[ע"פ "שיחות בספר קהלת" מאת יהודה אייזנברג ]

בקהלת ז ח כתוב: "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר, מֵרֵאשִׁיתוֹ".

לפסוק מהצורה "טוב X מ- Y " יש שתי משמעויות אפשריות (ע"פ שתי משמעויות של אות היחס מ -:

1. X יותר טוב מ- Y, X עדיף על Y; כמו בפסוקים הקודמים בפרק זה - "טוֹב שֵׁם, מִשֶּׁמֶן טוֹב", "טוֹב לָלֶכֶת אֶל-בֵּית-אֵבֶל, מִלֶּכֶת אֶל-בֵּית מִשְׁתֶּה" ועוד. לפי משמעות 1, הכוונה בפסוק ח היא "עדיף להיות בסיומה של משימה מאשר בתחילתה".
2. X טוב כאשר הוא נובע מ- Y; כמו בפסוק אחר בתנ"ך שבו נזכרו "ראשית" ו"אחרית" (ישעיהו מו י): "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, וּמִקֶּדֶם אֲשֶׁר לֹא-נַעֲשׂוּ". לפי משמעות 2, הכוונה בפסוק ח היא "סיומה המוצלח של משימה נקבע כבר בתחילתה".

להבדל בין שני הפירושים האלה יש משמעות לא רק לגבי משימות, אלא גם לגבי החיים בכלל. כך ניתן ללמוד מהויכוח בין ר' מאיר לבין ר' אלישע בן אבויה לגבי פירושו של פסוק זה : ר' מאיר ור' אלישע בן אבויה מתווכחים על השאלה "האם אדם יכול לחזור בתשובה בסוף ימיו":

1. ע"פ ר' מאיר, משמעות הפסוק היא "אחרית החיים יכולה להיות טובה יותר מראשית החיים; אדם שקלקל את מעשיו בתחילת ימיו, יכול לתקן אותם בסוף ימיו". תמיד יש סיכוי ותמיד אפשר לחזור בתשובה.
2. ע"פ ר' אלישע בן אבויה, משמעות הפסוק היא "אחרית החיים טובה, רק אם תחילתם היתה טובה; אדם שהתחיל את חייו בכוונה רעה, כבר לא יוכל לתקן אותם לעולם".

[אראל:] ניתן להביא שתי ראיות לפירושו של ר' מאיר:

• פירוש זה מתאים יותר להמשך הפסוק: "טוֹב אֶרֶךְ-רוּחַ, מִגְּבַהּ-רוּחַ": עדיף להיות סבלני ולחכות לסיום המשימה, מאשר להתגאות ולהתרברב במשימה לפני שהסתיימה.
• פירוש זה מתאים יותר ללשונו של שלמה המלך, כפי שניתן ללמוד מהפסוקים בצורה "טוב X מ- Y " בספר משלי .