המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ואמר אליהם", אבל התנה עמהם שמעתה הם קדושים לאלהיהם ואינם ככל העכו"ם וצריכים להתקדש בין במעשים, שעז"א "איש שקוצי עיניו השליכו", שהם עניני ע"ז שהיו להמשך אחר הזנות שמיוחס אל העינים, "ובגלולי מצרים אל תטמאו" שהם עניני ע"ז שהיו לעבודה ולהאמין בשוא והבל, (כמ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם זו מינות, ואחרי עיניכם אשר אתם זונים זו זנות) וכ"ז יען אשר "אני ה' אלהיכם" והייתם קדושים כי קדוש אני:
ביאור המילות
"שקוצי עיניו גלולים". שניהם לע"ז רק השקוצים היו הדמותים המעוררים לזנות ומשגל נמאס, לכן נסמכו אל העינים. וזה הבדלם כשבאו נרדפים: