מדרש רבה על וארא

סדר וארא

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י

פרשה ו

שמות רבה פרשה ו פיסקא: א ב ג ד ה

א. [ עריכה ]
"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק" הדא הוא דכתיב (קהלת ב, יב): "וּפָנִיתִי אֲנִי לִרְאוֹת חָכְמָה וְהוֹלֵלוֹת וְסִכְלוּת כִּי מֶה הָאָדָם שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ" הפסוק הזה נאמר על שלמה ועל משה על שלמה כיצד כשנתן הקדוש ברוך הוא תורה לישראל נתן בה מצות עשה ומצות לא תעשה ונתן למלך מקצת מצות שנאמר ( דברים יז, טז): "לא יַרְבֶּה לו סוסים וכסף וזהב וגו' ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו" עמד שלמה המלך והחכים על גזירתו של הקדוש ברוך הוא ואמר למה אמר הקדוש ברוך הוא לא ירבה לו נשים לא בשביל שלא יסור לבבו אני ארבה ולבי לא יסור אמרו רבותינו באותה שעה עלתה יו"ד שב"ירבה" ונשתטחה לפני הקדוש ברוך הוא ואמרה רבון העולמים לא כך אמרת אין אות בטלה מן התורה לעולם הרי שלמה עומד ומבטל אותי ושמא היום יבטל אחת ולמחר אחרת עד שתתבטל כל התורה כולה אמר לה הקדוש ברוך הוא שלמה ואלף כיוצא בו יהיו בטלין וקוצה ממך איני מבטל.

ומנין שבטל אותה מן התורה וחזר לתורה שנאמר (בראשית יז, טו): "שרי אשתך לא תקרא שמה שרי כי שרה שמה" והיכן חזר (במדבר יג, טז): "ויקרא משה להושע בן נון יהושע".
ושלמה שהרהר לבטל אות מן התורה מה כתיב בו (משלי ל, א): "דברי אגור בן יקא" שאיגר דברי תורה והקיאן "נאם הגבר לאיתיאל" דבר זה שאמר הקדוש ברוך הוא לא ירבה לו נשים לא אמר לו אלא בשביל לא יסור לבבו "לאיתיאל" שאמר אתי אל ואוכל. מה כתיב ביה (מ"א יא, ד): "ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו".
אמר רבי שמעון בן יוחאי נוח לו לשלמה שיהא גורף ביבין שלא נכתב עליו המקרא הזה ולכך אמר שלמה על עצמו "ופניתי אני לראות חכמה ודעת הוללות וסכלות" אמר שלמה מה שהייתי מחכים על דברי תורה והייתי מראה לעצמי שאני יודע דעת התורה ואותו הבינה ואותו הדעת של הוללות וסכלות היו, למה "כי מה האדם שיבא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו" מי הוא שיהיה רשאי להרהר אחר מדותיו וגזרותיו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא דברים אשר הם חצובים מלפניו שכל דבר ודבר שיוצא מלפניו טרם הוא נמלך בפמליא של מעלה ומודיע להם הדבר כדי שידעו ויעידו כולן כי דינו דין אמת וגזירותיו אמת וכל דבריו בהשכל. וכן הוא אומר (משלי ל, ה): "כל אמרת אלוה צרופה" ואומר (דניאל ד, יד): "בגזירת עירין פתגמא". שלפי שהרהרתי אחר מעשיו נכשלתי.

כיצד נאמר על משה לפי שכבר הודיע הקדוש ברוך הוא למשה שלא יניח אותם פרעה לילך שנאמר (שמות ג, יט): "ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ואני אחזק את לבו" ומשה לא שמר את הדבר הזה אלא בא להתחכם על גזירתו של הקדוש ברוך הוא והתחיל אומר ה' "למה הרעות לעם הזה" התחיל לדון לפניו (כמו שכתוב למעלה), ועל זה נאמר שאותה חכמה ודעת של משה של הוללות וסכלות היו "כי מה האדם שיבא אחרי המלך" וכי מה היה לו להרהר אחר מדותיו של הקדוש ברוך הוא את אשר כבר עשוהו מה שכבר גילה לו שהוא עתיד לחזק את לבו בעבור לעשות לו דין תחת אשר העבידם בעבודה קשה ועל דבר זה בקשה מדת הדין לפגוע במשה הדא הוא דכתיב "וידבר אלהים אל משה" ולפי שנסתכל הקדוש ברוך הוא שבשביל צער ישראל דבר כן חזר ונהג עמו במדת רחמים הדא הוא דכתיב "ויאמר אליו אני ה'":

ב. [ עריכה ]
דבר אחר "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה" הדא הוא דכתיב (קהלת ז, ז): "כִּי הָעֹשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָ֑ם וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה" כשחכם מתעסק בדברים הרבה מערבבין אותו מן החכמה.

"וִיאַבֵּד אֶת לֵב מַתָּנָה" מן התורה שניתנה מתנה בלבו של אדם.

דבר אחר "כי העושק יהולל חכם" המתעסק בצרכי צבור משכח תלמודו.
אמר רבי יהושע בן לוי ששים הלכות למדני רבי יהודה בן פדייה בחרישת הקבר וכולן נשתכחו ממני בשביל שהייתי עוסק בצרכי צבור.

אמר רבי יהודה בר סימון "כי העושק יהולל חכם" זה משה עושק שעשקו אותו דתן ואבירם.
"יהולל חכם" עירבבו אותו.
"ויאבד את לב מתנה" וכי תעלה על דעתך שהיה משה מתאבד אלא הם שהקניטוהו ואמרו לו (שמות ה, כא): "ירא ה' עליכם וישפוט" ואף הוא מקפיד ואומר (שם, כג) "ומאז באתי אל פרעה" אמר לו הקדוש ברוך־הוא אני הכתבתי עליך שאתה עניו ואתה מקפיד על דברי חייך יש לך לידע שנאמר (קהלת ז, ח): "טוב אחרית דבר מראשיתו" טובה אחריתן של ישראל מראשית שנתתי להם במצרים שנאמר (שמות ו, א): "ויאמר ה' אל משה עתה תראה" באותה שעה בקשה מדת הדין לפגוע בו שנאמר "וידבר אלהים אל משה" אמר לו הקדוש ברוך־הוא וכי בשר ודם אני במדותי שאיני מרחם הדא הוא דכתיב "ויאמר אליו אני ה'".

ורבי יוסי בר רבי חנינא אמר "אלהים" על המצריים "אני ה'" על ישראל:

ג. [ עריכה ]
דבר אחר "וידבר אלהים אל משה" רבי מאיר אמר משל למלך בשר ודם שהיה משיא בתו קרא לקרתני אחד להיות סרסור ביניהן התחיל מדבר בגסות כנגדו אמר המלך מי הגיס את לבך לא אני הוא שעשיתיך סרסור.

כך אמר הקדוש ברוך הוא למשה מי גרם לך שתרבה דברים הללו אני הוא שגדלתי לך.

ורבי יהודה אמר כך אמר משה בשעה שאמרת לי (שמות ג, י): "לכה ואשלחך אל פרעה" במדת רחמים אמרתי לי שאתה עתיד לגואלן שמה עד שבאתי נהפכה למדת הדין אמר לו הקדוש ברוך הוא "אני ה'" במדת רחמים אני עומד הוי "ויאמר אליו אני ה'":

ד. [ עריכה ]
"וארא אל אברהם" אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה חבל על דאבדין ולא משתכחין הרבה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב באל שדי ולא הודעתי להם כי שמי ה' כשם שאמרתי לך ולא הרהרו אחר מדותי אמרתי לאברהם (בראשית יג, י): "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה וגו'" בקש לקבור שרה ולא מצא עד שקנה בדמים ולא הרהר אחר מדותי אמרתי ליצחק גור בארץ הזאת כי לך ולזרעך וגו' בקש לשתות מים ולא מצא אלא (שם כו, כ) "ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק" ולא הרהר אחר מדותי אמרתי ליעקב (שם כח, יג) "הארץ אשר אתה שוכב עליה וגו'" בקש מקום לנטות אהלו ולא מצא עד שקנה במאה קשיטה ולא הרהר אחר מדותי ולא שאלני מה שמי כשם ששאלת אתה ואתה תחלת שליחותי אמרת לי מה שמי ולבסוף אמרת (שמות ה, כג): "ומאז באתי אל פרעה" ועל זה נאמר "וגם הקימותי את בריתי" שניתנה להם כמו שאמרתי להם שאתן להם את הארץ ולא הרהרו אחרי וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל לפי שהן לא הרהרו אחרי וגם אף על פי שישראל שבאותו הדור לא היו נוהגין כשורה שמעתי נאקתם בעבור הברית שכרתי עם אבותיהם, הדא הוא דכתיב "ואזכור את בריתי". לכן אמור לבני ישראל אין לכן אלא לשון שבועה שנאמר (ש"א ג, יד): "ולכן נשבעתי לבית עלי" נשבע הקדוש ברוך הוא שיגאלם שלא יירא משה שמא מדת הדין יעכב גאולתן.

"והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים" ארבע גאולות יש כאן "והוצאתי" "והצלתי" "וגאלתי" "ולקחתי" כנגד ארבע גזירות שגזר עליהן פרעה וכנגדן תקנו חכמים ארבע כוסות בליל הפסח לקיים מה שנאמר (תהלים קטז, יג): "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא".

"והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי" אעשה להן מה שאמרתי לאבותיהן שאתן להם את הארץ ויהיו יורשין אותה בזכותן:

ה. [ עריכה ]
"וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה וגו'" היה קשה בעיניהם לפרוש מעבודת כוכבים וכן יחזקאל מפרש ואומר (יחזקאל כ, ז): "איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו" ראה מה כתיב (ח): "איש שקוצי עיניו לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו".

"בא דבר אל פרעה מלך מצרים" המשל אומר מן שטייא לית הנייא אלא מן קציא "וידבר משה לפני ה'" וגו'.

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י

פרשה ז

שמות רבה פרשה ז פיסקא: א ב ג ד ה

א. [ עריכה ]

"וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל".
הדא הוא דכתיב (משלי יד, כג): "בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור" בכל הדברים שאדם נושא ונותן בהם דברי תורה הוא נוטל עליהן שכר. יכול אף בדברי בטלה כן תלמוד לומר "ודבר שפתים אך למחסור".

אתה מוצא לא היה יוסף ראוי לינתן בבית האסורין אלא עשר שנים מפני שהוציא דבה על עשרת אחיו ועל ידי שאמר לשר המשקים (בראשית מ, יד): "כי אם זכרתני אתך והזכרתני אל פרעה" ניתוסף לו עוד שתי שנים שנאמר (שם מא, א) "ויהי מקץ שנתים ימים".

וכן אתה מוצא במשה בתחלה היה ראוי הדיבור להתיחד עליו בפני עצמו ועל ידי שאמר (שמות ד, יג): "שלח נא ביד תשלח" נאמר לו (שמות ד , יד): "הלא אהרן אחיך הלוי"

ואף כאן "הן בני ישראל לא שמעו אלי וגו'" והיה ראוי ליעשות כל הנסים על ידו ובשביל זה נתייחד הדיבור עליו ועל אהרן שנאמר "וידבר ה' אל משה ואל אהרן":

ב. [ עריכה ]

הדא הוא דכתיב (איוב לג, כט): "הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר" שלש פעמים ממתין לאדם שאם עשה תשובה מוטב ואם לאו הוא מגלגל עליו את הראשונות.

וכן אתה מוצא כשאמר הקדוש ברוך הוא למשה (שמות ג, י): "לכה ואשלחך אל פרעה" אמר תחלה (שם ד, א) "והן לא יאמינו לי" ואחר כך אמר (שם, י) "לא איש דברים אנכי" ואחר כך אמר (שם, יג) "שלח נא ביד תשלח" הרי שלש פעמים וכיון שלא חזר בדבריו ואמר (שם ו, יב) "הן בני ישראל לא שמעו אלי" נתייחד הדיבור על אהרן עמו הדא הוא דכתיב "וידבר ה' אל משה ואל אהרן":

ג. [ עריכה ]
"ויצום אל בני ישראל וגו'" אמר להם הקדוש ברוך הוא בני סרבנים הן רגזנין הן טרחנין הן על מנת כן תהיו מקבלין עליכם שיהיו מקללין אתכם שיהיו מסקלין אתכם באבנים ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים אמר להן הקדוש ברוך הוא היו נוהגין בו כבוד וחלקו כבוד למלכות אף על פי שאני צריך לעשות בו את הדין וכן עשה משה שנאמר (שמות יא ח) וירדו כל עבדיך אלה אלי לא אמר עליו אלא על עבדיו אף על פי שהיה לו לומר אתם ומלככם הוא בעצמו שנאמר (שם יב, ל) ויקם פרעה לילה ולכך לא פרסם אותו כדי לחלוק כבוד למלכות. רבי יעקב אומר מהו ויצום אמר להם הקדוש ברוך הוא שתפו הראשים שביניהן עמכם שכך אתה מוצא כתוב אחריו אלה ראשי בית אבותם:

ד. [ עריכה ]
"דבר אחר אל פרעה מלך מצרים" אמר רבי לוי משל למלך שהיה לו פרדס ונטע בו אילני סרק ואילני מאכל אמרו לו עבדיו מה הנאה יש לך באילני סרק הללו אמר להם כשם שאני צריך לאילני מאכל כך אני צריך לאילני סרק שאלולי אילני סרק מהיכן הייתי עושה לי מרחצאות וכבשונות לכך נאמר אל בני ישראל ואל פרעה כשם שקילוסו של הקדוש ברוך הוא עולה לו מגן עדן מפי הצדיקים כך עולה מגיהנם מפי הרשעים שנאמר (תהלים פד ז) עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו מהו מעין ישיתוהו שמורידין דמעות כמעיינות עד שמצננין את גיהנם בדמעותיהן ומשם הקילוס עולה שנאמר (שם) גם ברכות יעטה מורה מה הם אומרים אמר רבי יוחנן יפה אמרת יפה דנת יפה טהרת יפה טמאת יפה חייבת יפה למדת יפה הורית ועתידה גן עדן להיות צועקת ואומרת תן לי צדיקים אין לי עסק ברשעים שנאמר (שם לא, ז) שנאתי השומרים הבלי שוא ולמי אני מבקשת לאותן שהיו בטוחים על שמך שנאמר (שם) ואני אל ה' בטחתי ועתידה גיהנם להיות צועקת ואומרת אין לי עסק בצדיקים ולמי אני מבקשת לרשעים להבלי שוא לאותן פועלי השוא והקדוש ברוך הוא אומר תנו לזה צדיקים ולזה רשעים שנאמר (משלי ל טו) לעלוקה שתי בנות:

ה. [ עריכה ]

"אלה ראשי בית אבותם" (וכל המדרש כמו שמפורש בשיר השירים רבה (ד, ז)).
"ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב" ממשמע שנאמר בת עמינדב איני יודע שהיא אחות נחשון אלא ללמדך שכל הנושא אשה צריך שיבדק באחיה ותנינן כן רוב בנים דומין לאחי האם. "ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל וגו'" בת פוטיאל לא נאמר אלא מבנות פוטיאל שהיתה אשתו משתי משפחות משבט יוסף שפטפט ביצרו ובא מצד אחר מיתרו שפיטם עגלים לעבודת כוכבים. הוא ואהרן ומשה הם המדברים:

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י

פרשה ח

שמות רבה פרשה ח פיסקא: א ב ג

א. [ עריכה ]
"וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה' וגו' וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה" הדא הוא דכתיב (תהלים כד ז) שאו שערים ראשיכם: שלמה אמר הפסוק הזה בשעה שהכניס הארון לבית קדשי הקדשים. עשה ארון של עשר אמות, כיון שהגיע לפתח בית המקדש - היה הפתח של עשר אמות, והארון של עשר אמות, ואין עשר אמות יכולין להכנס בתוך עשר אמות; ועוד, שהיו טעונין בו. כיון שבא להכניסו, לא היה יכול. עמד שלמה והיה מתבייש, ולא היה יודע מה לעשות. התחיל להתפלל לפני הקדוש ברוך הוא. מה עשה שלמה? אמרו רבותינו זכרונם לברכה: הלך והביא ארונו של דוד, ואמר (דה"ב ו, מב) ה' אלהים אל תשב פני משיחך. אמר רבי ברכיה בשם רבי חלבו: באותה שעה חיה דוד, והכל ממך לדרוש, שכן דוד אומר (תהלים ל ד) ה' העלית מן שאול נפשי חייתני מירדי בור. והיה שלמה אומר רבון העולמים עשה בזכותו של זה שנאמר (דה"ב, שם) זכרה לחסדי דויד עבדך מיד נענה מה כתיב אחריו (שם ז, א) וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מהשמים ותאכל העולה והזבחים וכבוד ה' מלא את הבית ורוח הקדש צווחת ואומרת (קהלת ד ב) ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה התחיל שלמה אומר (תהלים כד ז) שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד אמרו לו השערים (שם, י) מי הוא זה מלך הכבוד אמר להם (שם) ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה כיון שאמר להם כן מיד שככו אלולי כן בקשו לרוץ את ראשו להמיתו. דבר אחר מי הוא זה מלך הכבוד למה קרא להקדוש ברוך הוא מלך הכבוד שהוא חולק כבוד ליראיו כיצד מלך בשר ודם אין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו והקדוש ברוך הוא הושיב לשלמה על כסאו שנאמר (דה"א כט, כג) וישב שלמה על כסא ה' למלך והרכיב לאליהו על סוסו ומהו סוסו של הקדוש ברוך הוא סופה וסערה שנאמר (נחום א ג) ה' בסופה ובסערה דרכו לו וענן אבק רגליו וכתיב (מ"ב ב, יא) ויעל אליהו בסערה השמים מלך בשר ודם אין משתמשין בשרביטו והקדוש ברוך הוא מסר שרביטו למשה שנאמר (שמות ד כ) ויקח משה את מטה האלהים בידו מלך בשר ודם אין לובשין עטרה שלו והקדוש ברוך הוא עתיד להלביש עטרה שלו למלך המשיח ומהו עטרה של הקדוש ברוך הוא כתם פז שנאמר (שיר ה, יא) ראשו כתם פז קווצותיו תלתלים שחורות כעורב וכתיב (תהלים כא ד) תשת לראשו עטרת פז מלך ודם אין לובשין לבושו וישראל לובשין לבושו של הקדוש ברוך הוא ומהו לבושו של הקדוש ברוך הוא עוז שנאמר (שם צג, א) לבש ה' עוז התאזר ונתנו לישראל שנאמר (שם כט, יא) ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום מלך ודם אין נקראין בשמו קיסר אגוסטא ואם נקראין בשמו היו ממיתין אותו והקדוש ברוך הוא קרא למשה בשמו שנאמר ראה נתתיך אלהים לפרעה אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה פרעה הרשע עשה עצמו אלוה שנאמר (יחזקאל כט ג) לי יאורי ואני עשיתני לפיכך יראה אותך ויאמר שזה אלוה:

ב. [ עריכה ]

פרעה היה אחד מארבעה בני אדם שעשו עצמן אלהות והרעו לנפשם ואלו הן:

חירם

ונבוכדנצר

ופרעה

ויואש מלך יהודה

חירם מנין שנאמר (יחזקאל כח, ב): "אמור לנגיד צור וגו' ותאמר אל אני".

ומנין ששחת לנפשו שנאמר (שם, יז) "גבה לבך ביופיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך"

נבוכדנצר מנין שעשה עצמו אלוה דכתיב (ישעי' יד, יד) אעלה על במתי עב אדמה לעליון.

אמר לו הקדוש ברוך הוא (שם, טו) אך אל שאול תורד אל ירכתי בור מה עשה לו הקדוש ברוך הוא הגלהו למדבר עד שהוא במלכותו והאכילו עשב כבהמות שנאמר (דניאל ד ל) ועשבא כתורין יאכל והיו הבהמות והחיות רואין אותו בדמות נקבה שנאמר (חבקוק ב יז) ושוד בהמות יחיתן מדמי אדם וחמס ארץ קריה וגו' כענין שנאמר (דברים ז ג) ולא תתחתן בם ועל כל זאת (דניאל ז ד) ולבב אינש יהיב לה דכתיב (שם ד, לא) ולקצת יומיא אנא נבוכדנצר עיני לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב.

ופרעה מנין שעשה עצמו אלוה שנאמר (יחזקאל כט ג) לי יאורי ואני עשיתני.

מסרו הקדוש ברוך הוא ביד אויביו שנאמר (ירמי' מד ל) כה אמר ה' הנני נותן את פרעה חפרע מלך מצרים מהו חפרע כענין שנאמר (במדבר ה יח) ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון וכתיב (ישעי' יט, טז) ביום ההוא יהיה מצרים כנשים

יואש מנין שעשה עצמו אלוה דכתיב (דה"ב כד, יז) ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך אז שמע המלך אליהם מהו וישתחוו למלך שעשאוהו אלוה אמרו לו אלולי שאתה אלוה לא היית יוצא לאחר שבעה שנים מבית קדשי הקדשים אמר להן כך הוא וקבל על עצמו ליעשות אלוה

והשחית לנפשו שנאמר (שם, כג) ויהי לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם וכתיב (שם, כד) ואת יואש עשו שפטים אל תקרי שפטים אלא שפוטים וכתיב (שם, כה) ובלכתם ממנו כי עזבו אותו במחלויים רבים וגו' וימת ולא קברוהו בקבורת המלכים.

ומי גרם לפרעה שילקה על שאמר לי יאורי ואני עשיתני לפיכך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה ראה נתתיך אלהים לפרעה (קהלת ה ז) כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם לך ועשה מי שעשה עצמו אלוה שחץ בעולם על שהגביה עצמו שנאמר (איוב מא כו) את כל גבוה יראה הוא מלך על כל בני שחץ וכי גבוה יראה ושפל אינו רואה והכתיב (זכריה ד י) עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ אלא אמר רבי ברכיה אלו הגיותנין שעושין עצמן אלוהות והקדוש ברוך הוא עושה מהן שחצים בעולם וכן סנחריב נתגאה ונעשה שחץ בעולם שנאמר (מ"ב יט, לה) ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה ושמונים וחמשה אלף איש לכך כתיב את כל גבוה יראה שהקדוש ברוך הוא מראה שחץ של גוותנין לכל הבריות אמר הקדוש ברוך הוא (ירמי' כג כד) אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה' אמר רבי בנימין בר לוי אם ישב אדם בזוית ועוסק בתורה אני מראהו לבריות אם יטמין אדם עצמו לעבודת כוכבים אני מראהו לבריות שנאמר אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו אמר רבי חמא בר חנינא אני ממלא ממנו העליונים והתחתונים ומראה שחצו לבריות לפיכך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "ראה נתתיך אלהים לפרעה":

ג. [ עריכה ]

לך והפרע ממנו אמר לו היאך אביא עליו עשר מכות אמר לו (שמות ד יז) ואת המטה הזה תקח בידך אמר רבי יהודה המטה משקל ארבעים סאה היה ושל סנפרינון היה ועשר מכות חקוקות עליו נוטריקון דצ"ך עד"ש באח"ב אמר לו הקדוש ברוך הוא בטכסיס הזה הבא עליו את המכות. ואהרן אחיך יהיה נביאך כשם שהדורש יושב ודורש והאמורא אומר לפניו כך אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ועל ידי שניהם נעשו כל הדברים שנאמר (שמות יא י) ומשה ואהרן עשו את כל המופתים האלה:

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י

פרשה ט

שמות רבה פרשה ט פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

א. [ עריכה ]
"כִּי יְדַבֵּר אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה" רבי פנחס הכהן בר חמא פתח (ישעי' מו, י) מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אומר עצתי תקום וכל חפצי אעשה הקדוש ברוך הוא מגיד מראשית מה יהא בסוף שכן הוא אומר למשה (דברים לא טז) וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ מה שעתידין לעשות אחר מיתתו של יהושע (שם) ועזבני והפר את בריתי (שופטים י ו) ויעזבו את ה' ולא עבדוהו הוי מגיד מראשית אחרית אמר רבי פנחס הכהן בר חמא כל הקורא פסוק זה סבור שמא פלינקרא יש למעלה שהוא אומר עצתי תקום מהו וכל חפצי אעשה שהוא חפץ להצדיק בריותיו שנאמר (ישעי' מב, כא) ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר ואינו חפץ לחייב בריה שנאמר (יחזקאל לג יא) אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה לכך נאמר וכל חפצי אעשה וכן אתה מוצא שהגיד הקדוש ברוך הוא למשה מראשית אחרית אם ידבר אליכם פרעה אין כתיב כאן אלא כי ידבר עתיד הוא לומר לכם כן ורבי יהודה בר רבי שלום אמר כהוגן הוא מדבר תנו לכם מופת וכן אתה מוצא בנח אחר כל הנסים שעשה לו הקדוש ברוך הוא בתיבה והוציאו ממנו אמר לו (בראשית ט טו) ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר התחיל מבקש סימן עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא (שם, יג) את קשתי נתתי בענן ומה נח הצדיק היה מבקש סימן פרעה הרשע על אחת כמה וכמה וכן אתה מוצא בחזקיה בשעה שבא ישעיה ואמר לו (מ"ב כ, ה) כה אמר ה' הנני רופא לך ביום השלישי תעלה בית ה' התחיל לבקש סימן שנאמר (שם, ח) ויאמר חזקיה מה אות כי אעלה בית ה' ומה חזקיהו הצדיק בקש אות פרעה הרשע לא כל שכן חנניה מישאל ועזריה כשירדו לכבשן האש לא ירדו אלא בסימן כיצד (תהלים קטו א) לא לנו ה' לא לנו אמר חנניה (שם) לשמך תן כבוד אמר מישאל (שם) על חסדך ועל אמתך אמר עזריה וגבריאל היה עונה אחריהן (שם, ב) למה יאמרו הגוים איה וגו' כיון ששיגרו כל הלילה בפיהם נטלו אותו סימן וירדו ואם אין לך ללמוד מיכן למוד ממקום אחר דכתיב (זכריה ג ח) שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך היושבים לפניך כי אנשי מופת המה ומי היו אמר רבי יהודה בר רבי שלום אלו חנניה מישאל ועזריה שנעשה להן הסימן הזה ומה אם הצדיקים מבקשים סימן הרשעים על אחת כמה וכמה:

ב. [ עריכה ]
"וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ" הדא הוא דכתיב (תהלים קי ב) מטה עוזך ישלח ה' מציון אין הקדוש ברוך הוא רודה את הרשעים אלא במטה ולמה לפי שנמשלו לכלבים שנאמר (שם נט, טו) יושבו לערב יהמו ככלב כשם שדרכו של כלב ללקות במקל כך הם לוקים לכך נאמר מטה עוזך אמר להן הקדוש ברוך הוא פרעה רשע הוא אם אומר לכם תנו מופת הכה אותו במקל שנאמר אמור אל אהרן קח את מטך:

ג. [ עריכה ]
"וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין" תנן העומד להתפלל אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו ואפילו נחש כרוך על עקיבו לא יפסיק מה ראו חכמים להקיש כריכת נחש למלכות מצרים אמר רבי שמעון בן פזי דכתיב (ירמי' מו, כב) קולה כנחש ילך מה הנחש מלחש והורג אף מלכות מצרים מלחשת והורגת כי הוא נותן בבית האסורים ומלחש עליו להורגו. דבר אחר מה ראה הקדוש ברוך הוא להקיש מלכות מצרים לנחש מה הנחש מעוקם אף מלכות מצרים מעקמת דרכיה לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא למשה כשם שהנחש מעוקם אף פרעה מעוקם כשיבא להתעקם אמור לאהרן ויתלה את המטה כנגדו כלומר מזה אתה לוקה:

ד. [ עריכה ]
דבר אחר למה אמר להם נס של תנין לפי שפרעה נדמה לתנין שנאמר (יחזקאל כט ג) התנים הגדול הרובץ בתוך יאוריו כשהיה משה יוצא מאצל פרעה היה אומר אם יבא אצלי בן עמרם אני הורגו אני צולבו ואני שורפו וכשהיה משה נכנס מיד נעשה פרעה מטה:

ה. [ עריכה ]
"וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה" והלא אהרן היה לו ליכנס תחלה שהרי גדול היה ממנו בשנים ולמה משה שהיה גדול ממנו בארץ מצרים שנאמר (שמות יא ג) גם האיש משה גדול מאד. דבר אחר לפי שעשה הקדוש ברוך הוא אלהים למשה על אהרן שנאמר (שם ד, טז) ואתה תהיה לו לאלהים ודרך ארץ הרב נכנס תחלה. ויעשו כן כאשר צוה ה' אותם שלא עשו עד ששאל פרעה מהן מופת כשם שאמר הקדוש ברוך הוא ואותה שעה וישלך אהרן את מטהו:

ו. [ עריכה ]
"וַיִּקְרָא {גַּם} פַרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים" באותה שעה התחיל פרעה משחק עליהם ומקרקר אחריהם כתרנגולת ואומר להם כך אותותיו של אלהיכם בנוהג שבעולם בני אדם מוליכין פרקמטיא למקום שצריכין להם כלום מביאין מורייס לאספמיא דגים לעכו אין אתם יודעין שכל הכשפים ברשותי הן מיד שלח והביא תינוקות מן אסכולי שלהם ועשו אף הם כך ולא עוד אלא קרא לאשתו ועשתה כך שנאמר ויקרא גם פרעה מהו גם שאף לאשתו קרא ועשתה כן ויעשו גם הם חרטומי מצרים מהו גם אפילו התינוקות של ארבע וחמש שנים קרא ועשו כן:

ז. [ עריכה ]

"וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ [וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם]" אמרו יוחני וממרא למשה תבן אתה מכניס לעפריים אמר להם למתא ירקא ירקא שקול.

"וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם" הדא הוא דכתיב (משלי כט יא) כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה הכסיל מוציא כל דבריו בפעם אחת כשיבא לריב עם חבירו וחכם באחור הוא מסלקו. דבר אחר כל רוחו יוציא כסיל הרשע הזה משהוציא כל עצתו אחר כן חכמו של עולם באחור ישבחנה שכן אתה מוצא באחשורוש שעמד ובטל מלאכת בית המקדש לפיכך לא מלך אלא על חציו של עולם מה כתיב בו (אסתר א, ד): "בהראותו את עושר כבוד מלכותו וגו'" אמרו רבותינו זכרונם לברכה (אסתר רבה ב, א) ששה גיסין היה מראה להם בכל יום ויום ואין אחד מהן דומה לחבירו ואחר כך הוא משלח לכל גדולי המלכות ורבי חייא בר אבא אמר מיני יציאות הראה להם רבי לוי אמר בגדי כהונה הראה להם נאמר כאן "תפארת גדולתו" ונאמר להלן (שמות כח ב) ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך וגו' מה תפארת האמור להלן בגדי כהונה גדולה אף תפארת האמור כאן בגדי כהונה גדולה וחכם באחור ישבחנה שהפיל הקדוש ברוך הוא עצתו והרג את ושתי. דבר אחר כל רוחו יוציא כסיל זה פרעה שהיה מלעיג על הקדוש ברוך הוא שהיה סבור שמעשה כשפים הן מה שעשו משה ואהרן וקרא לכל בני ביתו לעשות כמותם הוי כל רוחו יוציא כסיל זה פרעה וחכם באחור ישבחנה זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (איוב ט ד) חכם לבב ואמיץ כח באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא אם יבלע תנין את תניניהם של מצרים מנהגו של עולם הוא נחש בולע נחש אלא יחזור לברייתו ויבלע את תניניהם מהו ויבלע מטה אהרן את מטותם אמר רבי אלעזר נס בתוך נס מלמד שחזר המטה מטה כברייתו ובלע אותן כשראה פרעה כן תמה ואמר ומה אם יאמר למטה בלע לפרעה ולכסאו עכשיו הוא בולע אותו אמר רבי יוסי בר רבי חנינא נס גדול נעשה במטה שאף על פי שבלע כל אותן המטות שהשליכו שהיו רבים לעשות מהן עשרה עומרים ולא הועבה וכל מי שרואה אותו אומר זה מטה אהרן מכאן שהיה מטה אהרן סימן טוב לעשות בו נסים ונפלאות לדורות:

ח. [ עריכה ]

"וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה" כועס הוא מה הכבד כועס אף לבו של זה נעשה כבד אינו מבין כסיל הוא (קהלת ז ט) "כי כעס בחיק כסילים ינוח" במה מייסרים את הכסיל במטה שנאמר (משלי כו ג) "ושבט לגו כסילים" אף משה ייסר פרעה במטה שנאמר "והמטה אשר נהפך לנחש וגו'"

דבר אחר "כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה" אמר לו הקדוש ברוך הוא רשע בלשון שהכבדת בו בלשון אני מתכבד עליך שנאמר (שמות יד יח) בהכבדי בפרעה. "לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה יוֹצֵא הַמַּיְמָה" לא היה יוצא אלא המימה "[בַּבֹּקֶר]" לפי שאותו רשע היה משתבח ואומר שהוא אלוה ואינו יוצא לנקביו לפיכך היה יוצא בבקר בשעה שהוא נצרך תפוש אותו. "וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ" כדי שיתיירא ממנו:

ט. [ עריכה ]
"וְאָמַרְתָּ אֵלָיו ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים וְגוֹ' כֹּה אָמַר ה' בְּזֹאת תֵּדַע {כִּי אֲנִי ה'}." הדא הוא דכתיב (איוב לו כב) הן אל ישגיב בכחו מי כמוהו מורה בנוהג שבעולם בשר ודם שהוא מבקש להביא רעה על שונאו פתאום מביא עליו עד שלא ירגיש בו והקדוש ברוך הוא הוא מתרה לפרעה על כל מכה ומכה כדי שישוב בו הדא הוא דכתיב בזאת תדע כי אני ה' (שמות ז כז) הנה אנכי נוגף את כל גבולך בצפרדעים (שם ט, יט) שלח העז. "עַל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְּאוֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם" למה לקו המים תחלה בדם מפני שפרעה והמצריים עובדים ליאור אמר הקדוש ברוך הוא אכה אלוה תחלה ואחר כך עמו משל להדיוט אומר מחי אלהייא ויבעתון כומריא וכן הוא אומר (ישעי' כד, כא) יפקוד ה' על צבא המרום במרום ואחר כך וגו' והדגה אשר ביאור תמות:

י. [ עריכה ]
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן {קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם}." אמר רבי תנחום למה לא לקו המים על ידי משה אמר לו הקדוש ברוך הוא המים ששמרוך כשהושלכת ליאור אינו דין שילקו על ידך חייך לא ילקו אלא על ידי אהרן ונטה ידך על מימי מצרים הכל מה שביאור ובאגמים ובנהרות ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם מה שבקיתון והיה דם בכל ארץ מצריים וגו' אפילו מה שמצרי רוקק דם היה. מפני מה הביא הקדוש ברוך הוא עליהן דם מדה כנגד מדה שכך אמר לאברהם (בראשית טו יד) וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי וגו' לפי שלא היו מניחין בנות ישראל לטבול מטומאתן כדי שלא יהו פרין ורבין לפיכך לקו המים בדם "וַיַּעֲשׂוּ כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְּאוֹר מֵתָה" אמר רבי אבין הלוי ברבי ממכת דם העשירו ישראל כיצד המצרי וישראל בבית אחד והגיגית מלאה מים ומצרי הלך למלאות הקיתון מתוכה מוציאה מליאה דם וישראל שותה מים מתוך הגיגית והמצרי אומר לו תן לי בידך מעט מים ונותן לו ונעשו דם ואומר לו נשתה אני ואתה מן קערה אחת וישראל שותה מים והמצרי דם וכשהיה לוקח מישראל בדמים היה שותה מים מכאן העשירו ישראל:

יא. [ עריכה ]
"וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם" מלמד שהיו סבורין שהיו מעשה כשפים "בְּלָטֵיהֶם" אמר רבי איבו בר נגרי אמר רבי חייא בר אבא בלטיהם אלו מעשה שדים (שמות ז יא) בלהטיהם אלו מעשה כשפים וכן הוא אומר (בראשית ג כד) את להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים לפי שמעשה כשפים על ידי מלאכי חבלה נעשים. "וַיִּפֶן פַּרְעֹה {וְגוֹ' וְלֹא שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת}." לא חשש ולא הרגיש במכת האלהים. "וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבוֹת הַיְאוֹר" רבי יהודה אומר שביאור לקו ורבי נחמיה אמר מלמעלה ומלמטה לקה וכל מצרים לקו מימיה בדם אמר לו רבי יהודה ומה אני מקיים ויחפרו כל מצרים סביבות היאר אמר לו לפי שהיו המצריים אומרים כל המים שהיו רואין משה ואהרן נעשין דם והיו חופרין להוציא מים לשתות ממה שאין עיניהן רואין אמר רבי ברכיה מאי דכתיב (שמות ז כ) ויהפכו כל המים אשר ביאור וגו' משל לעבד שהיה לוקה לפני רבו מה שהיה לוקה על מעיו היה הופך על עצמו ולוקה על גופו כך היה היאור מהפך עצמו כדי שלא תשלוט בו המכה ולא היה מועיל שכולו נהפך לדם אמר רבי יוסי בר אבין כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט (שם, יט) ועל מימי מצרים הרי זה כלל (שם) על נהרותם ועל יאוריהם ועל אגמיהם פרט ( שם) ועל כל מקוה מימיהם הרי כלל אחר מה אתה מרבה כל הדומין להן מהו (שם) ובעצים ובאבנים רבותינו זכרונם לברכה אומרים אף עבודת כוכבים שלהם לקה בדם שנאמר (ירמי' ב כז) אומרים לעץ אבי אתה. דבר אחר "וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים" שהיו המים ששותין עם יהודי בכלי אחד או בכלי עץ או בכלי אבן נהפכין בפיו לדם ויש אומרים אף בימסאות ובתי כסאות שלהם לקו בדם וכשהיה אחד מהם הולך ויושב על גבי המטה או על גבי האבן או על גבי סלע היו מפסידין את בגדיהם בדם וכן הוא אומר (שמות שם כא) ויהי הדם בכל ארץ מצרים:

יב. [ עריכה ]
"וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַכּוֹת ה' אֶת הַיְאֹר" רבי יהודה ורבי נחמיה אחד מהם אומר עשרים וארבעה ימים היה מתרה בהם עד שלא בא המכה ושבעה ימים המכה משמשת בהם ואחד מהם אומר שבעה ימים מתרה בהם ועשרים וארבעה ימים היתה המכה משמשת בהם על דעתיה דהאיך דאמר עשרים וארבעה ימים היה מתרה בהם וימלא שבעת ימים להכאה ועל דעתיה דמאן דאמר שבעת ימים היה מתרה בהם וימלא שבעת ימים אחרי הכות וגו' שהיה מתרה בהן על מכה אחרת:

יג. [ עריכה ]

אמר רבי אלעזר בן פדת כשם שהביא הקדוש ברוך הוא על המצריים כך הוא עתיד להביא על צור שנאמר (ישעי' כג, ה) כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צור אמר רבי אלעזר כל צר שבמקרא חסר במלכות הרשעה הכתוב מדבר וכל צור מלא בצור המדינה הכתוב מדבר מצרים לקו בדם אף כאן (שם לד, ט) ונהפכו נחליה לזפת (שם, י) לילה ויומם לא תכבה לפי שבטלה ישראל מן התורה שכתוב בו (יהושע א ח) והגית בו יומם ולילה לפיכך הקדוש ברוך הוא פורע ממנה באש שלא תכבה לעולם ביום ובלילה ולפי ששרפה ביתו של הקדוש ברוך הוא שכתוב בו (ישעי' ו, ד) והבית ימלא עשן לפיכך (שם לד, שם) יעלה עשנה וכן הוא אומר (שם סו, ו) קול שאון מעיר קול מהיכל קול ה' משלם גמול לאויביו בשביל קול שאון מעיר קול מהיכל כמה דאת אמר (איכה ב ז) קול נתנו בבית ה' כיום מועד לפיכך קול ה' משלם גמול לאויביו:

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י

פרשה י

שמות רבה פרשה י פיסקא: א ב ג ד ה ו ז

א. [ עריכה ]

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה" "וְאִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ הִנֵּה אָנֹכִי נוֹגֵף וְגוֹ' [אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים]". הדא הוא דכתיב (קהלת ה, ח): "ויתרון ארץ בכל הוא" וכל המדרש כמו שכתוב בויקרא רבה (כב, ב) ובזאת חוקת התורה (במדב"ר יח, כב [בדפוסים שלנו זה עדיין בפרשת קרח]).

רבותינו אמרין מהו "ויתרון ארץ בכל היא" אפילו דברים שאתה רואה אותן כאלו הם מיותרין בעולם כגון זבובים ופרעושים ויתושין הן היו בכלל ברייתו של עולם שנאמר (בראשית א לא) "וירא אלהים את כל אשר עשה" ורבי אחא בר רבי חנינא אמר אפילו דברים שאתה רואה אותן כאלו הן מיותרין בעולם כגון נחשים ועקרבים הן היו בכלל ברייתו של עולם אמר להן הקדוש ברוך הוא לנביאים מה אתם סבורים אם אין אתם הולכין בשליחותי וכי אין לי שליח ויתרון ארץ בכל היא אני עושה שליחותי אפילו על ידי נחש אפילו על ידי עקרב ואפילו על ידי צפרדע תדע לך שכן שאלולי הצרעה היאך היה הקדוש ברוך הוא פורע מן האמוריים ואלולי הצפרדע היאך היה פורע מן המצריים הדא הוא דכתיב הנה אנכי נוגף וגו':

