שיר השירים רבה ד ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · שיר השירים רבה · ד · ז · >>


הוסף ביאור

ז. [עריכה]

"כלך יפה רעיתי" זה יעקב אבינו שהיתה מטתו שלמה לפניו ולא נמצא בה פסולת מהו כלך יפה רעיתי תני רשב"י בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני ואמרו (שמות כד ז) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע אותה שעה לא היה בהם לא זבים ולא מצורעין ולא חגרין ולא סומין לא אלמין ולא חרשין לא שוטין ולא שממין לא טפשין ולא חלוקי לב על אותה שעה נאמר כולך יפה רעיתי כיון שחטאו לא היו ימים קלים והיו בם זבים ומצורעים חגרין וסומין אלמים חרשים שוטים וטפשין באותה שעה נאמר (במדבר ה ב) וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב אמר רבי חלבו כתיב (במדבר ז יב) ויהי המקריב ביום הראשון וגו' (יג)ביום השני הקריב נתנאל קרבנו ולמה עשה יהודה טפלה שלא יתגאה יהודה ויאמר הואיל ואני הקרבתי תחלה אני הוא גדול שבכלם אלא העלה הקב"ה עליהם כאלו הקריבו כלם ביום ראשון וביום אחרון אמר ר' אלעזר כתיב (שם, פד) זאת חנכת המזבח ביום המשח והלא כל אחד ואחד מהן הקריב מזרק אחד כף אחת ומה ת"ל קערות כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה אלא שלא יאמר יהודה הואיל ואני הקרבתי תחלה אני גדול שבכלם לפיכך העלה הקדוש ברוך הוא עליהם כאילו הקריבו כלם ביום הראשון וביום האחרון א"ר ברכיה כתיב (בראשית מט כח) כל אלה שבטי ישראל שנים עשר מאחר שברכן חזר וברכן אלא מלמד שישב יעקב אבינו ומשלן בחיות משל ליהודה באריה שנאמר (שם, ט) גור אריה יהודה דן לנחש שנא' (שם, יז) יהי דן נחש עלי דרך נפתלי לאילה שנא' (שם, כא) נפתלי אילה שלוחה בנימן לזאב שנא' (שם, כז) בנימן זאב יטרף וחזר וקראן כלן זאבים כלן נחשים כלן שרפים כלן עקרבים תדע לך שהוא כן שהרי דן שקראו נחש חזר וקראו אריה שנאמר (דברים לג כב) דן גור אריה אמר ר' אידי מצינו בקרבנות של נשיאים מה שהקריב זה הקריב זה זה הקריב עולה וזה הקריב עולה זה מנחה וזה מנחה זה חטאת וזה חטאת זה שלמים וזה שלמים למה שכולם שלמים ושוין כאחד ומה ראה הכתוב ליחסן בספר ואלה שמות ראובן שמעון לוי רבי חנינא ורבי לוי חד אמר מפני שקינטרן אביהם וחד אמר מפני שייחסן אצל משה ואהרן ולית אנן ידעין מאן דאמר דא ומאן דאמר דא אלא מן דא"ר יודן בשם רבי יהודה בר' סימון בשם ר' הונא (משלי טו לא) אזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין הוי רבי הונא הוא דאמר מפני שקינטרן ולפי שקבלו תוכחת אביהם זכו להתייחס בצד משה ואהרן לכך נאמר כולך יפה ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן ר' יהודה אמר לפי שכל השבטים לא שמרו יחוסיהן במצרים וראובן שמעון לוי שמרו יחוסיהן במצרים ר' נחמיה אמר לפי שכל השבטים עבדו עבודת כוכבים במצרים ושבט ראובן שמעון לוי לא עבדו עבודת כוכבים ורבנן אמרין לפי שכל השבטים לא נהגו שררה במצרים על ישראל ושבטים הללו נהגו שררה במצרים כיצד מת ראובן נתנה שררה לשמעון מת שמעון נתנה שררה ללוי מת לוי בא ליתן שררה ליהודה יצתה בת קול ואמרה הניחו אותה עד שיגיע זמנה ואימתי הגיע זמנה אחרי מיתת יהושע הה"ד (שופטים א א) ויהי אחרי מות יהושע ויאמר ה' יהודה יעלה שלשה שמות נקראו לו יהודה עתניאל יעבץ ר' ברכיה ור' לוי בשם ר' חמא בר' חנינא זה בעז ר' סימון בשם ריב"ל זה עתניאל כתיב (יחזקאל כב יח) בן אדם היו לי בית ישראל לסיג כלם וגו' אמר זכריה אנא חמיתה אולוכורסין (זכריה ד ב) ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה וגו' ושנים זיתים עליה וגו' תרין אמוראי חד אמר גולה וחד אמר גואלה מאן דאמר גולה שגלו בבבל וגלתה שכינה עמהם ולמאן דאמר גואלה הוא פרוקה דכתיב (ישעי' מז, ד) גואלנו ה' צבאות שמו וגו' אמר הקב"ה הואיל וכך כולך יפה רעיתי ומום אין בך: