזאי שערי בחלמא.
הרואה גפן טעונה בחלום - אין אשתו מפלת נפלים, שנאמר (תהלים קכח ג) אשתך כגפן פוריה [בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך];
שורקה - יצפה למשיח שנאמר (בראשית מט יב) אוסרי לגפן עירה ולשורקה בני אתונו [כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה];
הרואה תאנה בחלום - תורתו משתמרת בקרבו, שנאמר (משלי כז יח) נוצר תאנה יאכל פריה [ושמר אדניו יכבד];
הרואה רמונים בחלום: זוטרי - פרי עסקיה כרמונא; רברבי - רבי עסקיה כרמונא; פלגי [7], אם תלמיד חכם הוא יצפה לתורה, שנאמר (שיר השירים ח ב) [אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני] אשקך מיין הרקח מעסיס רמני [8], ואם עם הארץ הוא - יצפה למצות, שנאמר (שיר השירים ד ג) [כחוט השני שפתותיך ומדבריך נאוה] כפלח הרמון רקתך [מבעד לצמתך]; מאי 'רקתך'? - אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון.
הרואה זיתים בחלום: זוטרי - פרי ורבי וקאי עסקיה כזיתים, והני מילי פרי, אבל אילני - הויין ליה בנים מרובין, שנאמר (תהלים קכח ג) [אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך] בניך כשתילי זיתים [סביב לשלחנך];
איכא דאמרי: הרואה זית בחלום - שם טוב יוצא לו, שנאמר (ירמיהו יא טז) זית רענן יפה פרי תואר קרא י"י שמך [לקול המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו];
הרואה שמן זית בחלום - יצפה למאור תורה, שנאמר (שמות כז כ; ויקרא כד,ב) ויקחו אליך שמן זית זך;
הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו, שנאמר (איכה ד כב) תם עונך בת ציון [לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך].
אמר רב יוסף: הרואה עז בחלום - שנה מתברכת לו; עזים - שנים מתברכות לו, שנאמר (משלי כז כז) ודי חלב עזים ללחמך [ללחם ביתך וחיים לנערותיך];
הרואה הדס בחלום - נכסיו מצליחין לו [9], ואם אין לו נכסים - ירושה נופלת לו ממקום אחר.
אמר עולא, ואמרי לה במתניתא תנא: והוא דחזא בכנייהו [10].
הרואה אתרוג בחלום - הדור הוא לפני קונו, שנאמר (ויקרא כג מ) [ולקחתם לכם ביום הראשון] פרי עץ הדר כפות תמרים [וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים];
הרואה לולב בחלום - אין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים;
הרואה אווז בחלום - יצפה לחכמה, שנאמר (משלי א כ) חכמות בחוץ תרונה [ברחבות תתן קולה], והבא עליה - הוי ראש ישיבה [11];
אמר רב אשי: אני ראיתיה ובאתי עליה וסלקית לגדולה [12].
הרואה תרנגול בחלום - יצפה לבן זכר; תרנגולים - יצפה לבנים זכרים; תרנגולת - יצפה לתרביצה נאה וגילה [13].
הרואה ביצים בחלום - תלויה בקשתו[14];
נשתברו [15] - נעשית בקשתו; וכן אגוזים, וכן קשואים, וכן כל כלי זכוכית, וכן כל הנשברים כאלו;
הנכנס לכרך - נעשו לו חפציו, שנאמר (תהלים קז ל) [וישמחו כי ישתקו] וינחם אל מחוז חפצם [16];
המגלח ראשו בחלום - סימן יפה לו [17]; ראשו וזקנו - לו ולכל משפחתו.
היושב בעריבה [18] קטנה - שם טוב יוצא לו; בעריבה גדולה - לו ולכל משפחתו,
והני מילי דמדליה דלויי [19].
הנפנה בחלום - סימן יפה לו [20], שנאמר (ישעיהו נא יד) מהר צועה להפתח [ולא ימות לשחת ולא יחסר לחמו], והני מילי דלא קנח [21].
העולה לגג בחלום - עולה לגדולה; ירד - יורד מגדולתו.
אביי ורבא דאמרי תרווייהו: כיון שעלה עלה.
הקורע בגדיו בחלום - קורעים לו גזר דינו.
העומד ערום בחלום: בבבל - עומד בלא חטא [22]; בארץ ישראל - ערום בלא מצות [23].
הנתפש לסרדיוט - שמירה נעשית לו [24]; נתנוהו בקולר - הוסיפו לו שמירה על שמירתו, והני מילי בקולר, אבל חבלא בעלמא – לא.
הנכנס לאגם בחלום - נעשה ראש ישיבה [25]; ליער - נעשה ראש לבני כלה [26].
רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע חזו חלמא; רב פפא דעייל לאגמא - נעשה ראש ישיבה; רב הונא בריה דרב יהושע, דעייל ליער - נעשה ראש לבני כלה.
איכא דאמרי: תרווייהו לאגמא עיילי, אלא רב פפא - דתלי טבלא [27] - נעשה ראש ישיבה; רב הונא בריה דרב יהושע, דלא תלי טבלא - נעשה ראש לבני כלה.
אמר רב אשי: אנא עיילית לאגמא ותלאי טבלא ונבחי בה נבוחי [28].
תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק: המקיז דם בחלום - עונותיו מחולין לו [29];
והתניא עונותיו סדורין לו?
מאי 'סדורין'? - סדורין לימחל.
תני תנא קמיה דרב ששת: הרואה נחש בחלום - פרנסתו מזומנת לו [30]; נשכו - נכפלה לו; הרגו [31] - אבדה פרנסתו.
אמר ליה רב ששת: כל שכן שנכפלה פרנסתו [32]; ולא היא: [33] רב ששת - הוא דחזא חויא בחלמיה וקטליה [34].
תני תנא קמיה דרבי יוחנן: כל מיני משקין יפין לחלום חוץ מן היין; יש שותהו וטוב לו, ויש שותהו ורע לו [35]: יש שותהו וטוב לו, שנאמר (תהלים קד טו) ויין ישמח לבב אנוש [להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד]; ויש שותהו ורע לו, שנאמר (משלי לא ו) תנו שכר לאובד ויין למרי נפש;
אמר ליה רבי יוחנן לתנא: תני: תלמיד חכם לעולם טוב לו, שנאמר (משלי ט ה) לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי.
אמר רבי יוחנן: [36] השכים ונפל פסוק לתוך פיו - הרי זה נבואה קטנה.
תנו רבנן: 'שלשה מלכים הם: הרואה דוד בחלום - יצפה לחסידות; שלמה - יצפה לחכמה; אחאב - ידאג מן הפורענות;
שלשה נביאים הם: הרואה ספר מלכים - יצפה לגדולה; יחזקאל - יצפה לחכמה; ישעיה - יצפה לנחמה; ירמיה - ידאג מן הפורענות;
שלשה כתובים גדולים הם: הרואה ספר תהלים - יצפה לחסידות; משלי - יצפה לחכמה; איוב - ידאג מן הפורענות;
שלשה כתובים קטנים הם: הרואה שיר השירים בחלום - יצפה לחסידות [37]; קהלת - יצפה לחכמה; קינות - ידאג מן הפורענות;
הרואה מגלת אסתר - נס נעשה לו.
\שלשה חכמים הם: הרואה רבי בחלום - יצפה לחכמה; רבי אלעזר בן עזריה - יצפה לעשירות; רבי ישמעאל בן אלישע - ידאג מן הפורענות [38];
שלשה תלמידי חכמים הם: הרואה בן עזאי בחלום - יצפה לחסידות; בן זומא - יצפה לחכמה; אחר - ידאג מן הפורענות;
כל מיני חיות יפות לחלום חוץ מן הפיל והקוף והקפוד [39] [40].
והאמר מר: הרואה פיל בחלום - פלא נעשה לו?
לא קשיא: הא דמסרג [41], הא דלא מסרג.
כל מיני מתכת יפין לחלום, חוץ ממר [42] , פסל [43] וקרדום; והני מילי דחזנהו בקתייהו [44];
כל מיני פירות יפין לחלום, חוץ מפגי תמרה [45].
כל מיני ירקות יפין לחלום, חוץ מראשי לפתות.
והאמר רב: 'לא איעתרי עד דחזאי ראשי לפתות'!?
כי חזא בכנייהו [46];
חזא כל מיני צבעונין, יפין לחלום חוץ מן התכלת [47];
כל מיני עופות יפין לחלום - חוץ מן קריא [48] וקפופא [49] וקורפראי [50].
[הגוף הגוף מעין משיבין ומרחיבין סימן]:
שלשה נכנסין לגוף ואין הגוף נהנה מהן: גודגדניות [51], וכפניות [52], ופגי תמרה;
שלשה אין נכנסין לגוף והגוף נהנה מהן, אלו הן: רחיצה, וסיכה, ותשמיש;
שלשה מעין העולם הבא, אלו הן: שבת, שמש [53], ותשמיש.
תשמיש דמאי? אילימא תשמיש המטה - הא מכחש כחיש?
אלא תשמיש נקבים.
שלשה משיבין דעתו של אדם, אלו הן: קול [54], ומראה, וריח;
שלשה מרחיבין דעתו של אדם, אלו הן: דירה נאה, ואשה נאה, וכלים נאים.
[חמשה וששה ועשרה סימן]:
חמשה 'אחד מששים' - אלו הן: אש, דבש, ושבת, ושינה, וחלום:
אש = אחד מששים לגיהנם; דבש = אחד מששים לַמָּן; שבת = אחד מששים לעולם הבא; שינה = אחד מששים למיתה; חלום = אחד מששים לנבואה;
ששה דברים סימן יפה לחולה, אלו הן: עטוש [55], זיעה, שלשול, קרי, ושינה, וחלום.
עטוש - דכתיב (איוב מא י) עטישותיו תהל אור [ועיניו כעפעפי שחר];
זיעה - דכתיב (בראשית ג יט) בזעת אפיך תאכל לחם [עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב];
שלשול - דכתיב (ישעיהו נא יד) מהר צועה להפתח ולא ימות לשחת [ולא יחסר לחמו] [56]
קרי - דכתיב (ישעיהו נג יא) [וה' חפץ דכאו החלי אם תשים אשם נפשו] יראה זרע יאריך ימים [וחפץ ה' בידו יצלח];
שינה - דכתיב (איוב ג יג) [כי עתה שכבתי ואשקוט] ישנתי אז ינוח לי;
חלום - דכתיב [57] (ישעיהו לח טז) [ה' עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי] ותחלימני והחייני;
ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ,ורפואתו רפואה; אלו הן: כרוב, ותרדין [58], וסיסין יבשין [59], וקיבה, והרת [60], ויותרת הכבד [61]; ויש אומרים אף דגים קטנים; ולא עוד אלא שדגים קטנים מפרין ומברין [62] כל גופו של אדם;
עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו, וחליו קשה, אלו הן: האוכל בשר שור, בשר שמן, בשר צלי, בשר צפרים, וביצה צלויה, ותגלחת [63], ושחלים, והחלב, והגבינה, והמרחץ; ויש אומרים אף אגוזים, ויש אומרים אף קשואים.
תנא דבי רבי ישמעאל: למה נקרא שמן 'קשואים'? - מפני שהן קשים לגוף כחרבות.
איני! והכתיב (בראשית כה כג) ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך [ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר] אל תקרי 'גוים' אלא 'גיים', ואמר רב יהודה אמר רב: אלו אנטונינוס ורבי, שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשואין, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים'!?
לא קשיא: הא - ברברבי, הא [64] - בזוטרי.
תנו רבנן: מת בבית - שלום בבית; אכל ושתה בבית - סימן יפה לבית; נטל כלים מן הבית - סימן רע לבית.
תרגמא רב פפא במסאנא וסנדלא [65]: כל דשקיל שכבא מעלי בר ממסאנא וסנדלא, כל דיהיב שכבא מעלי בר מעפרא [66] וחרדלא.
מקום שנעקרה ממנו עבודת גלולים:
תנו רבנן: 'הרואה מרקוליס - אומר "ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו";
מקום שנעקרה ממנו עבודת כוכבים - אומר "ברוך שעקר עכו"ם מארצנו, וכשם שנעקרה ממקום זה - כן תעקר מכל מקומות ישראל, והשב לב עובדיהם לעבדך" [67] ובחוצה לארץ אין צריך לומר 'והשב לב עובדיהם לעבדך' מפני שרובה עובדי כוכבים. רבי שמעון בן אלעזר אומר: אף בחוץ לארץ צריך לומר כן, מפני שעתידים להתגייר, שנאמר (צפניה ג ט) [כי] אז אהפוך אל עמים שפה ברורה [לקרא כלם בשם ה' לעבדו שכם אחד].
ד
דרש רב המנונא: הרואה בבל הרשעה - צריך לברך חמש ברכות; ראה בבל - אומר "ברוך שהחריב בבל הרשעה"; ראה ביתו של נבוכדנצר- אומר "ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע"; ראה גוב של אריות או כבשן האש [68] - אומר "ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה"; ראה מרקוליס - אומר "ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו"; ראה מקום שנוטלין ממנו עפר [69] - אומר "ברוך אומר ועושה, גוזר ומקיים [70]".
רבא, כי הוה חזי חמרי דשקלי עפרא - טריף להו ידא על גבייהו ואמר: "רהוטו צדיקי למעבד רעותא דמרייכו".
מר בריה דרבינא, כי הוה מטי לבבל - הוה שקיל עפרא בסודריה ושדי לברא, לקיים מה שנאמר: (ישעיהו יד כג) [ושמתיה למורש קפד ואגמי מים] וטאטאתיה במטאטא השמד [נאם ה' צבאות];
אמר רב אשי: אנא - הא דרב המנונא לא שמיע לי, אלא מדעתאי בריכתינהו לכולהו.
הערות
[עריכה]- ^ שיש לו אוכף על גביו יפה
- ^ נו"ן כנגד נו"ן וכגון שראה השם כתוב
- ^ נוני"ן הרבה - נסים רבים
- ^ אכולהו קאי: שראה הונא או חנינא או תיבה זו של הספד כתובה, דמשמע חסו עליו ופדאוהו
- ^ שנעור משנתו קודם שנסתלק - סימן הוא שסמוך אצל הקב"ה
- ^ ונוטל חלקו וחלק חברו בגן עדן דדמי לאשת איש
- ^ רמונים שנחלקו
- ^ יין הרקח היינו תורה, מעסיס רמוני - הנמצץ מן הרמונים
- ^ כהדס זה שעליו משולשים זה על זה כמין קליעה
- ^ על כנם, במקומם, במחובר
- ^ שמכריז ומצוה לרבים
- ^ ועל כן נעשיתי ראש ישיבה במתא מחסיא
- ^ תרביצא = גינה; אי נמי בית המדרש; תרביצא נאה וגילה נוטריקון של תרנגול
- ^ בספק, כביצים הללו, שהאוכל סתום בם
- ^ נתגלה האוכל
- ^ מחוז היינו כרך, חפצם - סימן הוא להיות חפציו נעשים
- ^ סימן גדולה ותפארת היא לו, כמו ויגלח ויחלף [שמלתיו ויבא אל פרעה] (בראשית מא יד)
- ^ בספינה
- ^ שהולכת בגובה של ים
- ^ הנפנה - סימן הוא שסרחונו וגנותו נפרש ויוצא מעליו
- ^ שלא המאיס ידיו
- ^ לפי שחו"ל אין לה זכיות, אלא עון יש בישיבתה, וזה עומד ערום בלא אותם עונות