ב. [ עריכה ]
מהו "הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף" אמר הקדוש ברוך הוא הריני דוחק עליך את המכות כמה דכתיב (שמות כא לה) וכי יגוף שור את איש רבי יהושע בן לוי אמר כל מכה ומכה שהיתה באה על המצריים במצרים היה הדבר ממשמש ובאה עמה שנאמר הנה אנכי נוגף הנה זה הדבר כמה דאת אמר (שם ט, ג) הנה יד ה' הויה במקנך. "אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים" רבותינו זכרונם לברכה אמרו המכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצריים גרם להם שיעשו שלום ביניהם כיצד היה מחלוקת בין בני כוש ובין בני המצריים המצריים אומרים עד כאן תחומנו והכושים אומרים עד כאן תחומנו כיון שבאו הצפרדעים עשו שלום ביניהם הגבול שהיו נכנסות לתוכו הדבר ידוע שאין השדה שלו שנאמר את כל גבולך גבולך ולא של אחרים. "וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ" אמר רבי יהודה בר שלום המעולות שבהם יהיו בביתך בנוהג של עולם מלך בשר ודם נכנס במדינה כל אחד נותנין לו מדור לפי כבודו אבל המלך לתוך הפלטרין שלו הוא דר במקום מישור אם כן למה נאמר ועלו ובאו בביתך המעולות שבהן היו בביתו של פרעה. "וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ" כשהיתה המצרית לשת את העיסה ומסקת את התנור באין הצפרדעים ויורדין לתוך העיסה ואוכלין את הבצק ויורדין לתוך התנור ומצננין אותו ונדבקות בפת שנאמר ובתנוריך ובמשארותיך ואימתי עונתה של עיסה להדבק בתנור הוי אומר בשעה שהוא מוסק מן הצפרדעים נשאו חנניה מישאל ועזריה קל וחומר בעצמן וירדו לתוך כבשן האש. ומהו "וְשָׁרַץ הַיְאוֹר צְפַרְדְּעִים" אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה אמרת (יחזקאל כט ג) לי יאורי אראה אותך אם הוא שלי או שלך שמכתו ממני תבא עליו ואני גוזר עליו והוא יעלה צפרדעים כשם שגזרתי על המים שבתחלה אמרתי (בראשית א כ) ישרצו המים ועשו צוויי כן היאור יעשה גזירתי:

ג. [ עריכה ]
"וּבְכָה וּבְעַמֶּךָ {וּבְכָל עֲבָדֶיךָ}." פרעה התחיל בעבירה תחלה שנאמר (שמות א ט-י) ויאמר אל עמו ובו התחילה המכה תחלה שנאמר ובכה ואחר כך ובעמך ואחר כך ובכל עבדיך אמר רבי אחא ובכה ראיה שהיה שותה מים וטפה אחת יורדת על לבו ונעשה צפרדע ונבקעת שם רבי יוחנן אמר כל מקום שהיה שם עפר והיה טפה של מים בו היה נעשה צפרדע חזקיה ברבי אמר אם כשיטה הזו לא לקו בתיהם של גדולים שהיו עשויין בשיש ובפסיפס אלא מלמד שהיה הצפרדע עולה מן התהום ואומרת לשיש עשה לי מקום שאעלה ואעשה רצון בוראי והיה נבקע השיש ועולה ונוטלת בית הסתרים שלהם ומסרסן שנאמר (תהלים עח מה) וצפרדע ותשחיתם כמה דאת אמר (ויקרא כב כה) כי משחתם בהם:

ד. [ עריכה ]
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת יָדְךָ" אמר רבי תנחום אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה המים ששמרוך בשעה שהושלכת ליאור לא ילקו על ידיך "וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ {וְגוֹ' וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ}." למה הביא עליהם צפרדעים מפני שהיו משעבדין בישראל ואומרים להן הביאו לנו שקצים ורמשים לפיכך הביא עליהן צפרדעים ובשעה שהיו מוזגין את הכוס היה מתמלא מן הצפרדעים. "וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת וְגוֹ'" תני רבי עקיבא אומר צפרדע אחת היתה והיא השריצה ומלאה את ארץ מצרים אמר לו רבי אלעזר בן עזריה עקיבא מה לך אצל הגדה כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות צפרדע אחת היתה ושרקה להן ובאו. "וַיַּעֲשׂוּ כֵּן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם" שהיו סבורין שהן מעשה שדים:

ה. [ עריכה ]
"וַיִּקְרָא פַרְעֹה" כיון שהתחילה הפורענות בגופו מיד הרגיש והתחיל צועק העתירו לה' ויסר הצפרדעים וגו'. "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה {וְגוֹ'} רַק בַּיְּאוֹר תִּשָּׁאַרְנָה" כולן ימותו ולא ישתארו מהן אלא אותן הנשארות ביאור. "וַיֹּאמֶר לְמָחָר" מכאן אתה למד שאותו היום היה לו להשלים שבעה ימים לכך אמר לו משה למתי אעתיר לך למחר אעתיר לך ולא לאותו יום וסרו הצפרדעים:

ו. [ עריכה ]
"וַיֵּצֵא מֹשֶׁה {וְגוֹ'} וַיִּצְעַק {מֹשֶׁה} אֶל ה' עַל דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים" רבותינו זכרונם לברכה אמרו לא די להם למצריים השחתת הצפרדעים אלא שהיה קולן של צפרדעים קשה להם ממכתן שהיו נכנסות בגופן וצועקין בתוכן שנאמר על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה על דבור הצפרדעים. "וַיַּעַשׂ ה' כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּמֻתוּ הַצְפַרְדְּעִים" לפי שלא היה להם שום הנאה בנבלתם ובעורן לכך מתו. "וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִים חֳמָרִים {וַתִּבְאַשׁ הָאָרֶץ}." מלמד שכל אחד מהן היה עושה ארבע אשפות והיתה הארץ מבאשת לפי שהיו ישראל נבאשין ממכות המצריים מדה כנגד מדה. "וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה" כך דרך הרשעים כשהן בצרה הם צועקים ובעת הרוחה חוזרין לקלקולן. "כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר ה'" והיכן דבר (שמות ג יט) ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך:

ז. [ עריכה ]

"ויאמר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת מַטְּךָ וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ" אמר רבי תנחום אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה עפר שהגין עליך כשהרגת את המצרי אינו דין שילקה על ידך לפיכך לקו שלש מכות אלו על ידי אהרן.

"וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ בְמַטֵּהוּ [וְגוֹ' כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים]". למה הביא עליהם כנים לפי ששמו ישראל מכבדי חוצות ושוקים לפיכך נהפך עפרם לכנים וחופרין אמה על אמה ולא היה שם עפר שנאמר כל עפר הארץ היה כנים.

"וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים [בְּלָטֵיהֶם] לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹלוּ" אמר רבי אלעזר מכאן אתה למד שאין השד יכול לבראות פחות מכשעורה ורבנן אמרי אפילו כגמלא לא מצי בראו אלא האי מכניף ליה והאי לא מכניף ליה.

"וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא" כיון שראו החרטומים שלא יוכלו להוציא הכנים מיד הכירו שהיו המעשים מעשה אלהים ולא מעשה שדים ועוד לא חששו לדמות עצמן למשה להוציא המכות:

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י

פרשה יא

שמות רבה פרשה יא פיסקא: א ב ג ד ה ו

א. [ עריכה ]

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר" הדא הוא דכתיב (משלי כב, כט): "חזית איש מהיר במלאכתו וגו'" כדכתיב [בפרשת ותשלם כל המלאכה (פסי"ר ו, ב)].

דבר אחר "חזית איש מהיר" זה משה שהיה מהיר במלאכת המשכן לפיכך "לפני מלכים יתיצב".

רבי יהודה אומר:

"חזית איש מהיר" - זה משה שהיה זריז להביא המכות על פרעה.

"לפני מלכים יתיצב" - "והתיצב לפני פרעה".

"בל יתיצב לפני חשוכים" - זה יתרו.

אמר ליה רבי נחמיה לדבריך עשית הקדש חול אלא "לפני מלכים יתיצב" לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא יתיצב. וכמה דאת אמר (שמות לד כח) ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה בל יתיצב לפני חשוכים זה פרעה שהחשיך הקדוש ברוך הוא לו ולארצו שנאמר (שמות י כב) ויהי חשך אפלה.

"הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַּרְעֹה" למה בהשכמה אמר רבי ברכיה לפי שהיה פרעה הרשע אומר ומה בנו של עמרם זה הולך ובא אלינו בכל בקר ובקר אלא עד שלא יבא אלך ואצא לי מכאן והקדוש ברוך הוא שהוא בוחן לבבות אמר ליה למשה הוי יודע שהרשע הזה כך מחשב בלבו אלא עד שלא יצא קדם לפניו לכך נאמר השכם בבקר ורבי פנחס הכהן בר רבי חמא אמר הדא הוא דכתיב (איוב לו יג) וחנפי לב ישימו אף לאחר שהקדוש ברוך הוא מצפה לרשעים שיעשו תשובה ואינם עושין אפילו הם רוצים באחרונה הוא נוטל את לבם שלא יעשו תשובה ומהו וחנפי לב אותן שהם באין ומחנפים בראשונה בלבם הם מביאים עליהם האף באחרונה ומהו (שם) לא ישועו כי אסרם אף על פי שהם רוצים לשוב להקדוש ברוך הוא ובאין לעסוק בתפלה אינן יכולים למה כי אסרם שנעל בפניהם כך היה פרעה רוצה לעסוק בתפלה ואמר הקדוש ברוך הוא למשה עד שלא יצא לך והתיצב לפניו:

ב. [ עריכה ]

דבר אחר, "הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר": אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: הרשע הזה הקשה את לבו בשלשה הראשונות, ומכה רביעית קשה היא יותר על הראשונות, לך והזהר אותו, כדי שישלח עמי ולא תבא עליו המכה.

"כִּי אִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְּנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וְגוֹ'" - מהיכן בא עליהם? יש אומרים מלמעלה, ויש אומרים מלמטה, ורבי עקיבא אמר: מלמעלן ומלמטן. אמר רבי שמעון בן לקיש: אמר להם הקדוש ברוך הוא: אתם עשיתם המונים המונים על בניי, אף אני אעשה עליכם עוף השמים וחיות הארץ המונים המונים, שנאמר "הנני משליח בך את הערוב", חיות ועופות מעורבבין.

אבל ארץ גושן, שישראל יושבין בה, לא היה שם ערוב, שנאמר "וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן". אמר רבי אמי: כאדם שאומר לחבירו 'לא יטול פלוני בטאריקי זו, שפלוני פטרונו עומד עליהן'.

"וְשַׂמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי {וּבֵין עַמֶּךָ}." - מלמד שהיו ישראל ראויין ללקות בזו המכה, ונתן הקדוש ברוך הוא פדיונם המצרים. ואף לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מביא עובדי כוכבים ומזלות הקדמונים ומשליכן לתוך גיהנם תחת ישראל, שנאמר (ישעיהו מג ג) "כי אני ה' אלהיך קדוש ישראל מושיעך, נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך":

ג. [ עריכה ]
"ויעש ה' כן ויבא ערוב כבד ביתה פרעה" הוא לקה תחלה שהוא התחיל בעצה רעה תחלה שנאמר (שמות א כב) ויצו פרעה וגו' ואחר כך ובית עבדיו. "וַיִּקְרָא פַרְעֹה {וְגוֹ'} וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן {כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם נִזְבַּח וְגוֹ'}." לפי שהמצריים משתחוים לבהמות כאלוה. "דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר" כדי להטעותן. "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אָנֹכִי אֶשְׁלַח אֶתְכֶם {וְגוֹ'} וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵא מֵעִמָּךְ [וְהַעְתַּרְתִּי אֶל ה'}." מהו הנה התפלה תהיה מיד כדי שיסור הערוב ממך מחר הדא הוא דכתיב וסר הערוב. "וַיֵּצֵא מֹשֶׁה {וגו'} וַיַּעַשׂ ה' כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּסַר הֶעָרֹב" למה הביא עליהם ערוב לפי שהיו אומרים לישראל צאו והביאו לנו דובים ואריות ונמרים כדי להיות מצירים בהם לפיכך הביא עליהם חיות מעורבבות דברי רבי יהודה רבי נחמיה אמר מיני צרעין ויתושין ונראין דבריו של רבי יהודה לפי שבצפרדעים כתיב (שמות ח ט) וימותו הצפרדעים לפי שלא היה בהן הנאה בעורותיהן אבל ערוב שהיה הנאה בעורותיהן לפיכך לא נשאר בהן עד אחד שאלו היו צרעין ויתושין היה להן שיסריחו:

ד. [ עריכה ]
"וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ {וְגוֹ'} וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה {וְגוֹ'} כִּי אִם מָאֵן אַתָּה {וְגוֹ'} הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה {בְּמִקְנְךָ}." למה הביא להן דבר לפי ששמו ישראל רועי בקר ורועי צאן וכל בהמה בהרים ובמדברות כדי שלא יפרו וירבו אמר הקדוש ברוך הוא אני אביא עליכם רועה יפה שנאמר הנה יד ה' הויה. מהו "וְלֹא יָמוּת מִכָּל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דָּבָר" אפילו בהמה שהיתה ביד מצרי והיה לו לישראל תרעומות עליה שיש לו חלק בה היתה ניצולת ובכך ידעו דינן של ישראל. "וַיָּשֶׂם ה' מוֹעֵד {וְגוֹ'} וַיַּעַשׂ ה' אֶת הַדָּבָר הַזֶּה {וְגוֹ'} וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וְגוֹ' {וְהִנֵּה לֹא מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד אֶחָד}." מהו עד אחד אפילו בהמה חציה של ישראל וחציה של מצרי לא מתה:

ה. [ עריכה ]
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם פִּיחַ כִּבְשָׁן" נס גדול נעשה בשחין שמשה ואהרן לקחו שניהם מלא חפניהם והחזיקו ידיו של משה מלא חפן שלו ומלא חפן של אהרן מכאן שמועט מחזיק מרובה. זו המכה באה להן על ידי הקדוש ברוך הוא ומשה ואהרן לפי שמשה ואהרן לקחו שניהן פיח הכבשן וזרקו משה השמימה והפכו הקדוש ברוך הוא לשחין למעלה ונפל עליהן. "וְהָיָה לְאָבָק עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם" שחין למה הביא עליהן מפני ששמו את ישראל לחום להם חמין ולצנן להם את הצונן לפיכך לקו בשחין כדי שלא יוכלו ליגע בגופן. אמר רבי יהושע בן לוי נס גדול נעשה בשחין שאדם זורק חץ למעלה אינו מהלך מאה אמות ומשה זרק פיח הכבשן מלא חפניו דבר שלא היה בו ממש וזרקו משה השמימה עד כסא הכבוד ועוד נס אחר נעשה בו שמה שהחזיק ידו של משה היה מלא חפנים ועוד נס אחר נעשה בשחין אדם מפזר עפר קב אחד אין מפזר אלא ארבע אמות אבל משה נטל מלא ידו ופיזרו על כל ארץ מצרים:

ו. [ עריכה ]

"וַיִּקְחוּ אֶת פִּיחַ הַכִּבְשָׁן וְגוֹ' פֹּרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה" מהו פורח שלקו בצרעת עמו כמה דאת אמר (ויקרא יג יב) ואם פרוח תפרח הצרעת. "וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים וְגוֹ'" למה לא יכלו לעמוד מפני משה לפי שהם השיאו עצה לפרעה להשליך ליאור כל הבן הילוד כדי שימות משה ועוד שהיו מחייבין אותו הריגה על שהסיר העטרה מראש פרעה לראשו לפיכך ולא יכלו החרטומים. "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה" כיון שראה הקדוש ברוך הוא שלא חזר בו מחמש מכות ראשונות מכאן ואילך אמר הקדוש ברוך הוא אפילו אם ירצה לשוב אני מחזק לבו כדי שאפרע כל הדין ממנו כאשר דבר ה' אל משה שכן כתיב (שמות ז ג) ואני אקשה את לב פרעה:

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י

פרשה יב

שמות רבה פרשה יב פיסקא: א ב ג ד ה ו ז

א. [ עריכה ]
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְגוֹ'" הדא הוא דכתיב (איוב לו כב) הן אל ישגיב בכחו מי כמוהו מורה אמר רבי ברכיה הן אחד שכן בלשון יוני קורין לאחד הן כלומר אחד אלהינו ישגיב בכחו מעצים כח הצדיקים לעשות רצונו ומי כמוהו מורה שהוא מורה דרך לעשות תשובה וכן אתה מוצא במשה שהשגיב הקדוש ברוך הוא כחו ללכת בשליחותו ולעשות צוויו והיה מורה לפרעה הרשע שיעשה תשובה שלא חפץ לשלוח המכה עד שיזהירנו שיעשה תשובה שכן כתיב השכם בבקר והתיצב לפני פרעה היה נותן כח במשה להשכים ולהתיצב לפני פרעה והיה מורה דרך לפרעה כדי שיעשה תשובה שכן כתיב ואמרת אליו כה אמר ה' אלהי העברים כי בפעם הזאת וגו'. למה לא נאמר כאן (שמות ח טז) הנה יוצא המימה כיון שראה פרעה שבעת שהיה יוצא המימה משה מקדימו בדרך נמנע שלא לצאת כדי שלא יפגע בו משה אמר לו הקדוש ברוך הוא לך אצלו בהשכמה עד שלא יצא מביתו. כי בפעם הזאת וגו' כי עתה שלחתי את ידי וגו' אמר לו הקדוש ברוך הוא אי רשע סבור אתה שלא אוכל להכחידך מן העולם למוד ממכת הדבר בעת ששלחתי אותו הדבר אילו הייתי משלחו עליך ועל עמך היית נכחד מן הארץ אבל לא שלחתיו עליך אלא כדי שאראך כח גבורתי ותספר כחי בכל הארץ הדא הוא דכתיב (שמות ט טז) ואולם בעבור זאת העמדתיך. "עוֹדְךָ מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִּי" שהיה עושה אותם כמסילה שהכל דשין עליה כמה דאת אמר (ישעי' נא, כג) אשר אמרו לנפשך שחי ונעבורה ותשימי כארץ גוך:

