רש"י על יחזקאל כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על יחזקאל · כ · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לדרוש את ה'" - על צרכיהם ואם אינו שומע לנו גם אנו לא נענש על עבירות שבידנו שהרי כבר מכרנו ואין לו עלינו כלום עבד שמכרו רבו ואשה שגרשה בעלה כלום יש לזה על זה כלום ומסוף הענין אתה למד מתשובה שהשיבם והעולה על רוחכם וגו' (לקמן ל"ב)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם אדרש לכם" - בבקשתכם ובסוף הספר הזה הוא אמר אדרש לבית ישראל זו אחת מן המקומות המלמדים אותנו שהקב"ה חוזר בו על הרעה ועל כיוצא בזה ההוא אמר ולא יעשה (במדבר כג) מדרש תנחומא

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"התשפוט אותם" - לשון ויכוח

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ביום בחרי בישראל" - הרי שהיתה שנאה זו כבושה לפני המקום קרוב לתשע מאות שנה משהיו במצרי' עד יחזקאל והיתה אהבתו מחפה עליהם ועל ידי שהיו עתה מרבים לפשוע נתעוררה ועל זה נאמר שנאה תעורר מדנים וגו' (משלי י)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואומר אליהם" - אהרן ניבא להם נבואה זו קודם שנגלה הקב"ה על משה בסנה וזהו שנאמר (שמואל א ב) לעלי הנגלה נגלתי אל בית אביך בהיותם במצרים וגו'

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וימרו בי" - הם הרשעים רובם של ישראל שמתו בשלשת ימי אפלה כמו שנאמר וחמושים עלו בני ישראל וגו' (שמות יד) אחד מחמשים ויש אומרים אחד מחמש מאות

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לבלתי החל" - שלא יתחלל שמי מאחר שנודעתי להם והבטחתים להוציאם והכירו מצרים שהם עמי אילו הייתי משחיתם היו אומרים אויביהם מבלתי יכולת בידו להוציאם

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"להיות לאות" - אות גדול הוא להם שנתתי את יום מנוחתי להם למנוחה הרי היכר גדול שקדשתים לי

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בחוקותי לא הלכו" - נסו אותי בעגל וברפידים מלקבל את התורה והותירו מן המן

"ואת שבתותי חללו" - יצאו מן העם ללקוט מן

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וימרו בי הבנים" - שבטו של דן וכן הנצמדים לבעל פעור (במדבר כה) לאחר שמתו דור המדבר

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"להפיץ אותם" - מאז הבטחתים להפיצם כי תוליד בנים ובני בנים וגו' (דברים ד)

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נתתי להם חוקים לא טובים" - מסרתם ביד יצרם להכשל בעוונם וכן ת"י ומסרתינון ביד יצרהון טפשא ואזלו ועבדו גזירן דלא תקנן ונמוסין דלא יתקיימו בהון

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואטמא אותם במתנותם" - אותם מתנות שחקקתי להם לקדש לי כל בכור מסרתים ביד יצרם להעבירם לאותם בכורות למולך הרי חוקים לא טובים

"למען אשמם" - אשימם ואחריב אותם אשמם לשון שממה והמפרשו לשון אשמה טועה הוא שהאל"ף אינה משרשי התיבה

"אשר ידעו" - כשאביא עליהם הרעה

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עוד זאת" - הוסיפו לעשות כשהביאותי' אל הארץ

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקרא שמה במה" - לשון גנאי כלומר במה היא נחשבת

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הבדרך אבותיכם וגו'" - לשון תימה וכי כך הגון שבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואני אדרש לכם להשיב על שאלתכם

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובשאת מתנותיכם" - ובלקיחת מתנותיכם שהיה לכם לתת לי ואתם לוקחים אותם ממני להעביר בכורותיכם לעבודת כוכבים

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והעולה על רוחכם" - שעולה על דעתכם

"נהיה כגוים" - נפרוק עולו מעל צוארנו מאחר ששלח מעליו

"היו לא תהיה" - כי כבר קבלתם עליכם מדעתכם בימי יהושוע כמו שנאמר (יהושע כד) ויאסוף יהושוע את כל שבטי ישראל וכל הענין

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מדבר העמים" - הוא המדבר שהלכו בו ארבעים שנה וכן ניבא (הושע ב) והולכתיה המדבר

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תחת השבט" - שתהיו כפופים לי ולמוסרי

"במסורת הברית" - בברי' שמסרתי לכם

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וברותי" - לשון ברירה

"מארץ מגוריהם" - מארץ גלותם אוציא אותם ואמיתם במדבר

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לכו עבודו" - ואל תראו לאומות שאתם נקראים על שמי בבואכם אל הנביא לשאול לו תורה ומאחר שהוא אומר לכם דברי אינכם שומעים אלי כענין שנאמר (לקמן לג) והנך להם כשיר עגבים וגו' שומעים את דבריך ואינם עושים אותם

"במתנותיכם ובגלוליכם" - שאתם מפרישים הבכורות בשם בכורה כאשר צויתי אתכם ומשנקרא שמי על הדבר אתם מקריבים אותם לעבודת כוכבים

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"משאותיכם" - כמו משארותיכם לשון מזון כמו שארה כסותה ועונתה לא יגרע (שמות כא) וכן חברו מנחם

פסוק מג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונקוטותם" - לשון קטטה לשון אחר כתרגומו ותידנקון וכן תרגם יונתן הנאנחים דמוני"ר בלע"ז