- ^ בארץ ישראל, שהרבה מצות תלויות בה, וזה העומד ערום - סימן שהוא ערום ממצותיה
- ^ הנתפש לסרדיוט - שומרין אותו שלא יברח, אלמא סימן שמירה הוא: ששומרים אותו מידי היזק
- ^ אגם, שיש בו קנים גדולים וקטנים וסמוכים זה לזה - סימן לראש ישיבה, שהגדולים והקטנים מתקבצים יחד קבוץ גדול ובאים לשמוע דרשה מפיו
- ^ יער - אילנות גדולים ואינן סמוכים זה לזה, אף זה סימן לראש לתלמידי הרב, והוא ראש לבני כלה: שמפרש לתלמידים שמועתם אחר שעמד הרב והם מחזרין על שמועתם, ויש תלמידים שלא יבינו בדברי הרב ככל הצורך - וזה מבינה להם
- ^ נראה לו שהיה זוג וענבל תלוי בצוארו ומשמיע קול, והוא סימן לראש ישיבה שמשמיע קול לרבים
- ^ קשקשתי בה בקול
- ^ לפי שהעונות קרויין אדומים, שנאמר אם יאדימו כתולע (ישעיהו א יח), ואומר נכתם עונך (ירמיהו ב כב) וסימן הוא שפורשין ממנו
- ^ כנחש, שעפר לחמו ומצוי לו בכל מקום
- ^ לנחש
- ^ שהרי נתגבר עליו
- ^ אלא
- ^ רב ששת דורש להנאתו לפתור חלומו לטובה
- ^ לפיכך אין לעמוד על פתרונו
- ^ העומד ממטתו
- ^ שיר השירים כולו יראת שמים וחבת המקום בלב כל ישראל
- ^ רבי ישמעאל בן אלישע - מהרוגי המלכות היה, והפשיטו עור קרקפתו בחייו
- ^ שמשונין במראיהן
- ^ קפוד = חיה שדומה לקוף, ויש לה זנב ארוך, ושמה מרטינ"א [נמיה]
- ^ אוכף על גביו; ויש אומרים נתון באפסר
- ^ פשו"ר בלע"ז [מכוש]
- ^ דוליי"ר [מעצד]
- ^ שראויין למלאכתן לחבל ולהשחית
- ^ שלא בשלו כל צרכן
- ^ במחובר; אבל בתלוש - סימן הוא למכות, כדפשר ליה בר הדיא לרבא: קולפי בלעת
- ^ תכלת - ירוק הוא, ומי שפניו ירוקים - חולה הוא
- ^ יבנ"ץ [לילית]
- ^ צואיט"א בלע"ז [כוס], ויש לה לסתות כלחיי אדם, לפיכך הן מגונים
- ^ טלפ"א [תנשמת]
- ^ צירתי"ש [סוג דובדבנים]
- ^ מין תמרים רעים
- ^ חמה זורחת
- ^ של מיני זמר, או קול ערב של אשה
- ^ אשטרנוד"ר
- ^ 'מהר צועה' מי שצריך להריק מעיו; הרקת כלי נקראת 'צעיה' שנאמר (ירמיהו מח יב) ושלחתי לו צועים וצעוהו וכליו יריקו - במואב כתיב
- ^ בחזקיהו
- ^ בלי"ץ [סלק]
- ^ גירסת רש"י: מי סיסין = בשול פוליאו"ל [סיג של נענע]
- ^ וידלייר"א שהשליל בתוכה [רחם של חיה]
- ^ אייבר"ש של בהמה
- ^ לשון בריאות
- ^ אם מגלח
- ^ יפין
- ^ סימן יוצאי חוץ הוא: שמוציא אחרים מן הבית
- ^ סימן הוא: שרמז להם קבורה
- ^ על פושעי ישראל מתפלל
- ^ חפירה שהוסק בה כבשנם של חנניה מישאל ועזריה
- ^ מקום יש בבל שאין בהמה יוצאה משם אם אין נותנים עליה עפר מעפר המקום, והוא סימן השמד, ומקללותיה של בבל היא; וביסוד מהר"ר יצחק ראיתי שנוטלים משם עפר לטיט לבניני המקום, וסוף סוף אותו מקום אין בו ישוב ולא זרע ולא נטיעה
- ^ שגזר להשמידה - וקיים