ב. [ עריכה ]
"הִנְּנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר בָּרָד כָּבֵד מְאֹד" זבדי בן לוי אמר סרט לו סריטה על הכותל אמר לו כשתגיע השמש לכאן ירד מחר הברד. "אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּמִצְרַיִם" לומר לך שלא היה כמוהו בעולם ולא במצרים. אינו אומר ולא יהיה כמו שאמר במכת בכורות (שמות יא ו) וכמוהו לו תוסף אשר לא היה כמוהו כלומר לשעבר לא היה אבל עתיד להיות להבא אימתי בימי גוג ומגוג הדא הוא דכתיב (איוב לח, כג) אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה וכן הוא אומר (יחזקאל לח, כב) וגשם שוטף ואבני אלגביש. ועתה שלח העז את מקנך בא וראה רחמיו של הקדוש ברוך הוא אפילו בשעת כעסו ריחם על הרשעים ועל בהמתם לפי שמכת הברד לא היה משלחו עליהן אלא על יבול הארץ והיה מזהירן שישמרו עצמן ואת בהמתם כדי שלא ילקו בברד. הירא את דבר ה' מעבדי פרעה אמרו רבותינו זכרונם לברכה זה היה איוב ואשר לא שם לבו זה היה פרעה ועמו:

ג. [ עריכה ]
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם" הדא הוא דכתיב (תהלים קלה, ו) כל אשר חפץ ה' עשה וגו' אמר דוד אף על פי שגזר הקדוש ברוך הוא (שם קטו טז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם משל למה הדבר דומה למלך שגזר ואמר בני רומי לא ירדו לסוריא ובני סוריא לא יעלו לרומי כך כשברא הקדוש ברוך הוא את העולם גזר ואמר השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם כשבקש ליתן התורה בטל גזירה ראשונה ואמר התחתונים יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים ואני המתחיל שנאמר (שמות יט כ) וירד ה' על הר סיני וכתיב (שם כד א) ואל משה אמר עלה אל ה' הרי כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ וגו' כמו כן כשבקש אמר (בראשית א ט) יקוו המים וכשבקש עשה את היבשה ים ותהום שנאמר (עמוס ה ח) הקורא למי הים ואומר (בראשית ז יא) ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וכשבקש עשה את הים ותהומות יבשה שנאמר (שמות יד כט) ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים ואומר (תהלים קו ט) ויוליכם בתהומות כמדבר וכן במצרים במשה שהיה בארץ נתן לו רשות לשלוט במעשה שמים שנאמר ויאמר ה' אל משה נטה ידך על השמים וגו'. למה הביא עליהם ברד לפי ששמו ישראל נוטעי כרמים וגנות ופרדסים ואילנות לפיכך הביא עליהם ברד ושבר את הכל. על האדם ועל הבהמה כיון שראה הקדוש ברוך הוא שלא שמעו לדבריו מה שאמר להם (שמות ט יט) שלח העז אמר הקדוש ברוך הוא כדי שיבא הברד על הכל:

ד. [ עריכה ]
"וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל הַשָּׁמַיִם" המכות האלו שלוש על ידי אהרן ושלוש על ידי משה ושלוש על ידי הקדוש ברוך הוא ואחת על ידי כולן דם צפרדע כנים שהיו בארץ על ידי אהרן ברד ארבה חשך על ידי משה לפי שהן באויר שכך שלט משה בארץ ובשמים ערוב דבר מכת בכורות על ידי הקדוש ברוך הוא ושחין על ידי כולן. "וַה' נָתַן קֹלֹת וּבָרָד" כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו שלמעלה שנאמר (בראשית כא א) וה' פקד את שרה הוא וסנקליטון שלו וה' נתן קולות וברד הוא וסנקליטון שלו. "וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה" נדונו כמשפט הרשעים בגיהנם היה יושב נכוה בברד עומד נכוה באש. "וַיְהִי בָּרָד וָאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד" נס בתוך נס רבי יהודה ורבי נחמיה חד אמר כפרנותא דרומנא דחרציניתיה מתחמיא מלגיו וחד אמר כהדין עששיתא דמיא ומשחא מתערבין כחדא ונורא דליק מן גויהון משל למה הדבר דומה לשני לגיונות קשין שהיו נלחמין זה עם זה לימים הגיע זמן מלחמתו של מלך ועשה המלך שלום ביניהם ועשו שליחות המלך ביחד כך אש וברד צהובין זה לזה כיון שהגיע זמן מלחמתה של מצרים עשה הקדוש ברוך הוא שלום ביניהם והכו במצרים הוי ויהי ברד ואש מתלקחת מהו "מִתְלַקַּחַת" מת לקחת לאחר שמכהו הברד לוקחו האש ושורפו. "וַיַּךְ הַבָּרָד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם" ירד הברד והיה עשוי אנבטאות אנבטאות ומסבב את מקניהם ולא היו יכולים לצאת והיה המצרי מביא את המאכלת ושוחטה והעוף יורד עליו מלמעלה ואוכלו שנאמר (תהלים עח מח) ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים מהו ומקניהם לרשפים אלו העופות כמה דאת אמר (איוב ה ז) ובני רשף יגביהו עוף. "וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד וְאֶת כָּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר" (במדרש תהלים) (תהלים עח מז) יהרוג בברד גפנם ושקמותם בחנמל רבי יהודה בר רבי שלום אמר מהו בחנמל בא נח מל ורבי פנחס אמר יורד כפילקין וקוצץ את האילנות. "רַק בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן {וְגוֹ' לֹא הָיָה בָּרָד}." למה ניצלת לפי שפטרונה עומד עליה הדא הוא דכתיב אשר שם בני ישראל לא היה ברד:

ה. [ עריכה ]
"וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה" מה שאמר "חָטָאתִי הַפָּעַם ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים" לפי שהקדוש ברוך הוא אמר לו (שמות ט יט) ועתה שלח העז הוא עשה צדקה עמהם שהיה מזהירם והוא ועמו הרשעים שלא שמו לבם לדבר ה' והניחו אנשיהם ומקניהם בשדה ומתו כולן. "הַעְתִּירוּ אֶל ה' {וגו'} וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֹשֶׁה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרוֹשׂ אֶת כַּפַּי" מִכָּאן שלא היה משה חפץ להתפלל בתוך מצרים לפי שהיתה מטונפת בגלולים ובשקוצים. "וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן מִפְּנֵי ה' אֱלֹהִים" לא תהא סבור שאיני יודע מה אתה עתיד לעשות אחרי כן אלא יודע אני שלא תתייראו מן המקום אחרי כן כמו שלא הייתם יראים ממנו קודם לכן אבל כדי שתכיר גדולתו של הקדוש ברוך הוא אני אעשה:

ו. [ עריכה ]
"וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה" מהו כי אפילות הנה רבי פנחס ורבי יהודה בר רבי שלום רבי פנחס אמר מהו כי אפילות פלאים עשה הקדוש ברוך הוא בהם רבי יהודה אמר לקישות היו אמר לו רבי פנחס והלא כתיב (שמות ט כה) ואת כל עשב השדה הכה הברד ואתה אומר על שהיו קטנות לא נוכו אלא פלאים עשה הקדוש ברוך הוא בהם:

ז. [ עריכה ]

"וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה אֶת הָעִיר" שעדיין היה בתחום העיר מיד לא שהה להתפלל עליהם אלא ויפרוש כפיו אל ה' וקבל הקדוש ברוך הוא תפלתו. "וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה" תלאן ברפיון ואימתי ירדו בימי יהושע על האמוריים שנאמר (יהושע י, יא) ויהי בנוסם מפני ישראל וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים והשאר עתידין לירד בימי גוג ומגוג. "וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקֹּלֹת וַיּוֹסֶף לַחֲטֹא" כך הן הרשעים כל זמן שהן בצרה הם מכניעים עצמן משהצרה עוברת חוזרין לקלקולן וכן נבוכדנצר בזמן שהיה בצרה היה מקלס להקדוש ברוך הוא שנאמר (דניאל ד, לד) כען אנא נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל מעבדוהי קשוט וגו' וכיון שראה עצמו בגדולה התחיל מתגאה (שם, כז) ענה מלכא ואמר הלא דא היא בבל רבתא די אנא בניתא לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי אף פרעה עשה כן וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקולות ויוסף לחטוא וגו'.